ראשי מחשבת ישראל יחידות הלימוד לבגרות

מחשבת ישראל שאלות ותשובות

שאלה & תשובה                         

(1)(א)ש. מדוע, לדעת רמח"ל, נברא העולם עם אפשרות לבחירה חפשית?

ת. כאשר אדם עושה טוב מתוך בחירתו-שלימותו שלימות עצמית ובכך הוא מתדמה לבוראו, ויהיה ראוי לקבל טוב.

(ב)ש.האם כל מעשי האדם נובעים מבחירה חפשית? כתוב את תשובת הרמח"ל.

ת.לפעמים מעשי האדם אינם פרי בחירתו, אלא נגזרו מהשמיים ע"מ לתת שכר/עונש.

(ג)ש. מה הן לדעת הרמח"ל 2 התוצאות הנובעות מקביעה זו של חז"ל?

ת.ל"כל ישראל ערבים זל"ז" 2 תוצאות: (1) אדם ייענש בגלל חטא חברו (אא"כ הוכיחו על מעשהו) (2) אדם מקבל שכר בזכות חבירו.

(2)(א)ש. לדעת הרמב"ם מהו הקושי שמעוררת הקביעה "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" וכיצד מיישבו?

ת. (קושי)מדברי חז"ל אלו ניתן להבין כי ה' קובע מעשי האדם, ואין לו בחירה חפשית. (תרוץ) חוקי הטבע נקבעו ע"י ה' כבר בזמן הבריאה אבל פעולות האדם-אע"פ שכפופות לחוקים אלה-תלויות בבחירתו ברגע מסוים.

(ב)ש. יש הטוענים כי זיווגו של אדם נקבע מראש בשמים. מהי דעת הרמב"ם על טענה זו? הבא 1 מהוכחותיו.

ת. רמב"ם אינו מקבל טענה זו. הוכחתו: מנישואים האסורים עפ"י ההלכה והרי לא יתכן שה' גוזר לבצע עברה.

(ג)ש.מהי דעת רמב"ם על תחזיות של אסטרולוגים, ומהו נימוקו?

ת.רמב"ם לועג להם ודוחה דבריהם. (נימוק) באדם יש הכנה טבעית למעלות/מגרעות, כלומר חוקי הטבע שולטים בו, אבל אין הוא נולד מלכתחילה עם מעלות/מגרעות שהוא מוכרח לפעול לפיהן. הוא חופשי בכל פעולותיו.

(3)(א)ש. הסבר מהי "נקודת הבחירה" לפי הרב דסלר.

ת. נקודת הבחירה היא מצב שבו כוחותיהם של היצר הרע/השקר והיצר הטוב/האמת נמצאים במצב שקול, ועל האדם לבחור ביניהם ובמצב זה בחירתו של האדם נעשית באופן מוחלט. מקומה משתנה מאדם לאדם על פי החינוך והסביבה.

(ב)ש.אדם מעשן, הסובל מנזקי עישון, מחליט להפסיק לעשן ובכל זאת אינו מצליח להיגמל ומוסיף לעשן. כיצד הרב דסלר מסביר התנהגות זו?

ת.לדעת הרב דסלר התנהגות זו של האדם מראה עד כמה רב כוחו של הדמיון להטעותו. אבל אם יתעקש לאחוז באמת יתרחק מהאמת המדוּמָה/השקר, והבחירה נתונה בידו.

(4)(א)ש. התורה הזהירה "לא תֹסֶף עליו ולא תגרע ממנו". לדברי רמב"ם, מדוע חכמים שגוזרים גזרה על הציבור אינם עוברים על איסור זה?

ת. איסור "לא תֹסֶף" ו"לא תגרע" חל רק על חכמים שיטענו כי גזרתם=דין התורה, אולם אם הם קובעים שתקנתם היא רק סייג לתורה, אין בכך משום איסור "לא תגרע".

(ב)ש.רמב"ם רואה בחומרה אדם המתפרנס מן הצדקה כדי ללמוד תורה. כתוב 1 מנימוקיו.

