מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת ויחי - "אל נא תקברני במצרים" / הרב חיים דרוקמן

פרשת ויחי - ”אל נא תקברני במצרים” / הרב חיים דרוקמן

פרשת ויחי - "אל נא תקברני במצרים" / הרב חיים דרוקמן

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם: וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם"[1]. מה הסיבה, שיעקב מבקש מיוסף לא להיקבר במצרים? מביא רש"י שלוש סיבות: "סופה להיות עפרה כנים ומרחשין תחת גופי, ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות, ושלא יעשוני מצרים עבודה זרה"[2]. סיבה ראשונה היא, שעתיד עפר ארץ מצרים ללקות בכינים. סיבה שנייה היא, שכל המתים הקבורים בחוצה לארץ יקומו לתחייה בארץ ישראל ויצטרכו לעבור גלגול מחילות. וסיבה שלישית היא, שיעקב היה נערץ בארץ מצרים וחשש שיעשו ממנו עבודה זרה. באים האחרונים, מפרשי רש"י, ומסבירים שלא הייתה מספיקה סיבה אחת משלוש הסיבות, ואף לא שתי סיבות, אלא חייבים את שלוש הסיבות. אך המהר"ל בא ושואל: "עם כל הטעמים קשה גם כן ויקברו אותו בחוץ לארץ"(מחוץ לארץ מצרים) "ואחר כך כשיצאו ממצרים יעלו אותו עמהם"[3]. כלומר, אפשר לכאורה לפתור את שלושת הטעמים בכך שיקברו את יעקב מחוץ לארץ מצרים וכשיעלו לארץ ישראל  יעלו אותו עמהם, בשביל מה להטריח את האחים כבר עכשיו להעלות את ארונו ארצה? אם כן מהו העניין שעומד מאחורי כל הטעמים הללו?

יעקב רצה להראות לבניו לאן צריך לשאוף, לאן המבט צריך להיות מופנה - לארץ ישראל! "אל נא תקברני במצרים" - אל תשאירו אותי במצרים אפילו דקה נוספת! כפי שיוסף עצמו אומר בסוף הפרשה: "וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלקים אתכם והעלתם את עצמתי מזה"[4]. ומובא במדרש הגדול: "מפני מה נשתדל יעקב אבינו לישא עצמותיו ממצרים? כדי שלא ישבו השבטים במצרים ויאמרו: ‘אלולי היא ארץ קדושה לא נקבר בה יעקב אבינו'"[5].

בסוף הפרשה הקודמת נאמר: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד"[6]. בני ישראל יושבים במצרים ומתחילים להרגיש בנוח, ומסביר רש"י: "ויאחזו בה - לשון אחוזה"[7]. ואמנם ניתן להבין את רש"י שכוונתו להסביר מהו לשון "ויאחזו", אך אי אפשר שלא לשמוע בדברי רש"י את לשון הפסוק: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם"[8]. הקב"ה מבטיח לאברהם את ארץ ישראל לאחוזה, ובני ישראל מתחילים להיאחז בארץ מצרים ולעשות אותה לאחוזה! בדרך זו הולך הכלי יקר: "כל פסוק זה באשמת בני ישראל הוא מדבר כי הקב"ה גזר עליהם ‘כי גר יהיה זרעך', והמה בקשו להיות תושבים במקום שנגזר עליהם גרות... הפסוק מאשימם על ישיבה זו שבקשו אחוזה בארץ לא להם, ולא כך אמרו אל פרעה לגור בארץ באנו, מלמד שמתחלה לא ירדו להשתקע שמה אלא לגור כמדייר בי דיירא ועכשיו חזרו מדבריהם, וכל כך נשתקעו שמה עד שלא רצו לצאת ממצרים, עד שהוצרך הקב"ה להוציאם משם ביד חזקה"[9]. על המציאות הזאת של השתקעות בארץ מצרים  בא יעקב ואומר "אל נא תקברני במצרים" - המגמה צריכה להיות ארץ ישראל.

בדברי יעקב אלו ישנו מסר לאז ומסר לכל הדורות. כפי שמביא הרש"ר הירש: "יעקב חי שבע עשרה שנה במצרים, בודאי הוא ראה מה רב כוח ה"האחז בה", מה רב השפעתו על בניו. הנה כבר החלו להמיר את הירדן בנילוס, ובשהייתם במצרים חדלו לראות גלות...היתה זו סיבה מספקת לומר להם: רצונכם ותקותכם לחיות במצרים, אני - אין רצוני גם להיקבר בה"[10].יעקב רואה שבניו מתחילים להרגיש בנוח בגלות ובא לומר להם: העיניים צריכות להיות נשואות לארץ ישראל.

