מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ספר יהושע פרקים ג´ - ד´ - נס מעבר הירדן / גילי צרפתי

ספר יהושע פרקים ג´ - ד´ - נס מעבר הירדן / גילי צרפתי

ספר יהושע פרקים ג´ - ד´ - נס מעבר הירדן / גילי צרפתי

הפרקים שלנו הם פרקים היסטורים, בפרקים אלו עוברים בני ישראל את הירדן, מעבר הירדן המזרחי לעבר הירדן המערבי. והשתרשות בארץ ישראל החלה. הדבר אשר ילווה את שני הפרקים הוא הגדלת שמו של יהושע, וביסוס מנהיגותו.


הוראות השוטרים לעם :

  • כאשר הארון נישא על ידי הכהנים והלוים, גם בני ישראל צריכם לסוע וללכת אחרי הארון.
  • המרחק בין בני ישראל לארון צריך להיות אלפים אמה
  • אסור להתקרב אליו.

הסיבה לכך : "למען תדעו את הדרך אשר תלכו בה כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום".

 

הוראות יהושע לעם : "התקדשו כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות"

הוראות יהושע אל הכהנים : "שאו את ארון הברית ועברו לפני העם"

תחילת התזוזה לארץ : "וישאו את ארון-הברית לפני העם"

דברי יהושע בנאומו האחרון אל בני ישראל בעבר הירדן המזרחי :
1. הכניסה לארץ תבטא "כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני
2. לבחור שני עשר איש, אחד מכל שבט
3. בעת שיניחו הכהנים כפיהם במי הירדן מי הירדן יכרתון .

תפקיד שתי קבוצות נציגי העם בעת הכניסה לארץ  :

קבוצה ראשונה - הכהנים נשאי הארון, אשר מבצעים את תפקדים בפרק ג'.
קבוצה שניה - שנים עשר איש משבטי ישראל אשר מצבעים את תפקידם בפרק ד

והתזוזה החלה - מתחילים להיכנס לארץ

כאשר באו נשאי הארון לירדן  שהיה בתקופה הסוערת שלו "והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי הקציר" ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים :

"ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד מאדם העיר אשר מצד צרתן והיורדים על ים הערבה ים המלחתמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו"

  ובני ישראל עברו בתוך הירדן בחרבה :

"ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן הכן

וכל ישראל עוברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן"

 

פרק ד' - המשך מעבר הירדן

  פרק זה הוא תוספת והמשך לפרק הקודם, והוא פותח בגמר מעבר העם את הירדן :

"ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן"

בפרק ג' נפגשנו לראשונה עם הציווי לבחור 12 אנשים איש מכל שבט,

ובפרק זה מופיע תפקידם :                          

"ויאמר ה' אל יהושע לאמר

קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים איש אחד איש אחד משבט

וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים

הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם

והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה"

 

יהושע קורא לשנים עשרה האנשים ואומר להם :

"עברו לפני ארון ה' אלהיכם אל תוך הירדן

והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל"

 

ונשאלת השאלה מה סיבת לקיחת האבנים :

"למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה

ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ה' בעברו בירדן

נכרתו מי הירדן"

"והיו האבנים האלה לזיכרון לבני ישראל עד עולם"

 

מעבר ראובן גד וחצי שבט המנשה

כפי שסוכם בפרק א' פס' י"ד : "ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גיבורי החיל ועזרתם אותם"

כעת שנים וחצי השבטים פורעים חובם (פס' י"ג) :

"ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל

כאשר דבר אליהם משה

כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני ה' למלחמה אל ערבות יריחו"

 

הגדלת שמו של יהושע בן נון

בפרק ג' פס' ו' מבטיח ה' ליהושע :

"היום הזה אחד גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך"

 

בפרק ד' פס' י"ד קיים ה' ליהושע : "ביום ההוא גדל ה' את-יהושע בעיני כל ישראל ויראו אותו כאשר יראו את משה כל ימי חייו"

 

סוף תהליך הכניסה לארץ

  כעת מצווה ה' ליהושע שיאמר לכהנים נשאי ארון העדות שיעלו מן הירדן.