ת.יש בכך חילול ה' וכבוד התורה/יש איסור להנות מדברי תורה בעולם הזה.

(ג)ש. יש המתלבטים כיצד לבחור להם רב. כתוב לדברי הרמב"ם 2 מהתכונות/התנהגויות של מי שאצלו נמצאת התורה.

ת.ענווה/התאבקות בעפר רגלי תלמידי חכמים/הסרת התאוות ועינוגי הזמן/התמדה בעיסוק התורה.(5)(א)ש. לדברי המהר"ל מדוע  אהבת ה' מתבטאת במצווֹת דרבנן יותר משהיא מתבטאת במצווֹת התורה?

ת. מצווֹת דרבנן הן ביטוי לעשיית דבר שלא נצטווינו בו, וקיומן מבטא אהבה כלפי מה שנצטווינו בו.

(ב)ש.כיצד המהר"ל מסביר את דברי חז"ל "אלו ואלו דברי א-לקים חיים"?

ת.על פסיקה שבה השיקולים בעד ונגד הם שקולים, נאמר "אלו ואלו דברי א-לקים חיים".

(6)(א)ש. "אלו ואלו דברי א-לקים חיים" – מהו הקושי שמוצא הר"ן בקביעה זו של חז"ל וכיצד הוא מסביר קביעה זו?

ת. (קושי)כיצד יתכן שאפשר לומר על שתי הכרעות סותרות "אלו ואלו" וכו' הרי לא יתכן שמן השמים יצא דבר שאינו נכון. (תרוץ) ההלכה נמסרה לחכמי ישראל ואם הם חלוקים – כל הצדדים מייצגים נכונה את דבר ה'.

(ב)ש.לדברי הר"ן, מהן 2 מערכות המשפט בישראל, ומדוע יש צורך בכל אחת מהן?

ת. משפט הדיינים– נועד לברר את האמת המוחלטת והוא אמצעי להשרות שכינה. משפט המלוכה– נועד לשפוט לפי הוראת השעה, כדי לשמור על סדרי החברה.

(ג)ש. כשיש ספק בדין תורה יש להחמיר, וכשיש ספק בדין דרבנן יש להקל. כיצד הר"ן מסביר קביעה זו?

ת.הר"ן מסביר שכך נוהגים כיוון שחכמים קבעו מראש שכך ינהגו בדיניהם.

(7)(א)ש. לדעת החזון איש, מהי ההבחנה בין נבואה לרוח הקודש?

ת. בנבואה היסוד השכלי של האדם אינו משתתף, ואילו רוח הקודש היא יגיעת העיון עד לרמה שבה נאצלת על האדם השפעה א-לֹקית.

(ב)ש.לדעת החזון איש, איזו תועלת מפיק האדם מעמלו בתורה?

ת.היגיעה בתורה מנתקת את האדם מחבלי היצר וגורמת לו להשתוקק אל הקודש, דהיינו, היא משרה על האדם את רוח הקודש.

(8)(א)ש. לפניך 3 פסוקים: (1) וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּאֹתָם. (2)וְחִזַּקְתִּיאֶת-לֵב-פַּרְעֹה. (3) לָמָּהתַתְעֵנוּה' מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַלִבֵּנוּמִיִּרְאָתֶךָ.

בחר ב2 מן הפסוקים והסבר כיצד רמב"ם מיישב כל אחד מהם עם עקרון הבחירה החפשית.

ת. (1) "ועבדום"- נגזר על המצרים ככלל שיענו את בנ"י אבל לא נגזר על כל מצרי כפרט, והמצרי היחיד עשה זו מתוך בחירה חפשית. (2) "וחזקתי"- רק במכות האחרונות נשללה מפרעה הבחירה וזאת כעונש. (3) "למה תתענו"- במצב שבו עם ישראל סובל יש קושי רב לבחור בטוב, לכן ה' כאילו גורם לבחירה הלא טובה.

(ב)ש.נאשם ברצח טען בפני השופט שהוא אינו אשם משום שנולד עם נטיָּה לאלימות שאינה ניתנת לשליטה. הסבר עם איזה חלק בטענת הנאשם עשוי הרמב"ם להסכים, ועם איזה חלק לא היה מסכים.

