מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת בא - מצוות קידוש החודש / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת בא - מצוות קידוש החודש / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת בא - מצוות קידוש החודש / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

אחד הדברים החשובים ביותר בחיינו – הוא ניצול הזמן .

בנושא זה אני משתדל לעסוק בכל שנה ולהקדיש חלק משיעוריי ושיחותיי לעניין חשוב זה. כל אדם חייב לשאול את עצמו את השאלה – האם הזמן שולט עלי או שאני שולט על הזמן ?? בדרך כלל התלמידים לא מבינים שכל דקה שעוברת לעולם לא תחזור . עשרות ואפילו מאות פעמים בשיחה אישית עם תלמידים עולה נושא – ניצול הזמן, ואז התלמיד אומר " איזה טיפש אני , ממש בזבזתי את הזמן, עכשיו אני יתחיל לנהל את הזמן נכון.....". נושא ניהול הזמן היה נכון בכל הזמנים, אך לדעתי בדור שלנו שיש לנו כ"כ הרבה מבזבזי זמן, כמו משחקים בפלאפונים , משחקי מחשב ועוד...הדבר דורש טיפול יסודי בניהול זמן באופן נכון. ברור לכול שאם אדם יודע לנהל את זמנו כראוי, ההספק שלו והאיכויות של הדברים שהוא עושה מיטביים.

 

המקור לכך שהאדם צריך לשלוט בזמן, נמצא במפורש בפרשת השבוע.

חשוב מאוד ללמוד זאת היטב , ולקרוא ולעיין בסיפור שהבאתי בסוף דבריי.

קדימה , נצא לדרך........................

נאמר בפרשתנו בספר שמות פרק יב :

(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר:

(ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:

(ג) דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:

"החודש הזה לכם היא המצווה הראשונה שנצטווו ישראל" כך פותח רש"י את פירושו לתורה.

על כך יש לשאול - מה החשיבות שמצוות קידוש החודש תהיה המצווה הראשונה שנאמרת לכלל ישראל , הרי זוהי מצווה שאינה כללית כמו "אנכי ה' אלקיך" או "ואהבת לרעך כמוך" שהן מצוות יותר מקיפות וכלליות ואולי גם מצוות יותר חשובות בתורה ???

ועוד יש לשאול, מדוע הקדימה התורה את מצוות קידוש החודש למתן תורה עוד בהיות עם ישראל במצרים? שמצווה זו תאמר לכולם יחד עם כל המצוות במעמד הר סיני ?

לכאורה אפשר לומר שמייד לאחר מצוות קידוש החודש מצווה התורה את עם ישראל לקחת בעשור לחודש שה לבית אבות לקרבן פסח, ואם לא נדע מתי ראש חודש לא נדע מתי העשור לחודש, ולכן היה צריך לצוות על מצוות קידוש החודש כדי שנדע מתי יהיה העשירי לחודש.

אך לפי המדרש אנו מוצאים ערך כללי יותר למצות קידוש החודש מאשר סידור הלוח העברי .

מובא במדרש (תנחומא בא יב): "החודש הזה לכם - למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אורלוגין (מודד זמן = שעון ), כיון שעמד בנו על פרקו אמר לו: בני, עד עכשיו אורלוגין זה בידי, מעכשיו מסור הוא לך, כך הקב"ה היה מקדש חודשים ומעבר שנים, כיון שעמדו ישראל אמר להם: עד עכשיו חשבונם של חודשים ושנים בידי, מכאן ואילך הרי הם מסורים לכם". ובצורה אחרת מתאר זאת המדרש: "אמר הקב"ה: משעה שבראתי את עולמי הייתי נושא משאוי, לחשב חשבונות של חודשים, מכאן ואילך הוא מסור לכם, לכם הוא מסור ואין אתם מסורים בידו".

מצוות קידוש החודש מתייחסת לשליטתו של האדם על ממד הזמן.

הזמן הוא אחד הדברים שהאדם אינו יכול להינתק מהם . חשיבותו של הזמן שהוא המסגרת שבה מגשים האדם את חייו, אולם העיקר הוא - האם האדם שולט על זמנו או שהזמן שולט על סדר יומו של האדם. שעם ישראל במצרים היו עבדים לפרעה, הם לא היו אדונים על זמנם, שהרי העבד, לא רק שחייו מוכתבים על ידי אחרים אלא כל סדר יומו, קצב החיים והצורה שתינתן לחייו, כל אלו אינם בידו אלא נקבעים על ידי אחרים, ועל כן אין פלא שעם ישראל שקע במצרים במ"ט שערי טומאה למרות ששמר על זהותו היהודית.

כשעמד הקב"ה לתת לעם ישראל תורה ומצוות ראה צורך להקדים להם עוד במצרים ולהודיע להם שהמצב שהם שרויים בו במצרים הפיך, ובניגוד למצבם במצרים, מכאן ואילך הזמן יהיה מסור בידם, כמו שאמרו במדרש: "החודש הזה לכם - לכם הוא מסור ואין אתם מסורים בידו" (תנחומא ישן שם),שהרי כל עוד האדם אינו בעלים על חייו אין מקום לצוות אותו בתורה ובמצוות. לכן הידיעה הזאת הייתה צריכה להיאמר לישראל לפני שהם באים לקבל תורה במעמד הר סיני, שעד אז האומה תפנים את המסר הזה שמכאן ואילך זמניה בידה והיא אחראית על עצמה מבחינת תיכנון הזמן .

