מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ראשונים מספרים על תחילתה של הישיבה

ראשונים מספרים על תחילתה של הישיבה

ראשונים מספרים על תחילתה של הישיבה

 

נתנאל כצבורג / ימים ראשונים

אותו יום,  יום של תחלת חשון היה,  ואנו בדרכנו כפרה הרואה.  ליד הכביש כבר חכו לנו חברים,  מחברי פתח-תקוה שהקדימו ובאו מאתמול.  כך דרכם של אנשי פתח תקוה, זריזים הם ומקדימין לכל דבר מצוה.  הטלנו איש צרורו על שכמו ועלינו בדרך העולה לכפר.  בדרך ספרו לנו:  אלו ואלו כבר באו.  והיתה שמחה מרובה בלבנו וגם צער.  שמחה על פלוני שבטחנו בו שלא יבוא והנה בא , וצער על פלוני שהוריו לא הניחוהו לבוא...

בפתח בית-הכנסת בכפר מוטלים מזודות וצרורות וחבילות מחבילות שונות.  דומה: סמינריון....  אך הפנים מביעות אחרת.  ישנה שמחה,  אך היא מלאה דאגה עמוקה: הנצליח?

לא היו רגעים מרובים,  נכנסנו לבית-הכנסת,  נטל איש גמרתו (הללו נשארו מהמחנה) ישב במקום שישב (מקומות אלו נשארו קבועים לכל חבר כל העת שלמדנו בביהכ"נ;  עד היום מזכירים:  כאן למד פלוני,  כאן למדה "חברותא" אלמונית...) והתחלנו להכין שעור למחר,  ממקום שהפסקנו במחנה. -  אותה שעה נפתחה ישיבת בני עקיבא.

מתקשים היינו תחלה היאך לומדים בנגון.  אמרנו:  יפה השקט ללמוד;  עד שבא נ . ולמדנו נגון וכיצד לומדים בו ) ונתקדש הנגון בקדושת-ראשית הלא הוא הניגון אשר עד היום שרים אותו בישיבה אחרי התפלה(.

ימים ראשונים עברו בשמחה מרובה , שמחה על החדש . ולמרות שבסדרי דירה דחוקים היינו,  ובמחיה וכלכלה לא כל שכן,  רוח טובה היתה שרויה עלינו שהשכיחה את כל הצרות וכפרה על כל פגעים רעים.  הגיעה שבת,  לילה של אותה שבת ליל סגריר היה, נתכנסנו תחת האכסדרה שלפני בית הכנסת ושוחחנו שיחה ראשונה:  "ספורט וחלוציות"....

 

יהודה דומניץ / למהותה ודרכה של הישיבה

שלטון העצמי של החברים,  "ועד החברים" הנבחר באספה כללית בהצבעה חשאית, אשר הכח בידו והסמכות לדון על כל עניני הישיבה הפנימיים,  דבר זה לא רק על החברים הנבחרים הוא מטיל אחריות אלא גם על הבוחרים,  שהרי הללו שוקלים בדעתם:  מיהו החבר האחראי אשר אפשר למסור לידו את הנהלת עניני הישיבה?!

ובשעה שחבר חדש בא לישיבה והוא עומד לנסיון במשך חודש ימים,  הרי ה"ועד" שואל עליו את כל החברים,  זה מחייב אותם לשים לב לחדש , להתעמק בתכונותיו ובהתאמתו לישיבה,  ובידעם כי דעתם קובעת ומכרעת כי פלוני עלול לא להתקבל לישיבה הריהם מרגישים אחריות לא להוציא משפט מעוקל.

במשטר הדמוקרטי של הישיבה מתחנך החבר לחיים צבוריים.

 

משה פישר / תורת חיים

באתי לישיבה בחודש אלול.  לא אשכח לעולם אותו רטט קדושה שעבר עלי ואותה הרגשה שהיתה לי כל אותו חודש-הנסיון.  פתאום נתגלה לי שבין דפי הגמרא אפשר למצוא את הכל.  וכל העולם טפל הוא לגבי חיי הגמרא.  כבר בשעות מוקדמות,  בעוד לילה קמו החברים הדליקו את העששיות ישבו ועסקו בתורה מתוך אהבת תורה,  מתוך שירה שחדרה עד מעמקי הנפש.  ומובן גם שתפילת שחרית היתה לגמרי אחרת מאותה תפילה שבבית שנחטפה,  לפני ההליכה לבית-הספר,  רק אז התחלתי להבין תפילה מה היא ומה גדול ערכה בחיינו.  למוד התורה שקדם לתפילה השפיע באופן ישיר על התפילה,  אותם ויכוחים שבין אביי ורבא ב"יאוש שלא מדעת" שלכאורה אין להם כל קשר עם התפילה וכוונתה,  הם הם שהשפיעו רב שפע ואורה על התפילה כי חיו את חייהם של אותם גדולים ספגו מרוחם וטהרת נשמתם,  וחכמת התורה,  החכמה האלקית,  השפיעה אחר כך על קדושת התפילה ועל קדושת כל היום.

