מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

תלמידים מספרים על רבם - חנן פורת ז"ל

תלמידים מספרים על רבם - חנן פורת ז”ל

תלמידים מספרים על רבם - חנן פורת ז"ל

 

תיקון ליל שבועות בישיבת בני-עקיבא בכפר הרא"ה

                                        - - -   בליל שבועות מצאנו עצמנו , עם עוד נערים רבים מכל קצות הארץ,  יושבים צפופים בהיכל הישיבה,  מנסים להחזיק מעמד בשעות הקטנות של הלילה ולהתמודד מתוך עייפות והמולה גוברת,  עם לימוד מסכת ביכורים.

והנה - הושלך הס.  על הבמה עלה הרב נריה , איש קטן קומה עטור זקן ועיניו השחורות יוקדות כאש.

עמד ופתח בפרק ג' של מסכת ביכורים והחל קורא:

"כיצד מפרישין את הביכורים? יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה,  אשכול שביכר,  רימון שביכר - קושרו בגמי ואומר:  הרי אלו ביכורים."

קולו היה עשיר וחם,  ודרך דיבורו כאבא,  הממתיק סוד,  משתף את בניו. בסיפור מעשה מרתק המתרחש כאן ועכשיו.  עקבנו עמו אחרי בן הכפר היורד לשדה לאסוף יבולו, בחרנו עמו את הביכורים,  ועלינו עמו ועם ילדיו לעיר המעמד ללון ברחובה של עיר.

 

-  שקט,  דומיה - לחש קולו של הרב נריה - כולם מכורבלים בשקי שיבה נמים את שנתם.  רק בואדי מיילל תן,  והשומרים סובבים בעיר והד פסיעותיהם נשמע.  באופק הרחוק כבר מפציע אורה של איילת השחר...

ולפתע הרים הרב נריה את קולו והכריז בצהלה כמכה בפעמון נסתר : "ולמשכים הממונה אומר:  קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלוקינו."

ומה היתה התגובה - דחק בנו הרב נריה - שמא תרעומת על ההשכמה המוקדמת?

אדרבה - הצטחק - הטו אוזנכם והקשיבו לקולות הבוקעים מתוך שקי השינה.  הנה פתח אחד בנעימה והשני מחרה מחזיק אחריו,  ושלישי ורביעי, ו כבר עולה שירה גדולה והד עונה לעומתה:

קומו ונעלה,  קומו ונעלה,

קומו ונעלה ציון.

וכאן,  מול עינינו המשתאות הרים הרב נריה את רגליו והחל מכרכר ומפזז בריקוד כנער קטן וקולו מתרונן בשיר:  קומו ונעלה,  קומו ונעלה...

לא יכולנו להשאר אדישים.  קמנו ממקומנו והצטרפנו לריקוד ולשירה , והעייפות נשכחה כלא היתה.

שורות הרוקדים התפתלו בין ספסלי הישיבה שעה ארוכה,  כשהרב נריה המנצח על השירה,  מהסה אותנו מידי פעם ומוביל ביד אמונה את שיירת עולי הרגלים בין מצוקי הרי הגליל והרי יהודה... "השור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב,  ועטרה של זית בראשו, החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים".

והשמחה עלתה עד השמיים.

"שמחתי באומרים לי בית ה' נלך

עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים".

נשאתי עיני והתבוננתי ברב נריה.

האש בעיניו יקדה והלכה,  אך לא היתה זו אש שורפת ומכלה שיש להזהר שלא להכוות בגחלתה . היתה זו אש חמה וטובה , ומתוק היה האור שפינה ממנה.  היה ניכר , בעליל,  ששורה הוא,  בו זמנית,  בשני מקומות.  גם עמנו כאן בישיבה וגם עם עולי הרגלים מימי קדם.  גם ער וגם חולם בעת ובעונה אחת.

מעודי לא זכיתי לראות עד אז אדם שחי כך את המשנה ולא ידעתי עד אז שאפשר ללמוד כך תורה...

 

חנן פורת / ישראל עם קדושים קומו... למהפכה!

בשנות לימודינו בישיבה זכינו פעמים רבות להערה מפיו של הרב נריה.  לא בהערה של מורה הזורק מרה בתלמידיו עסקינן,  אלא בהערה לתפילה עם בוקר בלווי שיר ומנגינה:  ישראל עם קדושים קומו לעבודת הבורא.

בכל פעם תהיתי מחדש,  כיצד זה ראש הישיבה,  שהכל חייבים בכבודו,  אינו בוש ומטריח עצמו לבוא לחדריהם של נערים צעירים ולנער אותם משנתם,  כאותו שמש בעיירה נשכחת שבגולה.