וכך יהושע עושה : "עלו מן הירדן".

וכאשר עלו הכהנים מן הירדן ונתקו כפות רגליהם :

"וישבו מי הירדן למקומם ויכו כתמול שלשום על כל גדותיו"

 

"והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון"

 

המחנה הראשון של בני ישראל בארץ היה בגלגל.

 

והדבר הראשון שעושה יהושע מקים את שתים עשרה האבנים.

יש דמיון רב בין מזבח משה בהר סיני, להקמת שנים עשרה האבנים של יהושע, למזבח של אליהו בהר הכרמל :

שמות כ"ד, ד' : "ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל"

יהושע ד',כ' : "ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל"

מל"א י"ח, ל"א : "ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב"

 

נאומו הראשון של יהושע לבני ישראל בעבר הירדן המערבי ובנאומו היה הסבר למהותם של הקמת האבנים :

"אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה

והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה

אשר הוביש ה' אלוקיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם

כאשר עשה ה' אלוקיכם לים סוף אשר הוביש בפנינו עד עברינו

למען דעת כל עמי הארץ את יד ה' כי חזקה היא למען יראתם את ה' אלוקיכם כל הימים"

 

כלומר הסיבות להקמת המזבח הוא לזכור את מעבר הירדן ומתוך כך :

שעמי הארץ יפחדו מבנ"י, ושבנ"י יהיו עם ה' כל הימים.
 
 

השוואה בין קריעת ים סוף לנס מעבר הירדן

 

קריעת ים סוף

נס מעבר הירדן

מקום הנס

בן מגדול ובין הים

לפני בעל צפון

מאדם העיר אשר מצד צרתן

סיבת הנס

הבריחה מהמצרים

כניסה לארץ

מצב העם

"ויראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל ה' "

מוכן מראש הכינו אותו לכך 3 ימים קודם

תגובת המנהיג

"אל תראו התיצבו וראו את ישועת ה' "

"וכל ישראל עברים בחרבה"

תגובת ה'

"ויסעו"

הוא הדריך את יהושע לגבי כל מהלך זה.

 

ההכנה לאירוע

 

העם הובל לשם על ידי ה'

3 ימים קודם לכן, שוטרי העם הכינו את העם לכניסה לארץ.

 

הנס

"המים נעמדו מימינם ומשמאלם בני ישראל עברו והמצרים טבעו"

הירדן הפסיק את זרימתו ובני ישראל עברו מול יריחו

 

תגובת העם לנס

"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' "

"ביום ההוא ה' את יהושע בעיני כל ישראל

ויראו אותו"

 

עמידת המים

לפי המדרש לכל שבט היה שביל משלו

לפי הפשט המים היה שביל והמים עמדו מימינם ומשמאלם

 

קמו נד אד

המנהיג

משה

יהושע

 

תגובת הגוים

"כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם... וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש" (דברי רחב)

  "וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל"

 

 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • ישיבת בנ”ע חדרה פותחים את השנה בהצטיינות

    ישיבת בנ"ע חדרה פותחים את השנה בהצטיינות

    ראש עריית חדרה ואגף החינוך של העירייה, העניקו לישיבת בני עקיבא חדרה תעודת ההצטיינות במסגרת זכייתה של הישיבה למדרג הכי גבוה של משרד החינוך לבתי ספר על הצטיינות לימודית ועשיה חברתית/
    המשך לקריאה
  • טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ”ע נתיב מאיר

    טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ"ע נתיב מאיר

    טקס אזכרה מיוחד לציון ארבעים וחמש שנה לסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים התקיים בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות וזיכרון לדמות של הרב זאב קרוב זצ”ל בישיבת בנ”ע השומרון

    ערב התעוררות וזיכרון לדמות של הרב זאב קרוב זצ"ל בישיבת בנ"ע השומרון

    ערב התעוררות וזיכרון מרגש ורב משתתפים, התקיים בישיבת בנ"עה השומרון, בפתיחת השנה, לזכרו של ראש ישיבת חמ"ד בנ"ע השומרון לשעבר, הרב זאב קרוב זצ"ל.
    המשך לקריאה