מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

הקמת ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה

הרצון להקמת ישיבת בני עקיבא 

בעקבות סמינריון ההדרכה השני של תנועת הנוער בני עקיבא, שהתקיים בכפר הרא"ה, ובו נדון הצורך בהקמת מסגרות תורניות עבור הנוער הארץ ישראלי הדתי הוקמו "חוגים תורניים" בסניפי בני עקיבא בירושלים, חיפה ופתח תקוה. הלומדים שמרו על קשר בין החוגים בסניפים השונים ובמשך הזמן הגיעו להבנה שיש צורך בהקמת ישיבה ברוח בני עקיבא ואין להסתפק במסגרות הקיימות, ובהן גם ישיבתו של הרב עמיאל בתל אביב.

תלמידי החוגים התורניים פנו להנהלה הארצית של בני עקיבא, לרב משה צבי נריה ולבנימין שחור בדרישה להקים ישיבה שתהיה "חלוצית" ושילמדו בה בעברית, ישיבה ברוח תנועת בני עקיבא.

בקיץ ה'תרצ"ט (1939) יצאו חברי החוגים התורניים ל"מחנה הכנה לישיבה" שהתקיים בכפר הרא"ה בו כיהן כרב הרב שאול ישראלי אליו היו קשורים חברי החוגים.

המחנה התנהל בליווי צבי קפלן כאח בוגר ואליו הצטרף גם הרב אברהם צוקרמן, קומונר סניף חיפה. הרב נריה היה באותו הזמן ציר מטעם המזרחי בקונגרס הציוני ה-21 בז'נבה ועל כן לא השתתף במחנה. תפקידו של המחנה היה לגבש את הגרעין לישיבה, מבחינה נפשית, לימודית וחברתית ולבחון האם אמנם מוכנים החברים למהלך נועז זה של הקמת ישיבה ראשונה מסוגה.

הרב משה צבי נריה זצ"ל פנה למוסדות שונים בבקשת סיוע להקמת הישיבה אך פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 הציב קשיים רבים על גיוס הכספים. נשיא המזרחי העולמי הרב מאיר בר-אילן סירב לסייע בשל קשיים אלה, משה חיים שפירא הסכים לסייע בתקצוב לתקופת נסיון, ואילו הרב יהודה לייב מימון ז"ל הסכים לסייע להקמת הישיבה מכיסו שלו.

הקמת ישיבת בני עקיבא כפר הרואה

ביום שני, י' בחשוון ה'ת"ש (חורף שנת 1939) הגיעו 13 חברי "החוגים התורניים" למושב בכפר הרא"ה ובראשם הרב נריה. הקבוצההתמקמה בצריף בית הכנסת במושב והחלה בלימוד מסכת ביצה. תוכנית הלימודים הייחודית כללה לימוד גמרא, משניות סדר זרעים, תנ"ך וכתבי הראי"ה. אורח החיים בישיבה נקבע על ידי הרב נריה תחת הכותרת "רפובליקה של בני תורה". נקבע ועד חברים אשר שמר על אורח חיים זה והחליט באשר לקבלת תלמידים חדשים. על אף הקשיים הכלכליים התבססה הישיבה ובסוף חודש אדר, עם תום זמן חורף, נערך בישיבה סיום מסכת בהשתתפות אורחים.

בי' באייר באה קבוצה נוספת של חברים ובראשה הרב אברהם צוקרמן אשר שימש כר"מ. תוכנית הלימודים התנהלה באופן דומה בשנים הבאות עד שבשנת העשור לישיבה פעל הרב צוקרמן להכנסת לימודי חול לישיבה, חרף התנגדותו של הרב נריה לעניין. לשיטתו של הרב צוקרמן חובתו ההלכתית של האב ללמד את בנו אומנות, חלה על לימוד לימודי חול המאפשרים הוצאת תעודת בגרות.

