מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

יציאת ביירות - מעבדות לחירות | סיפורם של האחים הרבנים פיינה/// אבינדב ויתקון

יציאת ביירות - מעבדות לחירות | סיפורם של האחים הרבנים פיינה/// אבינדב ויתקון

יציאת ביירות - מעבדות לחירות | סיפורם של האחים הרבנים פיינה/// אבינדב ויתקון

המסע של משפחת פיינה מלבנון לישראל היה ארוך וקשה, אך מלא אמונה ומחשל. הילדים, שנאסר עליהם לשחק באקדחי צעצוע בלבנון כי היו יהודים, בגרו והפכו לרבנים ולראשי מוסדות חינוכיים במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא /// אבינדב ויתקון
 
גם בליל ההסדר הזה, ביושבם סביב שולחן החג, יציינו במשפחת פיינה את "יציאת מצרים" שלהם הפרטית והנִסית, שהדיה מלווים אותם עד היום הזה. כמנהג עדתם הם ישאו את האפיקומן על כתפם וישאלו זה את זה: "מנין אתה בא?" "ממצרים". "ולאן אתה הולך?" "לירושלים"; אלא שהם יוסיפו: "מנין אתה בא?" "מלבנון". "ולאן אתה הולך?" "לירושלים!"
יציאת לבנון של משפחת פיינה איננה רק זיכרון משפחתי; זהו סיפור של אמונה גדולה, שמנחה את דרכם של האחים פיינה, בהם הרב שאול והרב יהושע, שני מחנכים וראשי מוסדות, הממנפים את חוויות הימים ההם למען תלמידיהם בזמן הזה.
השנה הייתה שנת 1976 . מלחמת האזרחים בלבנון בערה במלוא עוצמתה. הרב שאול פיינה, ראש ישיבת בני עקיבא הראל בחולון וראש הגרעין התורני בעיר, היה אז בן 13 . אחיו יהושע, ראש אולפנת בני עקיבא הסביבתית ערד, היה אז בן 9. החיים השקטים והבטוחים של קהילת היהודים הקטנה בלבנון התמוטטו בבת אחת, כששכונת ואדי ג'אמיל הביירותית הפכה בבת אחת לשכונת חייץ בין כוחות המחבלים במזרח העיר ובין העיר המערבית שנשלטה בידי הפלנגות הנוצריות.
"הפלשתינים התנכלו ליהודים בשכונה, ובאחת השבתות כל המשפחות היהודיות נאלצו לקום ולברוח", נזכר הרב שאול. כבן הגדול במשפחה, סייע שאול לאביו במאבק ההישרדות המשפחתי. הוא יצא לחפש מזון ומים תחת אש, ועבר חוויות שהותירו בו חותם עמוק עד היום.
אולם בתוך החושך של המלחמה זכורה לרב שאול נקודת אור גדולה: "כשחטפו את מטוס אייר פראנס לאנטבה הייתה צהלה גדולה בקרב הפלשתינים וליבנו נחמץ; יום אחד אמא שלי העירה אותנו בחמש בבוקר וסיפרה לנו שאמרו בחדשות שהיה מבצע, שהצילו את היהודים החטופים והביאו אותם ארצה. ההתלהבות, כמובן, הייתה עצומה, ולמרות שהיה מסוכן לרדת לבתי הכנסת של השכונה ולהתפלל, התאספו כמה יהודים בבית הכנסת".
"החכם באשי אמר שעל בשורה טובה צריך לברך ש'החיינו', וכולנו בירכנו 'שהחיינו' בשם ומלכות. זאת הייתה נקודת אור במלחמה הקשה, אבל גם לימוד גדול בשבילי לעתיד: לראות את הטוב ולברך עליו, למרות שאר הקשיים, וזה גם מה שאני מלמד את התלמידים שלי ביחס למדינה שלנו: לדעת להיות תמימים כמו החכם באשי שלנו ולברך על כל הטוב שיש לנו בזכות המדינה".
סיד במקום קמח
המלחמה גברה, ומשפחת פיינה נסה על נפשה כשהיא מותירה את כל רכושה מאחור. "עברנו כל מיני אירועים ועלילות, שכדי לתאר אותם צריך ספר", צוחק הרב שאול.
"המאסר של אבא, הבריחה בג'יפים, שקית ה'קמח' שהבאתי הביתה תחת אש והתגלתה כאבקת סיד ועוד". בריחה הגענו לעיירה נוצרית, שם חגגנו את ליל הסדר האחרון בלבנון", נזכר הרב שאול. "זה היה ליל סדר מיוחד מאוד: ללא מצות, ללא יין, ללא בשר ועם הרבה מרור. היינו ארבעה אחים,  הורים וסבא שלי, והתגוררנו באחד המחסנים בעיירה תמורת תשלום יומי. הגדות לא היו לנו, אז אבא שלי אמר בקול מה שהוא זכר וכולנו חזרנו אחריו. בסוף בירכנו זה את זה שנזכה לעלות לירושלים. זה היה ליל סדר מרגש ביותר, שלעולם לא אשכח אותו".