ואכן הידיעה הזו שהאדם הוא השולט על הזמן ולא הזמן שולט על האדם, הייתה חשובה מאוד לדור יוצאי מצרים , שהם עומדים לעבור מעבדים לבני חורין ששולטים על זמנם , אך היא נחוצה לא פחות לכל אדם ואדם, בכל עת ובכל תקופה. כי לא רק העבד אלא גם מי שבאופן פורמלי הוא בן חורין, גם מי שזמניו בידו, גם אז הוא לא תמיד באמת בן חורין .

הזמן הוא מסגרת החיים שניתנה לאדם במתנה מן השמים, והחיים הם יחידות של זמן, שכל אחד מבני האדם זוכה בהן מי יותר ומי פחות, וכל תפקידו של האדם הוא לתת משמעות למסגרת הזמן שזכה בה. וכאן מקומה של התורה והמצוות שהן המסייעות לאדם לממש בדרך נכונה את זמנו. הצורך של האדם לסיוע של התורה ושל המצוות הוא, כי האדם העומד לבדו מול המציאות הסובבת אותו מגשש באפלה, מתלבט ותוהה איך לעצב את הערכים ואורחות החיים הנכונים במציאות שהוא מצוי בה.

אמנם פעמים רבות האדם מצליח לעצב בכוחות עצמו חלק מחייו, אם בתבונתו השכלית, אם בתחושתו המצפונית או בישרותו הטבעית של האדם. אך ,עם כל זאת עדיין האדם מועד לשגיאות ולטעויות אם מפני המגבלות שאנו נתונים בהן, אם באי היכולת להבחין בצורה מדויקת בין הטוב והרע, בין האמת והשקר, או גם מבחינת תכנון הזמן  . לפי זה יפה עשתה התורה שהציבה בראש תרי"ג המצוות את מצוַת קידוש החודש, המצווה המדגישה את שליטתו של האדם על הזמן. שבלעדי השליטה הזאת אי אפשר לצוות את האדם בתורה ובמצוות.

משל חשוב להבנת ניצול הזמן .

יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית ספר למנהל ציבורי בצרפת (אחד המוסדות היוקרתיים ביותר באירופה כולה) לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב. ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש הרצאות ביום עיון שאורגן במיוחד עבורם. למרצה הוקצתה רק שעה אחת כדי להעביר את החומר.

בעמדו לפני חברי קבוצת האליטה המנהלית הזו, שהיו מוכנים לרשום כל מילה שתצא מפי המומחה המפורסם, העביר המרצה הזקן את מבטו ביניהם, אחד אחד, באיטיות, ולאחר מכן אמר: "אני עומדים לערוך ניסוי".

מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. אחר כך הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל. כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות אל תלמידיו ושאל: "האם מלא המיכל?". כולם השיבו "אכן".

המרצה המתין מספר שניות והוסיף: "האמנם?".

ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. בקפדנות שפך את החצץ מעל לאבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. שוב הרים המרצה הזקן את מבטו אל הקהל ושאל: "האם המיכל מלא?". עתה החלו להבין מאזיניו המבריקים את כוונתו. אחד מהם השיב: "כנראה שלא". "נכון", ענה המרצה הזקן.

חזר והתכופף והפעם הוציא מחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם מלא המיכל?". הפעם, ללא היסוס ובמקהלה, השיבו התלמידים המחוננים: "לא". "נכון", השיב להם המרצה הזקן. וכפי שציפו תלמידיו רבי היוקרה והעוצמה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו. המרצה הזקן הרים את מבטו לקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?"

בחושבו על נושא ההרצאה השיב אחד הנועזים והזריזים שבין המאזינים: "אנו למדים שככל שהיומן שלנו נראה לנו גדוש בהתחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד פגישות ועוד מטלות".

"לא", השיב המרצה הזקן. "האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס את כולם אחר כך". דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה.

הזקן התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? משהו אחר?.

מה שחייבים לזכור הוא שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו  עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים יתמלאו החיים בדברים הקטנים ולא יישאר די זמן כדי להשיג את הדברים החשובים בחיים. משום כך לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: "מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, תכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם" ??

בתנועת יד ידידותית בירך המרצה הזקן את מאזיניו ויצא באיטיות מן האולם.

מסר  חשוב  מאוד  !!!!!!!!!!

ומה המסר לעצמנו ?

אנו נמצאים בישיבה , בתקופה היפה והטובה של החיים. כרגע לנו- לבנים ולנו היקרים אין טרדות זמן, אין בעיות משפחה ופרנסה , אין בעיות כבדות שמלחיצות אותנו . זהו הזמן שכולנו חייבים לתכנן את הזמן נכון , לעשות דברים משמעותיים ולא להתעסק בדברים הקטנים.

אם כל אחד יפנים את המסר באופן מיידי – ירוויח ובגדול !!!!!!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • שגרירים צעירים בישיבת בנ”ע רעננה

    שגרירים צעירים בישיבת בנ"ע רעננה

    כחלק מחינוך למעורבות חברתית וחיים של שליחות ותרומה, תלמידי ישיבת בני עקיבא רעננה מתנדבים מידי שבוע במספר בתי ספר יסודיים בסביבת הישיבה
    המשך לקריאה
  • אלופים!

    אלופים!

    ישיבת בני עקיבא נחלים קטפה את המקום הראשון באלפיון הישיבות בכושר גופני.
    המשך לקריאה
  • בורחים עם מדעים

    בורחים עם מדעים

    כיתה ט'4 באולפנית בני עקיבא ישורון, נבחרה לחקר מסוג אחר וחדשני.
    המשך לקריאה