ת.היה עשוי להסכים עם הטענה כי יש לאדם נטיות לתכונות שונות מטבעו (אלא שבידו לפתחן באופן הנכון או להגרר אחריהן), אך לא היה מסכים עם הטענה שלאדם אין אחריות למעשיו משום שלכל אדם יש בחירה חפשית (כהוכחותיו).

(9)ש. לדעת הרב דסלר, מה מאפיין את מי שהגיע למדרגה של יראת שמיים, ומה משתנה אצלו כאשר הוא מגיע למדרגה של בן-חורין?

ת.במדרגת יראת שמיים האדם מרגיש כאילו הוא מוכרח לקיים את מצווֹת ה'. במדרגת בן-החורין, הגבוהה יותר, האדם מכיר שהרע הוא שקר עד כדי כך שאין לו רצון לעשותו. הוא יאהב לעשות טוב בלי להרגיש כל התנגדות לכך (ולכן גם אינו מרגיש כמי שמוכרח לעשות את הטוב).

(10)(א)ש. יש הטוענים שלכל יהודי יש זכות לפרש את דיני התורה לפי הבנתו. הצג שניים מנימוקיו של ריה"ל (בוויכוחו עם הקראים) נגד טענה זו.

ת. (1)התורה ציוותה על "תורה אחת ומשפט אחד", ואם כל אחד יפרש לפי הבנתו, לא יתקיים הציווי הזה. (2) גם ליחיד עצמו תהיה בכל פעם הבנה שונה ויצטרך לשנות את אורח חייו. (3) לחכמים שישבו בלשכת הגזית הייתה "רוח קודש" שהשפיעו על פסיקתם, ואילו חכמי הקראים לא באו "מהמקום אשר יבחר". (4) החכמים שקבעו את התושבע"פ הם רבים ואילו אלה של הקראים מעטים (וצריך לסמוך על קביעת הרוב). (5) החכמים נשענים בפסיקתם על הנביאים

(ב)ש.מהי טענת ריה"ל נגד הסכמת הקראים לפירוש אחיד של התורה?

ת.הדבר נוגד את שיטתם – כי אם התורה ניתנה בלא שום תורה שבעל פה, אלא הכל לפי הכתוב, אז כל אחדמפרש את הכתוב לפי הבנתו, וכיוון שלבני אדם הבנה שונה לא ייתכן פירוש אחיד, והעובדה שהחליטו על פירוש אחיד מחייב, סותרת את שיטתם.

(11)(א)ש. "משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם, רבתה מחלוקת בישראל". כיצד רמב"ם מסביר את העובדה שהיו מחלוקות בין תלמידי הלל לתלמידי שמאי ולא בין הלל ושמאי (עצמם)?

ת. הסברו של רמב"ם למחלוקת אצל תלמידי שמאי והלל: כשהתמעטה שקידת התלמידים נחלשה סברתם בהשוואה להלל ושמאי, ואז כל אחד מן התלמידים דן לפי כוח שכלו ולפי הכללים הידועים לו.

(ב)ש.מהו ההסבר האחר, שרמב"ם דוחה בתוקף, לעניין ריבוי המחלוקות?

ת.רמב"ם שולל את ההסבר שהמחלוקות נבעו בגלל טעויות בהעברת המסורת.

(ג)ש. כתוב בקצרה 4 מ-5 סוגי הדינים המוזכרים במשנה, לפי רמב"ם.

ת.(1) דינים מקובלים, הלכה למשה מסיני, שיש להם רמז בכתוב או סברא. (2) פירושים מקובלים [שעליהם נאמר שהם הלכה למשה מסיני] אבל אין להם רמז בכתוב. (3) דינים שנלמדו באחת המידות שהתורה נדרשת בהן [ובהן נופלת מחלוקת]. (4) גזרות או: דינים שקבעו חכמים בכל דור כסייג לתורה. (5) תקנות או: דינים להסדרת העניינים שבין אדם לחברו או שהם מפני תיקון עולם בענייני הדת (אינם מוסיפים ואינם גורעים על דברי התורה)

(12)(א)ש. יש הטוענים שגם תלמיד חכם גדול וצדיק אף פעם אינו מחוסן מפני נגיעה אישית. מהי העמדה של החזו"א כלפי טענה זו, ומהו נימוקו?

