מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

תפיסת העולם החינוכית בהקמת ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה

תפיסת העולם החינוכית בהקמת ישיבת בני עקיבא כפר הרוא”ה

תפיסת העולם החינוכית בהקמת ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה

בי'  בחשון  ת"ש  הקים  הרב נרי'ה עם קבוצה של י"ג נערים צעירים את הישיבה העצמאית של בני עקיבא, ישיבה  ארץ-ישראלית ייחודית  ומקורית  שהתאימה  לתכונות ה"צבר" הדתי - לימוד ישיבתי  מסורתי, אווירה  צעירה  של  תנועת  נוער  וגישה  חלוצית-ציונית 

על הקמת הישיבה כתב הרב נרי'ה (בטרם, ראש הגבעה, אייר תש"ה) : 
"תנועת  בני עקיבא  כתנועת  נוער  דתית  לא  ראתה  את  יעודה  רק בהמשך חיים דתיים תוך כדי תוספת  תוכן   ציוני-חלוצי, אלא  ראתה  את  עצמה  כחותרת  לנעורים  דתיים, לרעננות  המחשבה הדתית, הרגש  הדתי והמעשה  הדתי, אשר  כל  התכנים  האמורים  לעיל בוקעים  ועולים   מתוכם ומכוחם  מכאן  הכיוון  הכללי  לתלמוד  תורה  כמקור למחשבה וכיסוד למעשה, ומכאן הכיוון הממש לבית-התלמוד, לישיבה.

 

חלקו  של  הרב  נרי'ה  בעצוב  רעיון  הישיבה  היה  חשוב  ביותר . יצחק לב, מתלמידיה  הראשונים של  הישיבה 
תאר את תרומתו : 
"הרב  משה  צבי  נרי'ה  זצ"ל  שהיה  תלמיד ישיבת  מרכז  הרב  וחבר  ההנהלה הארצית ,של  בני  עקיבא,  העלה  את   נושא  הלימוד בישיבה   בשיחותיו, הרצאותיו  ושיעוריו  ובימי העיון  בסניפים. ולא  זו  בלבד, בשירי  תנועת 
בני  עקיבא  מאותה תקופה, שרובם חוברו על ... ידו, בלט מאוד רעיון לימוד התורה בישיבה,וזה  כאשר  הרעיון  ללמוד בישיבה היה חלום וכאשר הקמת  ישיבה  של בני עקיבא, בשביל בנ י עקיבא, על ידי בני עקיבא היה חלום בתוך חלום. 

על  רעיון  הישיבה  העצמאית  של בני  עקיבא כתב  הרב נרי'ה (בטרם, ראש הגבעה אייר תש"ה) : 
"היה   זה   רעיון   נועז   מאד   מכל   הבחינות... רב  חשוב  אמר: מה  לכם  ולישיבה,  דבר  זה הניחוהו לאחרים.
מוסדות  אומרים: מנין  תקחו  כספים  להחזקת  מוסד  חדש ?  נבונים  ומיושבים אומרים: סתם כך מקימים ישיבה?! וכי  יש  לכם  אישים  מתאימים...והנוער מהו אומר? עלה  נעלה  והקם נקים.בעזרת  השם. אכן, זו  זכותו  של  הנוער  שהוא  מעיז  ואינו  נרתע. בהעפלתו  סוד  הצלחתו"

"באותם  ימים  היה  הלמוד  בישיבות  נחלתם  הכמעט-בלעדית  של הציבור המכונה "חרדי". "אנשי המזרחי" לא  שלחו  את  בניהם  לישיבות. הרב  נרי'ה  הבין  שללא  לימוד תורה מעמיק לא יהיה חס  וחלילה  המשך  למפעל  הציוני-דתי" 
(הרב נתן צולמן)

