מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת שמיני- דמות המנהיג האמיתי/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת שמיני- דמות המנהיג האמיתי/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת שמיני- דמות המנהיג האמיתי/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בתחילתה של פרשה זו, אנו עדים לאחד האירועים המכוננים ביותר בחייו של עם ישראל במדבר והוא חנוכת המשכן.
היום השמיני למילואים הינו היום, שממנו והלאה, מתחיל עם ישראל להקריב קרבנות לה' באופן מסודר, לפי הנחיותיו של הקב"ה. מכאן ואילך, מתחיל עידן חדש של קשר מיוחד בין הקב"ה לבין עם ישראל, באמצעות הקרבת הקרבנות במשכן, בבית שהקב"ה משכין בו את שכינתו.
בתחילת הפרשה, מצווים אהרון ובנ"י להקריב קרבנות ביום חנוכת המשכן. קרבנות אלו מהווים פתיחה לכל הקרבנות, האמורים להיות קרבים מכאן והלאה. משום כך, יש להבין מדוע הוקרבו דווקא קרבנות אלו.

בפרק ט', מוזכרים הקרבנות שצריך להקריב ביום השמיני למילואים:

א " ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל:
ב ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני ידוד:
ג ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה:

עיון קל בפסוקים הללו מעורר שלש שאלות, הדורשות הסבר:
1. מדוע מצווה משה את אהרון דווקא להקריב קרבנות אלו? מדוע משה בעצמו איננו מקריב
    אותם?!
2. מדוע מצווה משה את  אהרון להקריב דווקא עגל בן בקר לחטאת, ואילו
    את בני ישראל מצווה משה להקריב דווקא שעיר עזים לחטאת ועגל לעולה?
2. מדוע מצווה משה את אהרון: "קח לך עגל" – מה העניין במילה "לך"?


כדי ליישב את הקושיות הללו, עלינו לחזור לפרשיית חטא העגל, ספר שמות, פרק ל"ב:
ד "ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך
    מארץ מצרים":

כא " ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה":

לה " ויגף ידוד את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן":

בפרשת העגל, בעיצומו של בקשתם של בני ישראל למצוא תחליף לקב"ה, לוקח אהרון את הזהב מבני ישראל, ובעזרת חרט יוצר את עגל הזהב (פס' ד'). מאוחר יותר, בפס' כ"א, לאחר רדתו של משה מן ההר ולאחר שמשבר את הלוחות שקיבל שם מה', פונה משה אל אהרון ושואל אותו: מה עשה לך העם הזה שהבאת עליו חטאה כ"כ גדולה? בהמשך, לקראת סיומה של פרשייה עגומה זו, מייחסת התורה את חטא העגל לאהרון, באומרה:
" ויגוף ה' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרון".

מן הפסוקים שהובאו לעיל, עולה ,לכאורה, תמונה די עגומה, ביחס להתנהגותו של אהרון בכל פרשיית עגל הזהב. כאמור לעיל, מאשים משה את אהרון על חלקו בחטא העגל, עד כדי כך, שהתורה עצמה מייחסת לאהרון, בכבודו ובעצמו את עשיית העגל.

כעת נעבור ליישב את שלוש הקושיות, שהעלינו בתחילת דברינו!

ראשית יש להבין, מהי הסיבה לכך שאהרון מביא דווקא עגל כקרבן חטאת?

הזוהר הקדוש, בספר שמות דף רי"ט/ב, מעיר בעניין זה, כי הסיבה לכך שאהרון מצווה להקריב דווקא עגל לחטאת היא בשל העובדה, שהוא עצמו גרם לעם ישראל לחטוא בחטא העגל, והעגל, שאמור כעת אהרון להקריב כקרבן חטאת, בא לכפר על חלקו בחטא העגל.
בעל הטורים שם, אף מוצא לכך רמז בפסוקי התורה ואומר, כי הגימטריא של המילים "עגל בן בקר" זהה לגימטריא של המילים 'לכפר חטא העגל' (506).

נראה, כי הצורך בכפרה זו של אהרון, דווקא עכשיו, ביום חנוכת המשכן, נדרשת ממנו בשל העובדה שמיום זה ואילך, אהרון הוא הסמכות המכפרת הגבוהה ביותר הקיימת ולכן, שומה עליו להגיע לתפקיד זה נקי מכל רבב.