והנה מתוך כל ההרגשות הללו , מתוך אותה סביבה,  הולכת ומתפתחת דמותו הרוחנית של החבר בתוך אותו הוי שכולו רוחני.  בתוך אותה חברה תקינה,  משפחת החברים החיה את חייה בנועם,  מתוך אינטימיות מרובה,  נוצר והולך חבר מועיל,  עוזר לזולתו ומשתתף בשמחת חבר ובצערו.  מרגיש אותו כאת עצמו מתוך הרגשה של "ואהבת לרעך כמוך".  בחיים חברתיים אלו קלה עד מאד התפתחותו הנפשית של החבר.  המצוות נעשות קרובות ללבו וקרוב הוא לאלקיו.  כולם בצוותא חדא,  מתעודדים ומתחזקים בשעת משבר,  "איש לרעהו יאמר חזק".  יסעדו את חברם הכושל ויאמצוהו.  גם אם יפול יקימוהו.  אם נכאה רוחו של אחד מן החברותא ונפשו מרה עליו מיד ינחמוהו ויתעודד.

וההוי המיוחד של הישיבה,  שבתה,  חדשה ומועדה,  הופכים לסולם עליה רוחנית שמשפיע על פנימיות הנפש . קבלת השבת , הסעודה השלישית,  מהוים חויה חשובה בחיי החבר.

ויותר מזה:  כל החברים יודעים את מטרתם,  יודעים הם לקראת מה הם צועדים,  יודעים הם את תפקידם , יודעים את המוטל עליהם בעתיד.  לחיות ולחיות חיי תורה שלמים בחיי העבודה,  להפוך את התורה לתורת חיים,  לתורת העולם.  "גם עדותך שעשועי אנשי עצתי" (תהלים קי"ט, כ"ג).

 

שמואל אבידור / זקנו של ראש הישיבה - לפי החלטת ועד התלמידים

סיפר לנו יצחק לב מ"עשרה הראשונים" ומעמודי התווך של ייסוד הישיבה,  כיצד הוחלט על כך,  ש"החבר ראש הישיבה" יגדל זקן.  היה זה ש לאחר ימי "בין המצרים" בהם גדל נריה זקנו,  (ואז עדיין היה השם הרשמי  משה צבי מנקין ו"נריה" היה רק כינוי ספרותי),  למחרת תשעה באב נתכנס ועד התלמידים לדון בפרשת הזקן,  כי רבי משה צבי טען,  כי עתה לאחר שהישיבה הפכה ב"ה לעניין שבקבע ראוי שראשה יצמיח זקנו, ומאחר שבישיבה נוהג וועד התלמידים להחליט בכל ההליכות הובא אף עניין זה לוועד. ישבו התלמידים ודנו בכובד ראש בפרשת זקנו של רבי משה צבי ונמנו וגמרו:  הואיל וזקן זה שהצמיח זקן של אבל הוא,  אינו כדאי שיעשוהו זקן של קבע,  אלא יספר תחילה את זקן האבל ויחזור ויגדל זקן לשם זקן ולשם הישיבה...

 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ”ע נתיב מאיר

    טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ"ע נתיב מאיר

    טקס אזכרה מיוחד לציון ארבעים וחמש שנה לסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים התקיים בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
    המשך לקריאה
  • ארי בין העולמות

    ארי בין העולמות

    ערב השקה של ספרו של פרופ' אביעד הכהן על הרב אריה בינה זצ"ל, מייסד וראש ישיבת נתיב מאיר, התקיים באחת הישיבות הגדולות והותיקות בירושלים.
    המשך לקריאה
  • הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    תלמידי ישיבות בנ"ע השומרון והליכות עולם מקרני שומרון, יצאו לתחרות שחמט בעמק חפר עם קבוצת חטיבה וקבוצת התיכון וקטפו השיגים נכבדים.החטיבה זכתה במקום השני והתיכון במקום הרביעי
    המשך לקריאה