"התקופה  היתה  פרוץ  מלחמת  העולם  השניה, מרכזי יהדות התערערו ובארץ לא ידעו מה יהיה גורלנו. רבים  מאד  היו  אלה  שלא האמינו  ביכולת  היצירה  ובאפשרות  התפתחותה. היה   צורך במישהו  שאמונתו  חזקה  שכל  פעולה בתחום חיי הרוח חייבת להצליח. על כן יצא הרב נרי'ה עם אותו קומץ צעירים ועשה את הבלתי מובן והבלתי נתפס על ידי רבים וטובים" 
(הרב אברהם צוקרמן)


"קשה  היה  לקבל  תמיכה ומימון  לאחזקת  הישיבה  באותם  ימים אמרתי לעצמי", סח הרב נרי'ה,: "אין  ברירה. ניצור עובדה בשטח מיום ליום, מחודש  לחודש  נחפש  דרכים  להתקיים. מי שמוכן לחיות על תה, לחם ותפוזים כדי ללמוד תורה יחזיק מעמד" 


באוירה חנוכית מיוחדת התנהלה הישיבה
"הרב  נרי'ה  לימד  אותנו פרק  בהלכות ציבור ודמוקרטיה, "כפף עצמו והרכין ראשו", סיפר השופט צבי  טל  מראשוני  התלמידים. "הוא  המליך  את אסיפת  החברים והועד, הנבחר  על סדרי קבלת חברים לישיבה ועל סדרי הישיבה. יצר מה שנקרא אז "רפובליקה של תורה" 

"רצונו היה ליצור דמות חדשה של בן ישיבה ארצישראלי, .בפיו  של הרב נרי'ה היה שגור המשפט " אנו רוצים לגדל צבר בלי קוצים"תלמיד ישיבה בן הארץ. צריך  להיות  לבוש כבן  הארץ, שותף  למפעל הגדול של יישוב הארץ ובטחונה. סגנון דבורו - כשל .יתר  בני  הארץ. ועם  זאת, לומד  תורה  בשקידה, ברצינות, מתוך  יראת שמים  ויראת  חטא לזה   מסוגלת  רק  תורת  ארץ  ישראל. בהתמסרות  אין  קץ, בגישה  פדגוגית מקורית,  בסבלנות 
אדירה וביכולת הקשבה לנפש הנוער, ובעיקר ביצירת חוויות רוחניות, בשירה ובזמרה בשבת ובמועד 
ועל ידי פעילות חברתית ניגש הרב מ.צ. נרי'ה לבנות את עולם התורה הארץ ישראלי" 
(רב יעקב אריאל) 

כוון חינוכי זה היה ברוח תורתו של הרב קוק, מה  שהגה  הרב  קוק  בכבשון  עולמו, בשפה  עיונית  ומופשטת, יצק  הרב  נרי'ה לשפת החיים"בשיחה, בזמר  ושיר. מכוחה  של רוח  זו חולל  את  מהפכת "דור  הכפות  הסרוגות 
(ר' חנן פורת)

 


במסיבה  שנערכה  למען  ישיבות בני עקיבא הכריז רבה של קהילת  "שומרי  אמונה" בבורו-פארק, ניו  יורק: 
"ישיבות   בני   עקיבא   בישראל - זה   הספר הטוב   ביותר   שנכתב   על   הרב   קוק !
על  דברי-שבח  אלו  הגיב  הרב  נרי'ה : 
..."ישנם   עוד   כמה   וכמה  "ספרים  טובים"  שחוברו  על  הרב, גם  בדפוס  וגם במציאות"  אולם אין חולק שישיבות בני עקיבא והאולפנות הן   מן  ה"ספרים   הטובים"  שחוברו  מכוחו ומרוחו   של   הרב, וברוך   השם  שבספרים אלו  מתווספים  והולכים  דפים  יפים  ופרקים נאים  מדי  שנה  בשנה".