בשונה מאחיו הגדול, הרב יהושע לא זוכר כל פרט, ובעבורו המלחמה לא הייתה חוויה מאיימת כלל: "כילד במלחמה הרגשתי מאוד מוגן. אחי ואחותי הגדולים חיים את זה מאוד חזק עד היום. על אחי הוטלו משימות לא פשוטות בזמן המלחמה, אבל אני הייתי מוגן, לכן היציאה מלבנון הייתה מאוד חיובית בעבורי". לאחר שהצליחו בדרך לא דרך למכור את החנות המשפחתית לקצין בפלנגות, הצליחה המשפחה לשלם על מבצע הברחה מנמל צידון אל קפריסין, ומשם הישר למדינת ישראל. "אני זוכר את הרגע המרגש כשהגענו לארץ", נזכר הרב שאול. "אבא שלי אמר: 'תשימו כיפה על הראש' ונברך 'שהחיינו' וננשק את האדמה, וכולנו התכופפנו לנשק את האדמה".
המשפחה הגיעה חסרת כול. יחד עם זאת, האחים פיינה זוכרים הורים אופטימיים ומחזקים, על אף שהתקשו למצוא פרנסה ועד היום לא שולטים בעברית כראוי. "ההורים העבירו אליי מסר של שחרור ושל נוחות, למרות הקשיים", מסביר הרב יהושע. "ולמרות שהם עבדו בכל עבודה כדי לפרנס את המשפחה, גדלנו בתחושה טובה שסייעה לנו להשתלב בתרבות כל כך שונה מזו שהכרנו". פערי השפה והתרבות גרמו לקשיי קליטה ולחוסר נעימות.
"אני זוכר את אחותי באה לאסיפת הורים במקום אמא, שלא ידעה עברית", אומר הרב יהושע. "אז זה היה קשה. היום זה זיכרון שאני מתרפק עליו".
"לא היה קל להתחבר אל הצברים", אומר הרב יהושע. "קראו לי 'ערבי', כי בהתחלה לא ידעתי עברית, ועוד הצקות כאלו. אבל בזכות הקשיים האלה אני מרגיש שיש לי גישה מיוחדת לעולים, במיוחד לעולות מאתיופיה, שחוות קשיים לא פשוטים. אני מספר להם על מה שעבר עליי כילד עולה, וזה מה שעובר היום על רבות מהן. המסקנה היא שאת הקשיים אפשר למנף לחוויה חיובית ולקבלת כוחות".
ליהודים יש כוח
בהמשך שני האחים בחרו בדרך הישיבתית באופן לא צפוי לכאורה, כשהאח הגדול שאול סולל את הדרך ואחריו הלך גם יהושע, אחיו הקטן. שניהם שירתו בלבנון בשירותם הצבאי, ובעיני הרב יהושע, הייתה חזרתו ללבנון אבן דרך רוחנית בחייו: "במאי 88 ' צה"ל יצא לפעולה נגד חיזבאללה בכפר מיידון, במבצע 'חוק וסדר', שבו השתתפתי ונפצעתי. אחד מזיכרונותיי הצורבים מהילדות בלבנון היה כשאבא נזף בי על ששיחקתי בחוץ עם אקדח צעצוע שקנה לי הדוד מוני. אבא אמר שאסור שהשכנים הערבים יראו אותי עם אקדח צעצוע, כי אסור שידעו שליהודי יש כוח. כמה שנים אחר כך חזרתי לשם כלוחם, וזו הייתה חוויה אמונית מטלטלת, שכבשה אותי בעוצמה, ממש 'כאפיקים בנגב': מילד גלותי – ללוחם, עם כל הכוח של צה"ל מאחורי".
"הסיפור המשפחתי שלנו מעצים מאוד", אומר הרב שאול. "ההשגחה הפרטית האינסופית הזו היא חלק מיסוד החיים שלנו.
הנס שניצלנו והנס שלא נותרו בנו משקעים קשים". "אולי לזה התכוונו חז"ל כשאמרו שצריך אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", אומר הרב יהושע. "זו נקודת מבט שמחברת את האדם לגאולת ישראל". ///
 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • קורס מוריי דרך - במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

    קורס מוריי דרך - במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

    אם אתם אוהבים את הארץ ורוצים להכיר אותה לתיירים מבחוץ ומבפנים – יש לנו הצעה שהולכת ברגל: תעודת מורה דרך ארצי המוכרת מטעם משרד התיירות. הקורס שלנו יכשיר אתכם כמורי דרך מוסמכים מטעם משרד התיירות להדרכת תיירות נכנסת ותיירות פנים.
    המשך לקריאה
  • פרס על שילוב תלמידות בעלות לקויות למידה למצויינות. לאב”ע טל רמות

    פרס על שילוב תלמידות בעלות לקויות למידה למצויינות. לאב"ע טל רמות

    ברכות חמות לאב''ע טל רמות (נווה רוחמה) לקבלת הפרס על שילוב תלמידות בעלות לקויות למידה למצויינות.
    המשך לקריאה
  • טקס השבעת שוחרי תשע”ח ביב”ע נתיבות חיים, פסגת זאב

    טקס השבעת שוחרי תשע"ח ביב"ע נתיבות חיים, פסגת זאב

    המשך לקריאה