ת. החזו"א שולל טענה זו. נימוקו: הדבר החשוב ביותר לת"ח צדיק הוא האמת, וכל נגיעה אחרת לא תסיט אותו ממנה.

(ב)ש.כיצד החזו"א מסביר את קביעת התורה: "כִּיהַשֹּׁחַדיְעַוֵּרעֵינֵיחֲכָמִים, וִיסַלֵּףדִּבְרֵיצַדִּיקִם"?

ת.הסבר החזו"א לקביעת התורה: קביעת התורה נוגעת רק למקרה המוגדר כמשפט בין בני אדם (ולא למקרה שבו החכם פוסק הלכה), וגם במקרה זה הסיבה לעוור עיני החכם היא גזרת ה', כלומר חוק מיוחד שחקק ה', משום שלקיחת שוחד במשפט היא דבר בלתי ראוי.

(ג)ש. החזון אי"ש מזהיר מפני הטלת דופי בתלמיד חכם, וסובר שהיא גורמת נזק רב. כתוב 2 נזקים.

ת.(1) לדעת החזו"א, יש בכך איסור ביזוי תלמיד חכם (המבזה הוא אפיקורס). (2) בכך הוא עובר על איסור בהלכה, ולפיה יש לקבל את הכרעת הרבנים המובהקים.

(13)ש. לדעת רמב"ם, האם לבית הדין יש סמכות לעקור דבר מן התורה כהוראת שעה? כתוב את המשל שהוא מביא להנמקת דעתו.

ת.לחכמים יש סמכות לעקור דבר מהתורה כהוראת שעה. המשל: ניתוח, שבו עוקרים איבר אחד כדי להציל את כל הגוף.

(14)ש. כתוב 3 מההוכחות של רמב"ם לקיומו של חופש בחירה.

ת.3 מהבאים: (1) בתורה יש ציווי ואזהרה. אילו לא היתה בחירה חפשית ביד האדם מה יעשה ומה לא, לא הייתה כל משמעות לציווי ולאזהרה. (2) אילו לא היתה בחירה חפשית, והאדם היה אנוס לפעול על פי גזרה מראש, לא היה כל טעם בלימוד ובחינוך ובלימודי המלאכות והאומנויות. (3) אילו לא היתה בחירה חפשית לא היה הגיון במתן שכר ועונש, כי המעשים אינם בידי האדם, אלא מוכתבים לו . (4) אילו לא היתה בחירה חפשית היו בטלות כל ההכנות, כמו בניין בתים, קניית מזונות וכו', כיוון שכל מה שנגזר שיהיה מוכרח להיות.

(15)(א)ש. "ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון ה'". נמק קביעה זו.

ת. כשישראל שלמים, ה' מרפא אותם. לכן החולה צריך להשלים את עצמו מבחינה רוחנית, ואין לו סיבה להיזקק לרופא.

(ב)ש.לאור קביעה זו, ציין 1 מהתפקידים של הרופא, לפי רמב"ן.

ת.1 מהבאים: (1) להדריך את האדם ברפואה מונעת, כמו מהו המזון הבריא. (2) לרפא את כל מי שבכל אופן יפנה אליו.

(16)(א)ש. "כל ישראל ערבים זה לזה". לפי רמח"ל , מה הן 2 התוצאות (ההפוכות) של קביעה זו?

ת.  (1) יהודי מזכה את חבירו במצוות שעשה. (2) יהודי נענש מחמת חטאי חבירו.

(ב)ש.לפי רמח"ל, כיצד על הצדיק להתייחס לצרות וליסורים הבאים עליו? הסבר מדוע.

ת.על הצדיק לקבל באהבה יסורים שמזדמנים לו לתועלת דורו, משום הערבות ההדדית. בכך שיקבל את היסורים באהבה, הוא מכפר על דורו והוא בעצמו מתעלה.