אמנם, יש כעת לברר מדוע מצווה משה את בני ישראל להקריב עגל לעולה ושעיר עזים לחטאת?!
נראה, כי התשובה לכך טמונה בדבריו הנפלאים של מדרש ילקוט שמעוני, ויקרא סימן ט'!
לאחר שהמדרש מבאר את הצורך של אהרון בהקרבת העגל לחטאת, שואל המדרש, מדוע היו צריכים להביא גם שעיר עזים לחטאת וגם עגל לעולה?!
על כך עונה המדרש:

"...וכי מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן? אלא אמר להם: אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף. יש בידכם בתחילה 'וישחטו שעיר עזים' ויש בידכם מסוף – 'עשו להם עגל מסכה'. יבא שעיר ויכפר על מעשה שעיר יבא עגל ויכפר על מעשה העגל'.

המדרש מבאר, כי ביחס לבני ישראל, מדובר בשתי עבירות חמורות: מכירת יוסף וחטא העגל. משה רבינו מצווה את בני ישראל להביא שעיר עזים לחטאת, כדי לכפר על שעיר העזים שבני יעקב (ישראל) שחטו כדי להוכיח שיוסף מת, ועגל לעולה, כדי לכפר על חלקם בחטא העגל.
משה רבינו יודע היטב, כי הכפרה של הקרבנות שיקריבו במשכן לא תועיל אלא אם כן ייכנסו הכל (אהרון ובני ישראל), כשאין בידם זכר לעבירה ולכן מצווה אותם משה להקריב את הקרבנות שהוזכרו בפסוקים שהזכרנו לעיל.


אך עדיין יש לברר, מהי מהות ההבדל בין קרבנו של אהרון לבין קרבנם של בני ישראל, בעניין העגל שהקריבו?
ממה נפשך, אם אהרון ובני ישראל צריכים כפרה על חלקם בחטא העגל, ולכן מביאים הם, כל אחד בנפרד עגל, מדוע אצל אהרון מובא העגל כקרבן חטאת ואילו אצל בני ישראל בא העגל, המכפר על חלקם בחטא העגל כקרבן עולה?
רבינו בחיי שם מבאר, כי הסיבה להבדל בין אהרון לבין בני ישראל בעניין זה, נעוצה במהות חלקו של כל אחד מהם בחטא העגל. חלקו של אהרון בחטא העגל היה אך ורק במעשה ולא במחשבה. מחשבתו הייתה זכה וברה ואכן, אם הדבר היה תלוי בו, לא היה מסייע בידם של בני ישראל לחטוא בחטא חמור זה.
מסיבה זו, מצווה אהרון להקריב עגל לקרבן חטאת דווקא, שהרי קרבן החטאת בא על חטא במעשה ולא במחשבה. לעומת זאת, מצווים בני ישראל להקריב את העגל לקרבן עולה, מכיוון שהם חטאו בעיקר במחשבה הרעה בעניין חטא העגל, וכידוע, קרבן העולה בא לכפר על חטא במחשבה.

כעת נבוא גם ליישב את שאלתינו הראשונה והשלישית!

זוהי גם הסיבה לכך, שמשה מצווה על אהרון לעשות זאת בכבודו ובעצמו, כדי לכפר על החטא שהיה לו חלק בו. מעבר לכך, זוהי הסיבה שהוא אף אומר לו: "קח לך" – בשבילך – כדי לכפר על החטא שאתה היית שותף לו, כדי לכפר על חלקך – לך.

לסיכום הדברים נראה, כי יש ללמוד מכאן מסר מאוד גדול! מנהיג רוחני אמיתי, איננו יכול לשמש בתפקידו, אא"כ הוא נקי מכל רבב. אהרון הכהן הגדול הוא המנהיג הרוחני הגדול ביותר. אין זה ראוי, שהוא יהיה זה שיכפר על חטאי בנ"י, אא"כ הוא מכפר על חטא גדול כ"כ כמו חטא העגל, בכבודו ובעצמו. זאת ועוד. הוא אף צריך לשמש דוגמא ואף לומר לבנ"י לתקן את חטאם.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • שגרירים צעירים בישיבת בנ”ע רעננה

    שגרירים צעירים בישיבת בנ"ע רעננה

    כחלק מחינוך למעורבות חברתית וחיים של שליחות ותרומה, תלמידי ישיבת בני עקיבא רעננה מתנדבים מידי שבוע במספר בתי ספר יסודיים בסביבת הישיבה
    המשך לקריאה
  • אלופים!

    אלופים!

    ישיבת בני עקיבא נחלים קטפה את המקום הראשון באלפיון הישיבות בכושר גופני.
    המשך לקריאה
  • בורחים עם מדעים

    בורחים עם מדעים

    כיתה ט'4 באולפנית בני עקיבא ישורון, נבחרה לחקר מסוג אחר וחדשני.
    המשך לקריאה