מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

הצעת פעילות בנושא המשמעות החינוכית של שנת השבע/ הרב יונה גודמן, מנהל חינוכי מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

הצעת פעילות בנושא המשמעות החינוכית של שנת השבע/ הרב יונה גודמן, מנהל חינוכי מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

הצעת פעילות בנושא המשמעות החינוכית של שנת השבע/ הרב יונה גודמן, מנהל חינוכי מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

שנת השבע הינו אירוע רב משמעות, אותו פוגש התלמיד רק פעם אחת בכל שנות ביה"ס היסודי שלו, ופעם אחת בכל שנות החטיבה והתיכון שלו (הרי היא חלה רק פעם בשבע שנים).

מצווה עצומה זו עשויה להיות מנוף לחיזוק ערכי חיים רבים ומגוונים איתם אנו מתמודדים. מה אין בה: יחס לרכוש ויחס לזולת, יחס לעניים ויחס לארץ, יחס לעצמנו ויחס לבוראנו.  אף טיפוח של יסודות נפשיים ואמוניים יש בה לרוב: ענווה וביטחון, אמונה וצמצום הרכושנות הכרה בקדושת הארץ ויבוליה ועוד. רק חוסר היכרות עם משמעותה של שנת השבע יכול להביא למסקנה שהיא מצווה המיועדת רק לחקלאים ואילו אנו פטורים מלימודה ויניקה ממשמעותה. באופן יחסי דווקא החקלאי הוא שמודע לכוחותיו והוא שכל יום מחדש מכיר בצורך בחסדי שמים. העירוני הוא שזקוק במיוחד לתזכורת הייחודית ששנת השמיטה עשויה להביא בכנפיה.

סוף דבר, חלילה לנו, לעוסקים בחינוך, מלהצטרף למתעלמים ממצווה ייחודית זו וכל המקופל בה.

 

הצעה כללית לדרכי לימוד הנושא: אנו מציעים להפוך את תחושת הזרות כלפי המצווה לנקודת המוצא של לימודה. השיעור הפותח של הנושא עם התלמידים צריך להתחיל דווקא מחוסר ההבנה שלנו איתה ועם תכניה. לפניך כמה אפשרויות פתיחה לנושא.


אפשרות א': ניתן לתאר בפירוט אדם שבוחר להיות חקלאי: כיצד הוא עמל ללמוד את המקצוע וכיצד הוא אוהב את האדמה ועבודתה. כיצד הוא עמל למצוא שדה וכמה הלוואות הוא לקח עד שהצליח לרכוש אותה. כיצד הוא התאמץ להכשירה לחקלאות, וכיצד עמל עד שהניבה פירות. כיצד התרוצץ עד שמצא שווקים שהסכימו לרכוש ממנו את תוצרתו בארץ ובחו"ל, ואף התרגלו להעריך את תוצרתו ולהעדיפה על פני יבולים אחרים ממדינות אירופה. והנה, לפתע, אומרים לו לעזוב הכל לשנה שלימה?! למה?! מה הוא עשה רע?! מדוע העונש הזה?! 

ניתן לתאר בצבעים חיים את המחירים שהוא עלול לשלם עקב קיום מצוות השמיטה: מנזקים בשדה ועד איבוד לקוחות ושווקים שיתחלו לקנות אצל אחרים ואח"כ ימשיכו לקנות אצלם גם בשנים הבאות. ועוד לא דיברנו על איבוד שנה שלימה של פרנסתו. הילד שלו צריך טיפול שיניים, מניין יממן זאת? הגג דולף אך עלות התיקון היא אלפי שקלים, מה ייעשה?!

את סיפורו של החקלאי וקשייו ניתן לספר בעל פה או להציג בהצגת יחיד של המורה או תלמיד. כן ניתן להעלותו כמכתב של החקלאי שהגיע למורה. המורה יבקש את עזרת תלמידיו בכתיבת תשובה לחקלאי.

 

אפשרות ב': לעשות משהו דומה, אך מהכיוון של הצרכן העירוני. משהו בסגנון כזה: "כשהיינו בחו"ל ולא ידענו מה כשר ומה טרף, תמיד ידענו שאפשר לאכול פירות. לפחות בפירות אין בחו"ל איזה דינים או הקפדות והם תמיד 'ניטראליים'. והנה עלינו ארצה, וגם לגבי פירות (וירקות) יש סיפור? כל ירקן ושלט אחר, זה 'בד"צ' וזה בגלל הנחיות 'בג"צ', זה 'אוצר הארץ', זה 'היתר מכירה' וזה 'ללא חשש שמיטה או ערלה'. מישהו מוכן להסביר לי מה קורה כאן? מה זה המושגים האלו ומה רוצים מהחיים שלי?!

 

אף כאן ניתן להציף את הדברים על ידי הצגת יחיד של תלמיד שיתכונן מראש, על ידי מכתב שכביכול נשלח למורה וכו'.

 

מכאן ובמשך מספר שיעורים, מוצע לעסוק בשלושה מעגלים:

  • א. הסבר בסיסי של מצוות השמיטה: מה קורה, מתי וכו' (כולל שמיטת כספים!).
  • ב. לימוד של ערכי השמיטה. ניסיון לעמוד על התכנים הרוחניים הגלומים במצווה יקרה זו. זאת תוך בחינה אלו מהן חיוניות לדורנו בכלל, ולנו אישית בפרט. לתחום זה יוקדש עיקר הצעת הפעילות להלן.
  • ג. הסבר לתלמיד כצרכן: מה משמעות השלטים במכולת (אוצר בית דין, היתר מכירה ו'ללא חשש שמיטה' או 'שמיטה למהדרין') והסבר מה אנו מעדיפים לאכול ומדוע.

עד כאן תכנים המוצעים לכל כיתה, במסגרת שעות חינוך וכו'. למסגרות של לימוד הלכה או תושב"ע ראוי להוסיף עוד כהנה וכהנה ידיעות על ידי לימוד שיטתי.

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • שגרירים צעירים בישיבת בנ”ע רעננה

    שגרירים צעירים בישיבת בנ"ע רעננה

    כחלק מחינוך למעורבות חברתית וחיים של שליחות ותרומה, תלמידי ישיבת בני עקיבא רעננה מתנדבים מידי שבוע במספר בתי ספר יסודיים בסביבת הישיבה
    המשך לקריאה
  • אלופים!

    אלופים!

    ישיבת בני עקיבא נחלים קטפה את המקום הראשון באלפיון הישיבות בכושר גופני.
    המשך לקריאה
  • בורחים עם מדעים

    בורחים עם מדעים

    כיתה ט'4 באולפנית בני עקיבא ישורון, נבחרה לחקר מסוג אחר וחדשני.
    המשך לקריאה