(17)ש. לפי ריה"ל, מה ההבדל בין השגחת הקב"ה על עם ישראל לבין השגחתו על אומות העולם?

ת.ה' מנהיג את הגוים בדרך הטבע, ואילו את בני ישראל ה' מנהיג שלא כדרך הטבע, אלא בהתאם להתנהגותם הרוחנית.

(18)(א).ש. לפי בעל ספר החינוך, באיזה מקרה רשאי בית דין הגדול בחכמה ובמנין לבטל דברי בית דין קודם לו?

ת.בית הדין הגדול רשאי לבטל את האיסור שקבע בית הדין הקודם, בתנאי שהגזירה לא נקבעה ע"מ לעשות סייג לתורה או בתנאי שלא פשט איסורה בכל ישראל.

(ב).ש. "ואל השופט אשר יהיה בימים ההם"(ר"ה כ"ב:). מהי המסקנה ההלכתית שמסיק בעל ספר החינוך מדרשת חז"ל על הפסוק הזה ?

ת.חובה לציית לדברי החכמים הגדולים שבכל דור (גם בזמננו).

(19)ש. חז"ל מנמקים את הכרעת ההלכה כבית הלל "מפני שהם נוחים ועלובין". כיצד מהר"ל מבאר הנמקה זו?

ת.ההלכה היא הגיון ישר או רוחני – "שכל פשוט". מידת הענווה נמצאת אצל אדם ששכלו "פשוט" או "רוחני". לכן ההלכה נפסקה כבית הלל (כי מצד הענווה שבהם הם מתאימים לכוון להלכה הנכונה).

(20)ש. ציין 2 מהתוצאות של העמל בתורה, לפי ה"חזון איש".

ת.2 מהבאות: הכרת חובתנו בעולמנו / ניתוק חבלי היצר / מאיסה בתענוגי ההבלים / השתוקקות לרגשי קודש ועונג החכמה / טהרת הלב / רוממות עליונה.

(21)(א)ש. נמק את קביעתו של הרמב"ן ש"שכר כל התורה ועונשה בעולם הזה כולו נסים".

ת. עפ"י חוקי הטבע אין קשר בין עשיית המצוות או החטאים לבין מתן שכר ועונש על ידי ה', ולכן שכר ועונש הם ניסים שה' מחולל.

(ב)ש.מדוע לדעת הרמב"ן התורה מאריכה בתיאור השכר בעולם הזה ולא בתיאור השכר בעולם הבא?

ת. מבחינה טבעית, ברור שבעולם הבא האדם מקבל גמול רוחני. הנס הוא שגם בעולם הטבעי – העולם הזה – מקבלם שכר ועונש בניגוד לחוקי הטבע, כלומר באופן על טבעי. לכן מדגישה התורה דווקא את השכר בעולם הגשמי.

 (22)(א)ש. לפי רמח"ל, מהו השינוי שחל באדם הראשון לאחר שחטא, חוץ מהמיתה שנגזרה עליו?

ת. לפני החטא, ברגע שהאדם בחר בטוב הוא הפך להיות שלם. לאחר החטא, נוספו בו חסרונות וקשה לו יותר לבחור בטוב ולהגיע לשלמות. או: כדי להגיע לשלמות רוחנית האדם צריך קודם כל להגיע לדרגת אדם הראשון לפני חטאו.

(ב)ש.לפי רמח"ל, מדוע הנשמה חוזרת אל הגוף בזמן תחיית המתים?

ת.כדי לתקן ולזכך את הגוף מבחינה רוחנית [השלמות האמתית גם לנשמה וגם לגוף תתרחש בעת התחברם ביחד].

(23)ש. "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". כיצד רמב"ם מבאר קביעה זו, באופן שלא תסתור את קיום הבחירה החפשית?

ת.האדם אינו מסוגל לשנות את חוקי הטבע, אך יכול לפעול במסגרת חוקי הטבע באופנים שונים. לכן בכל החלטה של האדם יש ממד של בחירה בין טוב לרע, וזוהי יראת שמיים.