הקמת ישיבות בני עקיבא הבאות

ישי בת בני עקיבא השנייה הוקמה ביישוב מירון בשנת ה'תשי"א. את  המושב ליווה הרב משה צבי נריה ז"ל עוד מראשיתו, מתוך היכרות עם מקימיו, חיילי חטיבה שבע אשר עבורם כתב את ההמנון "צהלי ורוני חטיבה שבע". הרב נריה ראה בישוב הכפרי המרוחק מקום אידאלי לעיצובו של בן התורה, בעיקר הודות להיות המושב בזרם הפועל המזרחי המשלב חיי תורה ועבודה. ישיבת בני עקיבא במירון הוקמה במסגרת המאבק על חינוך במחנות העולים, במעברות וביישובי העולים שאזור מרום הגליל היה משופע מהם. הישיבה במירון נועדה להעניק חינוך תורני לבני יישובי העולים בגליל שהיו נתונים במסגרת החינוך של זרם העובדים. 

 ישיבת בני עקיבא במירון הוקמה על פי מודל שחזר על עצמו בהקמת הישיבות הבאות שבו ר"מ עם שכבת תלמידים הלכה למקום הישיבה החדש עד שזו התבססה. ישיבת בני עקיבא במירון  הוקמה על ידי שליחת הר"מ משה הורביץ וקבוצת חניכי שבט "איתנים" אשר עם סיום השנה הראשונה שבו לישיבת כפר הרואה. את מקומו של הרב הורביץ תפס הרב משה גולדברג. מספר התלמידים בתחילת דרכה של הישיבה, באופן סמלי, היה שלושה עשר, כמספר המיתולוגי של תלמידי השנה הראשונה בישיבת כפר הרואה. תאריך הקמתה נתון בוויכוח - ישנם מקורות אשר מציינים את יום ההקמה בז' באדר, אך מסמכים אותנטיים מאותה תקופה מלמדים שהישיבה קמה כבר בד' בטבת של אותה שנה.

ישיבת בני עקיבא השלישית, ישיבת בני עקיבא "נתיב מאיר" בירושלים, הוקמה אף היא בדרך שהוקמה ישיבת מירון, הפעם באמצעות הרב אריה בינה עם עשרים ואחד תלמידי השנה השנייה, חברי שבט "מתנחלים" שבתום השנה חזרו לכפר. הקמת הישיבה בירושלים חרגה מקו הקמת הישיבות במושבי הפועל המזרחי, ואכן היו חששות רבים מפני השפעת האווירה העירונית, אך בוועידה החמישית של בני עקיבא סוכם שכל החששות הללו נתבדו.

בז' באדר ה'תשט"ו הוקמה ישיבת בני עקיבא הרביעית, ישיבת בני עקיבא בנחלים, הקמת הישיבה החלה בבית פרטי במושב נחלים, בראשות הרב יוסף בא גד אליו הצטרפו 12 תלמידי כיתה ט' חברי שבט "יבנה" מישיבות כפר הרואה אשר הפעם נשארו בישיבה החדשה.

 

באלול ה'תשי"ז הקים הרב נריה את ישיבת בני עקיבא החמישית בשדה יעקב ובה שלושים תלמידי כיתה י' חברי שבט "מרחבים" מהישיבות הקיימות: עשרה מיב"ע נתיב מאיר, עשרה מיב"ע נחלים ועשרה מיב"ע כפר הרואה. ראש הישיבה הראשון היה הרב מאיר אליטוב ולצידו היו שני רמי"ם מישיבת בנ"ע כפר הרואה - הרב בנימין הרלינג והרב חיים טובולסקי.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ”ע נתיב מאיר

    טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ"ע נתיב מאיר

    טקס אזכרה מיוחד לציון ארבעים וחמש שנה לסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים התקיים בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
    המשך לקריאה
  • ארי בין העולמות

    ארי בין העולמות

    ערב השקה של ספרו של פרופ' אביעד הכהן על הרב אריה בינה זצ"ל, מייסד וראש ישיבת נתיב מאיר, התקיים באחת הישיבות הגדולות והותיקות בירושלים.
    המשך לקריאה
  • הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    תלמידי ישיבות בנ"ע השומרון והליכות עולם מקרני שומרון, יצאו לתחרות שחמט בעמק חפר עם קבוצת חטיבה וקבוצת התיכון וקטפו השיגים נכבדים.החטיבה זכתה במקום השני והתיכון במקום הרביעי
    המשך לקריאה