אך בדברי יעקב אלו יש גם מסר לכל הדורות בכלל, שמדבריו ראוי ללמוד את חשיבותה של ארץ ישראל ובפרט לדורנו, בו זכינו לראות את תקומתה של מדינת ישראל, והיינו מצפים שתהיה התעוררות לענין ארץ ישראל, אך הציפיות לא התממשו. מסביר האור שמח איזה מסר רצה יעקב ללמדנו בכך שבקש שלא להיקבר במצרים: "ואם היה יעקב אבי כל שבטי ישראל קבור שם, הלא היו מתייאשים מארץ כנען והיו משתקעים במצרים ומחשיבים אותה לארץ מולדתם...ובזה נקבע בנפש בניו קישור טבעיי להשתוקק אל ארץ אבותיהם ולחשוב עצמם כגרים, וזה ‘ויגר שם' מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע אלא לגור שם, פירוש, מלמד לדורות בכל גלות וגלות ההנהגה, שידעו שלא ירדו להשתקע רק לגור עד בוא קץ הימין, ויהיו מחשבים בעיני עצמם לא כאזרחים"[11] עד שאומר האור שמח בהמשך, על מצב היהודי בדורו, עוד לפני השואה - דברים מזעזעים: "יחשוב כי ברלין היא ירושלים!". היינו חושבים שבדורנו לאחר השואה תיפקחנה העיניים, ויהודים יתפסו שהגלות מובילה לקבר, אך המציאות באה וטופחת על הפנים. לאחר פרשת העקידה מביאה התורה מספר פסוקים שבראיה ראשונית לא ברור מדוע מקומם שם: "ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך... ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה"[12]. מסביר החפץ חיים, שהיינו מצפים שלאחר ניסיון העקידה כל המציאות תשתנה, והנה המציאות באה וטפחה על הפנים: "ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה" - עולם כמנהגו נוהג.

"ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים". מסביר רש"י: "חסד ואמת - חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת". יעקב מבקש מיוסף: עשה עמי חסד אמיתי ואל תקברני במצרים - אל תקברני בָּמֵצָרִים! אני אדם של מרחבים, שקשור לאינסוף, והאמת האלוקית המוחלטת יכולה להתגלות בשלימותה אך ורק בארץ ישראל! ארץ ישראל היא ארץ הקודש, ארץ שבה אפילו הדברים הגשמיים מקושרים לקודש, ארץ שניתן לקבל בה נבואה וההשגחה בה היא מליאה "ארץ אשר ה' אלקיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"[13], ולפני כן אומרת התורה: "למטר השמים תשתה מים"[14] - ארץ שאפילו המטר שבה הוא שמימי.

אומרת הגמרא: "אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר: ‘אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך...'. לא כאברהם שכתוב בו: ‘קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה'", ומסביר רש"י: "ארץ זו ולא יותר""ולא כיצחק שכתוב בו: ‘כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל'" -  מסביר רש"י: "ותו לא". "אלא כיעקב שכתוב בו: ‘ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה'"[15]. ונשאלת השאלה, אחרי הכל ארץ ישראל בגבולות הכי רחבים שלה, עדיין יש לה גבולות, מה פירוש אם כן: "נחלה ללא מצרים"? אלא ההסבר הוא שארץ ישראל בתוך גבולותיה הגאוגרפיים היא ללא מצרים מבחינה רוחנית. בארץ ישראל יש פגישה בלתי גבולית עם האינסוף, ובארץ ישראל יש מפגש גלוי עם השכינה.

כשיעקב יוצא מארץ ישראל לכיוון חרן מספרת התורה: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא"[16]. ולא מובן, אם לא היה נוח ליעקב, מה יעזור שהוא ישן על אבנים, היה מקפל את הדובון שלו וישן עליו, או היה שם את ידו וישן עליה! מסביר בעל צרור המור שיעקב עוזב את ארץ ישראל, ובזה שבא ולוקח מאבני הארץ וישן עליהן באה לידי ביטוי האהבה הגדולה שלו לארץ ישראל. מיד אחרי המעשה הזה מובאים דברי ה' ליעקב בחלומו: "והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך"[17]. מובא במדרש: "אם שוכב את עליה - הרי היא שלך, ואם לאו - אינה שלך"[18]. על מנת לזכות בארץ ישראל צריך לשכב עליה, צריך להתאמץ לזכות בה, להקריב בשבילה, למסור את הנפש עליה - ורק כך זוכים בה.