את   מתכונתה   החינוכית   כישיבה   תיכונית   קיבלה   ישיבת   בני   עקיבא   בהדרגה  במרוצת העשור  השני  לקיומה. הסביר  הרב  נרי'ה :
"משנוכחנו   לדעת   שבשביל   לרכז   את   הנוער   הזה  ולהכניסו  לאהלה  של  תורה  יש  לתת לו   גם  לימודי   חול, הגענו  בסופו   של  דבר   למזיגה  של   לימודי   קודש  ולימודי  חול  בצורה נכונה  ששמרה  על  האופי  הרוחני  של  הישיבה ועל הרמה התורנית שלה, ועם זאת שחררה את ההורים  מהדאגה  הטורדנית  להמשך  החיים  במציאות  הדורשת גם לימודים כלליים לשם הכנה לבעיות מחיה וכלכלה" 

מאז  ייסוד  ישיבת  בני  עקיבא בכפר הרואה והקמת רשת הישיבות והאולפנות התמסר הרב נרי'ה בעיקר  למפעלו  התורני, אולם, לדבריו, לא ניתק את הקשר ושיתוף הפעולה עם תנועת הנוער של בני עקיבא. 
"מעולם  לא  הסחתי דעתי מתנועת בני עקיבא, כי הרי סוף סוף היא היתה יקרה לי מאד לכשעצמה וגם  שימשה  עתודה  אשר  דרכה  הגיעו אלפ י תלמידים  לישיבה. היה  שיתוף  פעולה מתמיד בין הישיבות  לתנועה בשנים  האחרונות  גם  התברר  יותר ויותר באיזו מידה הישיבות מחזירות לבני עקיבא כפל כפליים ממה  שקיבלו: תלמידי  הישיבות  ובנות  האולפנות  משמשים  כמדריכים משפיעים השפעה ברוכה על  הסניפים. בכל  מקום שפועלים בני תורה ובנות תורה בעלי רמה, המצב הדתי מתחזק ומגיעים ."להישגים יותר גבוהים בבניין הרוחני של הנוער" 

באחת  השיחות  הזכיר  הרב נרי'ה שאם ישאלו אותו כעבור מאה ועשרים שנה בבית דין של מעלה מה  פועלך  בעולם" ישיב  באמצעות  "מסדר  נוכחות"  של  בוגרי  ישיבות  ואולפנות  בני  עקיבא ויאמר: "זאת פעולתי בעולם".


זכה  הרב  נרי'ה  ובישיבות בני עקיבא, באולפנות לבנות ובישיבות ההסדר התחנכו רבבות תלמידיו בני  דור  הכפות  הסרוגות. נוכחותם, תרומתם  והשפעתם  הטביעו  חותם  על החברה הישראלית בתחומים רבים ומגוונים .


במלאת לישיבה יובל שנים ציין בסיפוק :
"דרכה החנוכית המיוחדת של הישיבה המקדישה תשומת לב לגיבוש החברתי המחדירה בחניכיה את הרגשת שותפות בבנינה הרוחני של הישיבה, את חובת האחריות האישית לסדרי למודיה והווי חייה, המעמיקה  את  הגישה  החלוצית, נכונות  השליחות  למלוי משימות השעה - דרך אמת זאת ...מוכיחה את צדקתה מעבר לתחומי המקום והזמן ברוך  השם  שזכינו  שהתואר  בוגר כפר  הרואה  הוא  תואר  כבוד בישיבות, בצה"ל ובכל מרחבי החברה הישראלית"

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ”ע נתיב מאיר

    טקס 45 שנה לסיום מלחמת יום הכיפורים בישיבת בנ"ע נתיב מאיר

    טקס אזכרה מיוחד לציון ארבעים וחמש שנה לסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים התקיים בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
    המשך לקריאה
  • ארי בין העולמות

    ארי בין העולמות

    ערב השקה של ספרו של פרופ' אביעד הכהן על הרב אריה בינה זצ"ל, מייסד וראש ישיבת נתיב מאיר, התקיים באחת הישיבות הגדולות והותיקות בירושלים.
    המשך לקריאה
  • הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    הישגיים ארציים בתחום השח-מט לישיבות קרני שומרון

    תלמידי ישיבות בנ"ע השומרון והליכות עולם מקרני שומרון, יצאו לתחרות שחמט בעמק חפר עם קבוצת חטיבה וקבוצת התיכון וקטפו השיגים נכבדים.החטיבה זכתה במקום השני והתיכון במקום הרביעי
    המשך לקריאה