ואולי לא שמש היה אלא אבא טוב הקורא ב"מאמא לושן' "י"דלך יידלך טייערע כושר'ה יידלך..." וקולו הספוג ערגה חודר אל מתחת לשמיכה ואינו נותן מנוח.

בוקר אחד לאחר לילה ארוך ללא שינה,  בו שקדנו בצוותא על עבודת גמר בהסטוריה בנושא המהפכה הצרפתית,  נכנס הרב נריה לחדרנו בניגון "ישראל עם קדושים" ועינו צדה את ספרי המהפכה המונחים פתוחים על השולחן.  הרב נריה החל לדפדף באחד הספרים וכשהגיע לתמונה המתארת את הפריצה לבסטיליה הרים קולו בנעימה: "ישראל עם קדושים קומו למהפכה!"

ואז נחה עליו הרוח , וכמהפכן הניצב בלב כיכר הומה אדם,  החל קורא באוזנינו בקול רם:

קומו חבריא!  בואו נחולל בתפילתנו את המהפכה הצרפתית האמיתית.  בואו נזקוף קומה בתפילה ונרים על נס את דגל החופש,  השוויון והאחווה.  ולא התקררה דעתו עד שעמד דום בתנועה תיאטרלית קמעה והחל שר "ישראל עם קדושים" במנגינת ההמנון הצרפתי.

הרב נריה היה מטבעו מהפכן ולבו היה פתוח לכל הזרמים החברתיים והסוציאליסטיים המהפכניים ההומים בעולם מאז ימי המהפכה הצרפתית.  אבל הרב נריה - המחנך הגדול -  ידע כמורו ורבו הרב זצ"ל,  שהמהפכה מתחילה מבית,  וכיבוש הבסטיליה מתחיל בכיבוש הלב העקוב מתוך גילוי כוחות הרצון הפנימיים המבקשים לעשות רצונו בלבב שלם.  כי "הרצון הטוב הוא הכל וכול הכשרונות שבעולם אינם אלא מילואיו" (אורות התשובה ט' א').

הרב נריה ביקש לומר לנו באותה השכמת בוקר מעוררת תמהון,  כי איננו צריכים לנדוד בעקבות המהפכה ולתור אחרי אורות פלא רחוקים,  אלא עלינו להפנים את המהפכה הצרפתית ולגלות אותה בתוך התפילה בסוד ישרים ועדה , ובמעמקי אורחות התורה והמצווה.

הרב נריה ביקש בראש וראשונה לקרוא לנו לקום לתפילה לא כאנוסים שתפילתם עליהם כמשא , אלא כבני חורין ההולכים בהתלהבות ובשמחה להגשמת משאת נפשם ופניהם נשואות כלפי מעלה בחופש גמור ללא כל כפיה.

הרב נריה ביקש להדביק אותנו בדבר - כך האמין - בכל לבו ובו ראה את מוקד חייו: האמונה בכוחה של עבודת ה' בתורה ובתפילה לשנות מציאות ולחולל מהפכה.

והוא היה הראשון אשר דיבר אלינו בשפתנו ואשר הראה לנו כי המחיצות,  שנראו לנו צרות - מקיפות הכל;  וכי התחומים רחבים גם רחבים.  כל שאיפותינו ומאוויינו,  חזון לבבנו ומשאת נפשנו,  את הכל נוכל למצוא בפנים,  בתוך תחומי המחשבה האלוקית ובתוך מעמקי אורחות המצווה המעשיים,  ואין סתירות ואין ניגודים בינם ובין מהלכי התחיה הלאומית והתיקונים החברתיים.

מכוחה של רוח זו,  חולל את מהפכת "דור הכיפות הסרוגות", ומכוחה עמד באותה שעת בוקר וקרא לנו בניגון "ישראל עם קדושים" לתפילה של מהפכה.

 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ”ע נתיב מאיר

    טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ"ע נתיב מאיר

    טקס אזכרה מיוחד לציון ארבעים וחמש שנה לסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים התקיים בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
    המשך לקריאה
  • ארי בין העולמות

    ארי בין העולמות

    ערב השקה של ספרו של פרופ' אביעד הכהן על הרב אריה בינה זצ"ל, מייסד וראש ישיבת נתיב מאיר, התקיים באחת הישיבות הגדולות והותיקות בירושלים.
    המשך לקריאה
  • הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    תלמידי ישיבות בנ"ע השומרון והליכות עולם מקרני שומרון, יצאו לתחרות שחמט בעמק חפר עם קבוצת חטיבה וקבוצת התיכון וקטפו השיגים נכבדים.החטיבה זכתה במקום השני והתיכון במקום הרביעי
    המשך לקריאה