מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

אחדות ושניות - הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

מתוך מאמרי הראיה 235

אחדות ושניות - הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל

אחדות ושניות - הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

מתוך מאמרי הראיה 235

 
(לרגל יום פטירתו החל בג' באלול) 
 
הרוחניות, מלבד עדניה הגדולים לאין תכלית כשהיא לעצמה, היא נותנת עוז וגדולה גם לחיים החומריים. וכשאתה רואה שמתגבר החפץ בקרב האומה לבסס את חייה החומריים, סימן הוא, שהרוחניות התגברה בעולם, עד שהתרוממה גם מעלת החומריות, הדרושה להשלמת תכנית היצירה. 
כשהרוחניות מתגברת אז מוצאים בני האדם טעם לחייהם. אז הם מבינים ומרגישים שכדאי לחיות. ערך החיים אז הולך ועולה, ועל כן מבקשים אז בני האדם לבסס יתר את החיים החומריים, שיהיו יותר בטוחים, יותר רחבים ונאים. 
אז ירבו בעולם שלום אהבה וחדוה, "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה". כי הרוחניות הגדולה והנשגבה, המקפת את הכל וחודרת אל תוך הכל, ממלאה בנחלי עדניה גם את החיים הריאליים והחומריים, ומצרפת ומזככת אותם, מפני שלפניה אין העולם החומרי נפרד מהעולם הרוחני, אחדות שלמה יש בין שני העולמות האלה, כי שניהם ממקור אחד מוצאם "כי ביה ה' צור עולמים". 
ואולם קצרי ההשגה, כשהם רואים בעולם נטיה כלפי החיים החומריים, מתנפלים על החידוש הזה ובקנאתם לחומריות הם מבקשים לבטל לגמרי את הרוחניות שלדעתם היא סותרת את החומריות החביבה עליהם. והם מעבירים קו בין החומריות ובין הרוחניות, והעולמות, שהם באמת אחד, נפלגים אצלם לשניים הסותרים זה את זה. 
ועם ישראל גוי אחד בארץ, שהשניות שנואה לו על פי שורש נשמתו, מרגיש כי ההפרדה בין החומריות ובין הרוחניות מסבה לו צער גדול ועמוק, והוא מבקש לו דרך לשוב אל האחדות. 
אין עם ישראל יכול לסבול את השניות, שהיא עבודה זרה. והוא בא בכור ברזל להזדכך ולהינקות מחלאתה של עבודה זרה זו. אין תקנה לעבודה זרה אלא נתיצה ואיבוד, ויד פושעי ישראל בה בראשונה, הם מקימי הפסל, ממהרים בעצמם לנתצו. סוף סוף גם הם בני עם אחד, גם הם אינם יכולים לסבול את השניות, ועל כן הם מקדימים בעבודת הנתיצה... נותצים הם מתחילה את הרוחניות החלוקה מעל החומריות וסותרת לה. בביקורת עזה הם מבקרים אותה ומראים את כל שקרה והפסדה. מנתצים ומשברים הם רוחניות זו בקנאות המיוחדת לעם ישראל ושמחים רגע לראות כי האליל של הרוחניות היה לעי מפלה. 
...אולם הרוחניות האמתית אי אפשר להכחידה, והיא עומדת וקיימת לנצח, בין שמודים ובה ובין שכופרים בה. ואחרי שגמרו את עבודת הנתיצה של אליל הרוחניות, הם על כרחם באים לנתץ גם את אליל החומריות, כי אחרי שהחומריות נפרדת מהרוחניות גם היא אינה אלא אליל ואין לה זכות קיום. אז מתעוררות מלחמות המפלגות והמעמדים, והמלחמות הקשות האכזריות מרעילות את נעימות החומריות... 
החומריות כשהיא לעצמה נעשית לאה, מאין קורטוב של רוחניות אמתית, ואכולי ספק ונגועי שעמום אינם מוצאים דרך אחרת אלא איבוד עצמם לדעת. הספרות עוד באה ומוסיפה שמן על המוקד, כמעט מכל שיר ושיר, מכל סיפור וציור בוקעת ועולה אנקת חלל, הקורעת שמים מעל ומפעפעת כארס מתחת עד קצוי שאול. החוקרים מבקשים איזו תכלית לחיים ואינם מוצאים, אין קו של אור להאיר ולחמם את הנפש הרועדת מקור. גם מקול המחרפים והמגדפים, החצופים ועזי הפנים, אתה שומע תרעומות של איוב, הסובל ייסורים אין קץ ומרוב כעסו הוא נכון לרמס, לטרף ולהשחית הכל. 
..."תרתי דסתרי" היא מסקנת ההיגיון הצר. אצלו הסתירה מביאה לידי ביטול וכיליון, אבל בעולם הריאלי אין הדבר כן: שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן בעולם הרוחני "מיכאל שר של אש וגבריאל שר של שלג עושים שלום ביניהם" (במד"ר). ובאמת בספירה של האמונה הגדולה והרחבה אין הרוחניות סותרת את החומריות, והחומריות את הרוחניות, אלא שתיהן מתחברות יחד להגדיל ולהפרות את נשמת אומתנו העורגת אל האחדות. "לית שכינתא שריא באתר פגימא" אומר הזוהר, אבל "לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא... ה' צבאות שמו" (ירמיה י טז). הוא אחד, ושמו אחד, והכל על ידו מתאחד ומתעלה. וגם החומריות הדבוקה אל הרוחניות מזדככת מגסות, פראיות ובהמיות, ומקבלת צורה של עדינות והוד עליון. לפעמים, אמנם, אנו רואים שבעלי הרוחניות, צדיקי הדור, נוטים לנזירות ופרישות ומואסים בחומריות, אבל זהו סימן שבא קלקול בעולם, וכדי להתרפאות מן הקלקול הן משתמשים בסמים חריפים שהבריא, כמובן, אינו צריך להם כלל. 
משל נתנו המקובלים מקדושת השבת וקדושת יום הכיפורים. קדושת השבת גדולה מקדושת יום הכיפורים, ובכל זאת מצוה לאכול ולשתות בשבת ולהתענג בחיים והיא תדירה, ולהפך יום הכפורים, קדושתו פחותה מקדושת השבת ואסור לאכול בו ולהתענג, מפני שהוא בא לכפר על החטאים, ועל כן אינו בא אלא פעם, בתקופה ידועה. 
וכשהחטאים מתמרקים, אז הרוחניות והחומריות מתאחדים יחד, והעולם מלא חדוה וענג - זמן שמחתנו.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • שגרירים צעירים בישיבת בנ”ע רעננה

    שגרירים צעירים בישיבת בנ"ע רעננה

    כחלק מחינוך למעורבות חברתית וחיים של שליחות ותרומה, תלמידי ישיבת בני עקיבא רעננה מתנדבים מידי שבוע במספר בתי ספר יסודיים בסביבת הישיבה
    המשך לקריאה
  • אלופים!

    אלופים!

    ישיבת בני עקיבא נחלים קטפה את המקום הראשון באלפיון הישיבות בכושר גופני.
    המשך לקריאה
  • בורחים עם מדעים

    בורחים עם מדעים

    כיתה ט'4 באולפנית בני עקיבא ישורון, נבחרה לחקר מסוג אחר וחדשני.
    המשך לקריאה