מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

תולדותיו של רבינו - הרב משה צבי נריה זצ"ל

תולדותיו של רבינו - הרב משה צבי נריה זצ”ל

תולדותיו של רבינו - הרב משה צבי נריה זצ"ל

 

מייסד וראש ישיבות בני עקיבא

אבי דור הכיפות הסרוגות 


תרע"ג - תשנ"ו

 

נולד בלודז', פולין

כ"א שבט תרע"ג (1913)

למוד בתנאי מחתרת בישיבות מינסק ושקלוב

תרפ"ו-תר"ץ

עליה מרוסיה הסובייטית לארץ ישראל

(כ' תמוז תר"ץ (1930

למוד בישיבת מרכז- הרב, תלמיד הראי"ה קוק זצ"ל

קיץ תר"ץ - תרצ"ה

"מורה דרך רוחני "בבני עקיבא

תרצ"ב-תרצ"ט

הקמת ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה

י' מרחשון ת"ש (1940)

חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה

תשרי תשכ"ח

חבר הכנסת השביעית מטעם המפד"ל

תשכ"ט-תשל"ב

פרס ישראל על "תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה 
של החברה והמדינה"

יום העצמאות תשל"ח

אות לגבורות, כתיבת ספר תורה לכבודו בהגיעו 
לגבורות

תשנ"ג

נתבקש לישיבה של מעלה

 

 

הרב משה צבי נרי'ה נולד בלודז' בכ"א שבט תרע"ג לאביו הרב פתחיה מנקין ולאמו הרבנית רחל אביו  היה  תלמיד  ה"חפץ חיים", כיהן כרב  בכמה קהילות ברוסיה וזכה להערצה מצד בני עיירתו ומקורביו.  אמו  היתה  אשה  משכילה, ידעה  רוסית וגרמנית ועזרה לפונים אליה בניסוח מכתבים לשלטונות  או  לחו"ל.
בילדותו  למד  בחדרים  בעיירות  בהן  כיהן  אביו  כרב, אך  בעקבות  גזירת השלטונות על סגירת החדרים החל לומד  תורה  מפי  אביו. 
אחרי  בר - המצוה  (תרפ"ו)  עבר  ללמוד תורה בישיבת מינסק, בבית הכנסת שואבי- מים. רבותיו שם  היו  הרב  יהושע  צימבליסט  (הורודנר) ורבי  ישראל  יהושע  הכהן  לייבוביץ  שלימדו  תורה במחתרת  וסיכנו  נפשם  בכך. לאחר  מכן עבר ללמוד בשקלוב, אף כאן במחבוא, אצל רב המקום .(ר' מרדכי פיינשטיין שהיה למדן ומעמיק גדול (אחיו הצעיר של הפוסק האדיר הרב משה פיינשטיין ההסתכנות  המתמדת  בלימוד ובשמירת מצוות והכמיהה לארץ ישראל היו לדברי הרב נרי'ה "בית ספר  מצויין  לציונות  דתית".

באותם  ימים, והוא  בן שבע  עשרה, נודע  לו כי הראי"ה קוק זצ"ל רבה הראשי של ארץ ישראל פועל להצלת בני ישיבה מרוסיה וממציא להם סרטיפיקטים. הוא פנה במכתב   בקשה   מתובל   בדברי   תורה  לבנו  של  הרב  קוק,  הרב  צבי  יהודה  זצ"ל,  ולאחר זמן  קצר  קיבל  מירושלים אשרת מעבר וכרטיס נסיעה.בכ' תמוז תר"ץ (1930) הגיע לארץ ישראל ומיד  עלה  לירושלים. הוא  לא  התמהמה להיכנס לבית הרב קוק ועם ההכרות הראשונית דבק בו ,והתקשר  איליו  קשר  עמוק  ביותר. דמות  הרב  הלבוש  בלבוש  החסידי  המרשים ועיניו יוקדות הקסימה  אותו הוא  הצטרף  לישיבת  "מרכז הרב", יצר קשר עם הבן הרב צבי יהודה שפתח בפניו את המבואות הגשמיים  והרוחניים  לבית  הרב. תוך  זמן קצר  הפך  להיות תלמיד מובהק וחביב של הרב עצמו -שקרבו  מאוד  ועקב  אחר  התפתחותו  הרוחנית. בעת  ובעונה  אחת ינק גם מתורתו של תלמידו . חברו  של  הרב, רבי  יעקב  משה חרל"פ והיה לא רק משומעי לקחו אלא גם ממסביריו מרבותיו בישיבת "מרכז הרב" קיבל את תורת ארץ ישראל על הגוון המיוחד שבה, עם הדאגה לכלל ישראל והזיקה בין ישראל לארצו.
הדברים  הללו  סללו  נתיבים  חדשים לאמונתו והשקפת עולמו. כשמדובר בדאגה לכלל צריך היה לישם  רעיון זה  במוחש  ובדרך  ציבורית-חברתית. בנקודה זו ניפגש הרב נרי'ה עם תנועת הנוער הדתית - לאומית שעדיין היתה בחיתוליה, "בני עקיבא".

