ראשי פרשת שבוע פרשת ויקרא

פרשת ויקרא ביטול הכמיהה לקורבנות - התקדמות או התנוונות?
 

 

"ויזעקו בקול גדול אל ה' אלֹקיהם" (נחמיה ט', ד) - מה אמרו? אמר רב יהודה, ויש אומרים רב יונתן: 'ווי, ווי! זהו יצר העבודה הזרה שהחריב את בית המקדש ושרף את ההיכל, והרג את הצדיקים, והגלה את ישראל מארצם, ועדיין הוא מרקד בינינו! האם לא נתת אותו לנו אלא כדי שנקבל בו שכר? לא אותו אנו רוצים - ולא את שכרו!'... יצא כגור של אש מבית קודשי הקודשים - אמר להם הנביא לישראל: זהו יצר העבודה הזרה. סנהדרין ס"ד ע"א, בתרגום לעברית.

 

המעיין בספר ויקרא, ובמיוחד בפרשתנו העוסקת רובה ככולה בתורת הקורבנות, עלול לחוש תחושה של חוסר רלוונטיות. היהודי המודרני איננו רגיל לשים בפסגת שאיפותיו הרוחניות שחיטת קורבנות, ופעמים רבות הוא חש שלאו דווקא פעולה חומרית זו היא שצריכה לבטא את הקשר העליון של האדם עם בוראו, והוא מעדיף פעולות הנחשבות ל'רוחניות' יותר בעיניו, כתפילה, לימוד ומחשבה.

נראה שדרשתנו נועדה לתאר באופן ציורי את השינוי שחל בנפש האדם, במהלך ימי הבית השני. עד לחורבן בית המקדש הראשון, היצר המשמעותי ביותר של האדם היה היצרא דעבודה זרה, שהצד החיובי שלו הוא היצרא דעבודת ה', כפי שמציינת דרשתנו, המתארת אותו כגור של אש השוכן בבית קודשי הקודשים.

 

על מנת להבין כיצד יצר העבודה הזרה הוא גם יצר עבודת ה', נוכל להעזר בהמשך הגמרא המספרת שבאותו הדור ביקשו חכמים לבטל גם את היצר המיני, אך לאחר שראו שאין לעולם קיום בלעדיו, הסתפקו בהחלשתו - כך שלא יחול על קרובות משפחתו של האדם.

מתוך ההשוואה בין שני היצרים, נוכל להבין שהיצר פירושו כמיהה לצור צורה מוחשית של רגשות האדם ושל רצונו לחוש קרבה. כשם שהיצרא דעריות, שהצד החיובי של הוא יצר אהבת האדם לאשתו, הוא רצונו של האדם להביא לידי ביטוי מוחשי ופיזי את תחושת הקרבה שבין אדם לאשה, כך גם היצר שדרשתנו מספרת על ביטולו, נועד מלכתחילה להביא לידי ביטוי מוחשי את כמיהתו של האדם אל הרוחני, הנשגב והעליון.

ובדומה ליצרא דעריות, גם יצר עוצמתי זה שאמור לבוא לידי מימוש חיובי בהקרבת קורבנות לה', יכול לשמש גם את כמיהותיו הרוחניות החלקיות והפסולות של האדם. עם ישראל שבתקופת ימי הבית הראשון לא הצליח להתמודד עם האתגר העצום שבהפניית יצר זה אך ורק לעבודת ה', ולכן ביקשו עולי בבל לבטלו.

אך כבר בדרשתנו מודגש המחיר העצום שיש לביטול: אין מדובר רק בשכר העולם הבא על ההתגברות על היצר שבוטל, אלא גם בביטול החוויה העמוקה והטבעית ביותר שיכול האדם לחוש - חוויה של קשר מוחשי בין האדם לבוראו. אמנם כעת, לאחר שאיבדנו יצר זה קשה לנו לחוש מדוע דווקא שחיטת קורבנות היא החוויה המקשרת אדם ואלוקיו, אך מצבנו שקול לניסיון חסר הסיכוי להסביר לאדם אומלל שאין לו  יצר מיני, מדוע עליו לשאוף למימוש הקשר עם אשתו בדרך כל הארץ.

 

אך האם בסופו של דבר, יחזור יצר זה ויפעם בנו? האם עלינו לשאוף למצב שבו נפשנו תכמה לשחיטתו של קורבן, ולתחושה הקמאית של הקירבה הנלווית לו? נראה שאדם המאמין בבניינו של בית המקדש השלישי ובחזרת עבודת הקורבנות, מאמין למעשה - גם בשובו של היצר. אין מקום להניח שבעת הגאולה השלימה נקריב קורבנות רק בשל הציווי האלוקי החיצוני לתחושותינו. נראה שעלינו לשאוף לכך שנפשו של האדם תחדש ימיה כקדם, ויתעורר בה מחדש הרצון לחוש קרבת אלוקים חיים.

זו הסיבה לכך שלקריאת ספר ויקרא ככלל, וללימוד פרשתנו בפרט, תפקיד חשוב בבניית רצוננו לחזרת יצר עבודת ה'. אומנם לצערנו עצם הלימוד של פרטי מצוות הקורבנות לא בהכרח מעורר בנו את הרצון המיידי לבצען, אך אין כל ספק שלימוד זה יכול להעצים את התחושה שקיים עולם כל-כך עשיר ומפורט, עולם שהתורה מייחסת לו חשיבות כה מרובה - שלצערנו נעקר מתוך ליבנו. רק מתוך העצמתה של תחושה זו, נוכל להבין עד כמה חסרה נפשנו, עד כמה פגום הקשר שלנו עם ריבונו של עולם, ומתוך כך - לוואי ונזכה לכינונו המלא.

 

 

* הכותב הוא דוקטורנט לתנ"ך ב'מכון הגבוה לתורה' באוניברסיטת בר-אילן.


איתן פינקלשטיין

תגובות למאמר
תגובות
שם
אימייל
נושא
תוכן
1.
תודה
שירה (3/18/2009)
מאוד נהנתי לקרוא, הרבה התחדש לי. תודה =)

 

 



פרשת השבוע

חכמת נשים

יגדיל תורה

הרב צוקרמן זצ"ל

משנת הראי"ה

הרב נריה זצ"ל

תנ"ך

משנה

גמרא

תרבות יהודית

מעגל השנה

הרב דרוקמן

תפילה

מידות

חינוך

מחשבת ישראל

הלכה

חסידות

ארץ ישראל

הסטוריה

שמיטה

ציונות דתית

אתיקה יהודית

אזרחות

ספרות

מדעים

חינוך חברתי


 

מרכז ישיבות בני עקיבא, רמות שפירא , בית מאיר 90865 טל. 02-5331661 פקס. 02-5331682

יהדות | שאל את הרב