(24)ש. מדוע, לדעת הרב דסלר, קיום מצוות בדרך של "מצווַת אנשים מלומדה" אינה מקדמת את האדם מבחינה רוחנית?

ת.ההתקדמות הרוחנית מושתתת על הבחירה של האדם ונמדדת במאמץ שהאדם משקיע בקיום המצוות, דהיינו במאבקו ביצר. בקיום מצוות בדרך של "מצוות אנשים מלומדה" האדם אינו משקיע מאמץ, אלא עושה את הדברים מתוך הרגל, ולכן אין בקיום מצוות בדרך זו התקדמות רוחנית.

(25)(א)ש. יש שטענו שאין צורך בתורה שבעל פה, שכן כל אדם מסוגל לפרש את התורה שבכתב לפי הבנתו. מהי תשובת ריה"ל על טענה זו?

ת. התורה ציוותה שתהיה תורה אחת ומצווה אחת, ואם כל אחד יסביר את התורה על פי הבנתו לא תהיה אחידות, אלא "תרבינה התורות".

(ב)ש.מדוע לדעת ריה"ל אפשר לברך על מצווה דרבנן "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו"?

ת. מכיוון שאלו מצוות שנקבעו בזמן שהמקדש היה קיים, כאשר החכמים נהנו מסיוע של רוח הקודש.

(26)(א)ש. עפ"י המשפט התורני, במקרים מסויימים לכאורה אי אפשר להטיל על אדם עונש בית דין. מצב זה עלול להגביר את הפשיעה. מה הפתרון שמציעה התורה למצב זה, לפי הר"ן?

ת. לפי התורה, לצד המשפט העקרוני, השואף לצדק מוחלט, קיימת מערכת משפט המסורה למלך, ובהיעדר מלך – לבית הדין. במסגרת הוראת השעה ייענשו העבריינים והפושעים לפי הצורך הציבורי.

(ב)ש.לפי הר"ן, המטרה של מערכת המשפט התורני שונה מזו של מערכת המשפט המקובלת בין העמים. מהי המטרה של כל אחת ממערכות המשפט האלה?

ת.  מטרת המערכת המשפטית המקובלת בין העמים היא "תיקון הסדר המדיני", כלומר לאפשר חיים בחברה מסודרת. לעומת זאת, מטרת מערכת המשפט התורנית לדאוג למשפט צדק אמתי / להשרות שכינה בישראל ולהביא לקליטת שפע א-לוקי.

(27)ש. לדעת מהר"ל, במה עדיפות מצוות דרבנן על פני מצוות התורה?

ת. מצוות חכמים מבטאת את אהבת ישראל לה' ואת נכונותו לקבל את עבודת ה' מרצון.

אתר ישיבת אדרת

תגובות למאמר
תגובות
שם
אימייל
נושא
תוכן
1.
שאלות ותשובות במחשבת
מורה (4/8/2010)
תודה עזרתם לי מאוד
2.
תודה (לת)
תלמיד (1/28/2011)
3.
תרומת איברים
יוליה (3/8/2011)
במקרה של תרומת איברים, בדילמה שבה מתנגשים ערך החיים של הבן אדם הנפגע לעומת ערך החיים של בן אדם שיכול להינצל מתרומת האיברים, מהו הפיתרון?
4.
ללא נושא
אלמוני/ת (5/7/2011)
אחלה

 

 



פרשת השבוע

חכמת נשים

יגדיל תורה

הרב צוקרמן זצ"ל

משנת הראי"ה

הרב נריה זצ"ל

תנ"ך

משנה

גמרא

תרבות יהודית

מעגל השנה

הרב דרוקמן

תפילה

מידות

חינוך

מחשבת ישראל

הלכה

חסידות

ארץ ישראל

הסטוריה

שמיטה

ציונות דתית

אתיקה יהודית

אזרחות

ספרות

מדעים

חינוך חברתי


 

מרכז ישיבות בני עקיבא, רמות שפירא , בית מאיר 90865 טל. 02-5331661 פקס. 02-5331682

יהדות | שאל את הרב