הוא הוזמן להרצות בסניף התנועה  בירושלים ולאט לאט התקרב לאירגון והרגיש כי  מוטלת , עליו   המשימה   להתמודד   עם   השאלות הלבטים   והשאיפות   שפיעמו  בלב    הנוער והעסיקו  אותם.  לאחר  זמן   נאות  להצטרף כמרכז   לסניף   ויחד   עם    זאת    המשיך בלמודיו   בישיבה. הוא  הביא  עמו   רעיונות חדשים  להעמקת  התודעה  הדתית   בקרב החברים  ותוך  זמן  קצר  הפך  להיות הרוח החיה  בסניף. התגלה  כמשורר  וחיבר   את שיריו  ופזמוניו  של  הארגון. אחד מהם  הפך להיות  הימנון  התנועה. היה העורך הראשון  של בטאונה "זרעים" וכאן נמצא שדה מבורך לכשרונו  הספרותי.

מאמרים רבים נכתבו שם על ידו תחת מספר שמות ספרותיים בפעולתו באירגון הגיע  למסקנה  כי  אין  תחליף  לישיבה  כמבצר  רוחני  וכמחסום בפני החילוניות ויש צורך להקים ישיבה  ברוח  חדשה  התואמת  לשאיפות  בני  עקיבא. רעיון  זה  החל  קורם  עור  וגידים  בקיץ  תרצ"ט  עם התארגנות חוגי צעירים להגשים את משימת הישיבה  החדשה. בי'  במרחשון  ת"ש  עלתה  קבוצה בת שלושה עשר נערים והרב נרי'ה בראשם להקים  את  ישיבת  בני  עקיבא  בכפר  הרואה.

הישיבה החדשה שהוקמה מתוך תנועת נוער, הצטיינה בגישתה החינוכית המיוחדת. הרבנים פעלו  כמדריכים  המשפיעים  על  חניכיהם  והקרינו את הקו והדרך, אך אורחות החיים והלימודים נקבעו  על  ידי התלמידים עד שכינוה "רפובליקה של תורה". באוירתה נתייחד מקום לשירה ולניגון שטבע  בה  מייסדה בתחילתה  היתה  ישיבת  בני  עקיבא  ישיבה  שכל  הלימודים  בה  היו לימודי קודש. מתוך בחינת מורכבות   הערכים   והצרכים   הרוחניים  וגשמיים   של   הציבור  הציוני  דתי  במדינת  ישראל  המתחדשת, קיבלה  הישיבה  בהדרגה  את  עיצוב ה כישיבה  תיכונית.  נמצאה  הדרך לשמור על אופיה  של  הישיבה, על  אף  הרחבת  תחומי הלימוד,"ברוח  אמרתו  של  הרב  קוק  זצ"ל "הישן יתחדש  והחדש  יתקדש"

הרב  נרי'ה  קשר  גורלו  וחייו  עם  הישיבה בכפר הרואה, אך ידו היתה נטויה  להקמת  ישיבות  במתכונת  זו ב מקומות   נוספים.