יעקב הכיר את הערך של ארץ ישראל, שרק בה יכולה האמת האלוקית השלימה להתגלות, שבה יש גילוי שכינה, וכל זה תלוי בשלימות המקדש ובשלימות הארץ כפי שאומר בעל החסד לאברהם: "וכמו שהשכינה אינה בשלמות כל עוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו, כן השכינה גם כן אינה בשלמות כל זמן שארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה"[19].

אומרת הגמרא: "ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: ‘והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי      יעקב...' אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק? אלא: לא כאברהם שכתוב בו הר, שנאמר: ‘אשר יאמר היום בהר ה' יראה', ולא כיצחק שכתוב בו שדה, שנאמר: ‘ויצא יצחק לשוח בשדה', אלא כיעקב שקראו בית, שנאמר: ‘ויקרא את שם המקום ההוא בית אל'". מסביר בעל צרור המור[20]"להורות לנו כי שלושה בתי מקדש יהיו לישראל כנגד שלושה אבות. והשניים עתידים ליחרב, והשלישי לא יהיה חרב, אלא יהיה קיים לעולם. כנגד בית ראשון שעתיד ליחרב אמר - אברהם קראו הר, שנאמר: ‘בהר ד' יראה', וזהו הר חרב ושומם, כאמרם ז"ל במדרש תהילים: ‘...ומנין שכשהוא חרב עונה אותנו? שנאמר: ‘ויענני מהר קדשו סלה'... וכנגד הבית השני שעתיד ליחרב אמר - יצחק קראו שדה, שנאמר: ‘ויצא יצחק לשוח בשדה', שהוא לשון בור. ולכן אמר הנביא: ‘ציון שדה תחרש'. וכנגד הבית השלישי שאינה חרבה לעולם אמר - יעקב קראו בית, שנאמר: ‘יהיה בית אלקים', יהיה מכח ההכרח בית אלקים לעולם. שזהו כנגד הבית השלישי, אשר עליו אמר חגי  הנביא: ‘גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון'"[21]. יעקב הוא זה שמבטא את שלימות הארץ ואת שלימות המקדש, ורק מתוך השלימויות הללו יכולה האמת האלוקית להתגלות, עד להתגשמות הנבואה השלימה של:"והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים: והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם!" [22]



[1] בראשית מז, כט-ל.

[2] רש"י שם.

[3] גור אריה בראשית מז, כט.

[4] בראשית נ, כה.

[5] מדרש הגדול בראשית מז, כט.

[6] בראשית מז, כז.

[7] רש"י שם.

[8] בראשית יז, ח

[9] כלי יקר מז, כז.

[10] רש"ר הירש בראשית מז, כט.

[11] משך חכמה ויקרא כו, מד.

[12] בראשית כב, כ-כד.

[13] דברים יא, יב.

[14] דברים יא, יא.

[15] שבת קיח ע"א.

[16] בראשית כח, יא.

[17] בראשית כח, יג.

[18] מדרש הגדול בראשית מז, כט.

[19] מעין שלישי, עין הארץ, נהר ז'.

[20] צרור המור ויצא, כ"ח, י"א.

[21] פסחים פח ע"א.

[22] ישעיהו ב, ב-ג.

 

מתוך אתר ישיבת בנ"ע אור עציון 

 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • שגרירים צעירים בישיבת בנ”ע רעננה

    שגרירים צעירים בישיבת בנ"ע רעננה

    כחלק מחינוך למעורבות חברתית וחיים של שליחות ותרומה, תלמידי ישיבת בני עקיבא רעננה מתנדבים מידי שבוע במספר בתי ספר יסודיים בסביבת הישיבה
    המשך לקריאה
  • אלופים!

    אלופים!

    ישיבת בני עקיבא נחלים קטפה את המקום הראשון באלפיון הישיבות בכושר גופני.
    המשך לקריאה
  • בורחים עם מדעים

    בורחים עם מדעים

    כיתה ט'4 באולפנית בני עקיבא ישורון, נבחרה לחקר מסוג אחר וחדשני.
    המשך לקריאה