מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת חיי שרה - התורה כתורת חיים / הרב אלמוג וגנר מנהל חינוכי ישיבת בני עקיבא חדרה

פרשת חיי שרה - התורה כתורת חיים / הרב אלמוג וגנר מנהל חינוכי ישיבת בני עקיבא חדרה

פרשת חיי שרה - התורה כתורת חיים / הרב אלמוג וגנר מנהל חינוכי ישיבת בני עקיבא חדרה

פעמים אתה רואה כותרת מסקרנת, מתפתה לקרוא את הספר או את המאמר ומגלה שאין קשר בין הכותרת ובין התוכן. לפני כמה שנים, היה עיתון מפורסם שהיה ידוע בכותרות הצעקניות שהופיעו בכותרות הראשיות, אבל יתר התוכן היה דל...
כך נראית לנו פרשתנו, פרשת חיי שרה, בקריאה שטחית. הכותרת עוסקת בחיים, ואילו התוכן עוסק במיתה.
שלוש פעמים סופדת פרשת השבוע הקרויה "חיי שרה" לאחד מגיבוריה שהולך לעולמו. היא נפתחת בבכייה על מות שרה: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה", היא ממשיכה בסיפור מותו של אברהם: "ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים" ומסיימת בסיפור מותו של ישמעאל: "ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושבע שנים ויגווע ויאסף את עמיו". 
הכותרת היא חיים, אך התוכן עוסק במוות. לכאורה, אומר הכתוב, דווקא במוות אפשר לברר מהם החיים. דווקא כשהם מסתיימים ניתן לראות מה הייתה מהותם, המוות מגדיר את חייו של אדם לא פחות משהוא מסיימם.
כשמדייקים ומעיינים בפסוקים, רואים שהכתוב בחר בניב לשון ייחודי כדי לתאר את מות השלושה, צמד המילים "שני חיי". כאילו יש כאן ספירה כפולה, יש ספירה של שנים בהן האדם חי וספירה נוספת של חיים. הספירה 'הכפולה', מנסה ללמד שהחיים הם לא רק אוסף הרגעים, השעות והימים שעברו לאיטם. מעבר לספירה המדוקדקת של כמה שנות חיים צברת, יש ספירה של חיים, ספירה בה נמדד האדם באופן שבו מילא את הרגעים והשנים בתוכן. 
מסופר על אורח (הלך) שבא לבדוק אפשרות מעבר לכפר מסויים. בהגיעו לפאתי הכפר נכנס תחילה לבית הקברות, לעמוד על טיבם של אנשי העיר, אולי מפורסמים בתורה ובחסד חיו בה, האם האנשים באותה העיר מאריכים ימים. בהליכתו בינות לקברים, הוא שם לב כי כל אנשי הכפר מתים בגיל צעיר מאוד. לזה כתוב כי חי 3 שנים וארבעה חודשים וחמישה ימים, לאחר כתוב שחי 7 שנים 2 חודשים ושלושה ימים וכן הלאה והלאה. המבוגר שבחבורה היה בן 20 ושבעה חודשים ועשרה ימים. התפלא ההלך גם על צעירות האנשים וגם על אופן ציון גיל הנפטר – ממתי מציינים את מספר החודשים והשבועות?
עצוב וכואב נכנס לבית הכנסת של הכפר ופנה לבקש הבהרות מרב הכפר לפשר החיים הקצרים שבכפר. התפלא הרב מכיוון שאצלם דווקא מאריכים ימים, אך כל אחד מהכפר קיבל על עצמו להניח פנקס ליד מיטתו ובו מידי ערב מסכם הוא לעצמו כמה זמן בדיוק חי חיים משמעותיים באותו יום, זמן בו עסק בפיתוח האישיות הרוחנית, בהטבה לאחר, בתיקון עולם ועוד. האחד כותב שעה וחצי, אחר כותב 3 שעות והמרבה מגיע ל – 7 שעות. וכך בכל יום ויום. לאחר פטירתו של אדם, בהכנות לקראת הלוויה לוקחים גם את הפנקס ומסכמים את כל הזמן שבו חי, ורק את נטו זמן החיים מציינים על מצבתו של האדם – זה מה שנקרא "לעשות חיים" – לעשות את החיים למשמעותיים.
יתכן וזו כוונת דברי חז"ל צדיקים במיתתם קרויים חיים – בחייהם חיו חיים משמעותיים מאוד עם השפעות על מעגלים רבים, במיתתם השפעתם לא תמה, ואלי אף עלתה – כל אחד מהמושפעים מרגיש צורך למלא צד מסויים מהחלל שהותיר אחריו הצדיק וממילא מתגדל ומתעלה הוא.
אמרו חכמינו: "גדול המֵעשה יותר מהעושה" לחיות חיים משמעותיים זה נפלא, אך יותר מכך, לחנך ולגרום לאחרים לרצות ולחיות חיים של טעם ומשמעות – זו משימת חיינו.
"עם ישראל חי וקיים"

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • שגרירים צעירים בישיבת בנ”ע רעננה

    שגרירים צעירים בישיבת בנ"ע רעננה

    כחלק מחינוך למעורבות חברתית וחיים של שליחות ותרומה, תלמידי ישיבת בני עקיבא רעננה מתנדבים מידי שבוע במספר בתי ספר יסודיים בסביבת הישיבה
    המשך לקריאה
  • אלופים!

    אלופים!

    ישיבת בני עקיבא נחלים קטפה את המקום הראשון באלפיון הישיבות בכושר גופני.
    המשך לקריאה
  • בורחים עם מדעים

    בורחים עם מדעים

    כיתה ט'4 באולפנית בני עקיבא ישורון, נבחרה לחקר מסוג אחר וחדשני.
    המשך לקריאה