ביוזמתו  ובהכוונתו  הוקמו  עוד  ישיבות רבות   ואולפנות  לבנות, עד  שהורגש  הצורך  בהקמת "מרכז  ישיבות  בני  עקיבא" כמסגרת  על המאגדת  את  כל  המוסדות מכח פועלו נהיה לראש ישיבות בני עקיבא. ראשי המפד"ל לחצו עליו לפעול עמם בתחום מנהיגות הלאומית  ולהכלל  במקום ריאלי ברשימה לכנסת. הוא דחה את פניותיהם והעדיף את ההתמקדות . בעשיה החינוכית  דעתו  בענין  זה  נשתנתה  בשנת  תשכ"ט עיוותים   מתוכננים   בחקיקה  היו   עלולים לפגוע  קשות  בחינוך  הדתי בכלל ובישיבות  בפרט. נתברר  לו  הצורך  הדחוף בפעילות  מרצת  בשדה  הפוליטי על מנת להציל את המערכת  החינוכית. לשם  מטרת  קודש זו  נכנס  לכנסת  השביעית. היה  חבר בועדות החינוך  והרווחה  של  הכנסת  וכיהן בה עד .תשל"ד. נאומיו זכו להקשבה והערכה מרובה גם   על   ידי   המתנגדים   לדעותיו.  לאחר  שפרש   מהכנסת  חזר  לפעילות  החינוכית במלוא  המרץ  בישיבתו  ובמרכז ישיבות בני עקיבא. הוא  לא  הסתפק  בישיבות  תיכוניות  ואולפנות  ועודד הקמת ישיבות הסדר, מכללה לבנות ומכינות  קדם  צבאיות  תורניות.

עם שחרור  שטחי  ארץ ישראל במלחמת ששת הימים, וביחוד ירושלים העתיקה והכותל המערבי, התבלט  בתמיכתו  ברעיון  ארץ  ישראל  השלמה. כנגד  הדוגלים בנסיגה תמורת שלום, חתם עם אנשי  רוח רבים אחרים על הכרוז למען שלמות הארץ. הפיח בלב תלמידיו את השאיפה להתיישב בחבלי  הארץ  המשוחררים  ותמך  בחום  בפעולותיהם  בכוון  זה.


היה  בין  מייסדי  ישיבת  הכותל  ברובע  היהודי  ועודד  לחידוש  הישוב  היהודי  ברובע המוסלמי בעיר  העתיקה. רב  היה  חלקו, כאחד  מראשי  המנהיגות הרבנית ציונית - דתית, בקביעת צביונו ומעמדו  ההלכתי  של  יום  ירושלים.


עודד  וחיזק  את  רשת  מוסדות  בני  עקיבא  לעלות ולקדש את היום בברכת הלל והודאה בתוככי ירושלים,  בתפילת  וותיקין  על יד שריד בית מקדשנו כשנתארגן "גוש אמונים". עמד לימינו והושיטלו  תמיכה  מוסרית. היה  מראשי ה מתנגדים  לנסיגה  מסיני  ופינוי  ימית לא רק בדיבורים כי אם במעשים. למשך  כמה  חודשים  העתיק את דירתו לעיר ימית. נוכח במקום בעת הפינוי ודאג שלא יגיעו  הדברים  לידי  מלחמת  אחים.


בישיבות  שהקים  ובמפעלים  שתמך  צמח  דור "הכיפות  הסרוגות"  שהפגין  בגאווה  את דתיותו.
תלמידיו  אהבוהו  והעריצוהו  ללא גבול ו קשרים  אלו  לא ניתקו  גם לאחר שעזבו את הישיבה עם ."הסיום. הוא נשאר המדריך, המורה והרב לאלפי הבוגרים וזכה לתואר "אבי דור הכפות הסרוגות .

על  מפעל  חייו  זה  ניתן  לרב  נריה  פרס  ישראל  לחינוך  ביום  העצמאות  תשל"ח 
 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ”ע נתיב מאיר

    טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ"ע נתיב מאיר

    טקס אזכרה מיוחד לציון ארבעים וחמש שנה לסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים התקיים בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
    המשך לקריאה
  • ארי בין העולמות

    ארי בין העולמות

    ערב השקה של ספרו של פרופ' אביעד הכהן על הרב אריה בינה זצ"ל, מייסד וראש ישיבת נתיב מאיר, התקיים באחת הישיבות הגדולות והותיקות בירושלים.
    המשך לקריאה
  • הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    תלמידי ישיבות בנ"ע השומרון והליכות עולם מקרני שומרון, יצאו לתחרות שחמט בעמק חפר עם קבוצת חטיבה וקבוצת התיכון וקטפו השיגים נכבדים.החטיבה זכתה במקום השני והתיכון במקום הרביעי
    המשך לקריאה