ראשי תנ"ך רשימת המאמרים בתנ"ך

מלכים ב´, ז, כ : ´וירמסו אותו העם בשער וימת´
 

הפטרתנו מסתיימת בתאור מותו של השליש אשר לגלג על נבואת אלישע בענין סיום הרעב הכבד בשומרון. השליש אמר "הנה ה' עושה ארובות בשמים [רד"ק: להמטיר. או בדרך הפלגה להוריד חיטים ושעורים על דרך ירידת המן] היהיה הדבר הזה"? על הספק שהוטל באמיתות הנבואה עונה הנביא: "הנכה רואה בעיניך ומשם לא תאכל" (ז', ב')[1]. כשקרה הנס והעם נדחף מבוהל למחנה הנטוש של חיל ארם קוימה נבואת אלישע "ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימת" (ז', כ').

חטאו של השליש כפול, חוסר אמונה בכוחו של ה' לחולל נס, ובכוחו של הנביא לבשר אותו בטרם יבוא. וכך פירש המלבי"ם: "שהכחיש יכולת ה' שאמר 'והנה ה' יעשה ארובות' וכי יד ה' תקצר. ושהכחיש דברי הנביא שאמר היהיה כדבר הזה"? והיה עונשו מידה כנגד מידה וזה שאמר 'ויהי לו כן' " (סוף פרק ז').

המקור לסיפא של דברי המלבי"ם הם דברי ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן: "מנין שכל מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה[2] שנאמר ויאמר אלישע... וכתיב 'ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימת'[3]. ודילמא קללת אלישע גרמה ליה [ולאו דוקא חטאו בלגלוג על הנבואה]? דאמר ר' יהודה אמר רב קללת חכם אפילו על חנם היא באה? אם כן לכתוב קרא 'וירמסוהו וימת'! מאי 'בשער' - על עסקי שער" (סנהדרין צ' ע"א- ע"ב).

הציון המפורש שהשליש נרמס בשער, רומז לפי פשוטו למקום הגאוגרפי בו נרמס השליש "בשער שומרון". אבל הלימוד של מידה כנגד מידה, עולה מהבנה שונה במילה שער. "עסקי שער" אין פירושם דלת כניסה, אלא ביטוי כלכלי של שווי השוק, הרי על זה באה הנבואה "כעת מחר סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" ועל השער הזה לגלג השליש, וירמסו אותו "בשער - על עסקי שער". כוונתו "שער מלשון 'יצא השער' ו"בשער הגבוה' דפרק איזהו נשך... דהיינו במקח ובשער היוצא בשומרון" (מהרש"א חידושי אגדות סנהדרין שם).

בספר חרדים[4] בפרק מז' [המוקדש ל"מצוות ל"ת מדברי קבלה ומדברי סופרים התלויות בפה ובקנה"]. סעיף כג' מביא הסבר מחודש לחטא השליש: " 'אל תלשין עבד אל אדוניו... דור אביו יקלל' (משלי ל', י'-יא') בפרק ח' דפסחים (פז' ע"ב) פירשו שלא ילמד קטגוריה על ישראל אפילו הדור רשעים. וראיה מהושע שנתפש על שהלשינם, אע"פ שחטאו, ואיתא במדרש דהשליש שנענש שאמר 'הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה הדבר הזה' כך אמר: ודאי ה' יכול לעשות! אך הדור הזה כדור המבול שראוי היה שיעשה ארובות בשמים כהתם, דכתיב 'וארובות השמים נפתחו' ואיך אפשר שלדור רע כזה יהיה נס גדול כזה? השיבו אלישע הנביא, דלפי שלימד קטגוריה על ישראל - יראה ולא יאכל[5]. כך שמעתי מפי החכם ר' אברהם הלוי שראה במדרש כתיבת יד בארץ המערב". ואכן, הקב"ה נוזף במי שמקטרג על בניו. הגמרא בפסחים מספרת על הושע "שאמר לו הקב"ה בניך חטאו והיה לו לומר, בניך הם בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמים עליהם, לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו רשב"ע כל העולם שלך הוא, העבירם באומה אחרת" ורק אחרי שהקב"ה נזף בו ואמר לו לגרש את אשתו שלו[6] רק אז בקש הושע רחמים על עמו. וכן מצינו בישעיהו שאמר "ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב, אמר לו הקב"ה שמא בבני היית שליט? מיד נטל את שלו שנאמר 'ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה' אמר ר' שמואל בן נחמני רצוץ פה שאמר דילוטריא [=מלשינות] על בני"[7]. וכן באליהו שקטרג על בני ישראל ואמר "קנא קנאתי לה' אלוקי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל" (מלכים א', יט', י') אמר לו ה' "מה לך פה אליהו" - "למה יצאת ממקומך? מה יש לך פה" (רד"ק), מידתך הפך מה שהיה פה [משה בקש רחמים על בנ"י באותה מערה] האם שבת מאותה מדה ותבקש רחמים על בני" (אלשיך)[8].

וזה היה חטאו של השליש: "חטא השליש לא היה חסרון אמונה בקב"ה או בנביא, ודאי מאמין היה, אדרבה ה'יראת שמים' שלו התקוממה, ה'חרדיות' שלו לדבר ה' לא הסכימה לקבל נס כזה. הקב"ה יכול לעשות, אבל לא ירצה לעשות לדור כזה. הלגלוג הזה, הכפירה הזו בזכותם הנצחית של ישראל ובסגולתם הנאמרת מתוך 'חרדיות' ו'יראת שמים' מחלישה בבת אחת את פעולתו האדירה של אלישע להרמת רוח הדור, כל הישועה באה רק משום שעם ישראל מאמינים בזכותם להגאל. זה סודה של הישועה"[9].

"וכן יעשה לאהל מועד השוכן איתם בתוך טומאתם" (ויקרא טז', טז') - אע"פ שהם טמאים שכינה ביניהם" (יומא נו' ע"ב).
 


 

הערות:

[1]  פסוקים יח'-יט' שבסוף ההפטרה מהווים למעשה חזרה על פסוקים א'-ב' בפרקנו, שלא נכללו בהפטרה, [ההפטרה מתחילה בפסוק ג']. הרד"ק כתב: "אע"פ שכבר כתב למעלה, השיב עוד הדברים הנה על המעשה" (ז', יח') כלומר, החזרה באה להדגיש את מימוש וקיום הנבואה. אכן הבדל אחד ישנו בין תחילת הפרק לסופו, בפסוק ב' נאמר "היהיה הדבר הזה" אבל בפסוק יט' נאמר: " היהיה כדבר הזה". הכלי יקר מפרש שהפסוק האחרון "בא להכביד חטא השליש לומר שלא האמין כלל, לא זה ולא כיוצא בו". ובמנחת שי מביא שיש גירסאות הגורסות "הדבר" גם בפסוק יט'.

[2]  על המוסר והמסר ועל משמעות הענישה "מדה כנגד מדה", עמדתי בספרי "יונה נבואה ותוכחה" עמ' 331 ואילך,

[3]  המהרש"א שאל מדוע צריך ללמוד מהשליש את הענישה "מדה כנגד מדה", הרי בגמרא (סוטה ח' ע"ב) נאמר "רבי אומר מנין שבמדה שאדם מודד מודדין לו שנאמר 'בשלחה בסאסאה תריבנה" (ישעיהו כז', ח')? ותירץ שמשם לומדים רק מידה כנגד מעשה של האדם, ומהשליש לומדים שגם בדבור ומחשבה מודדין לאדם כמדתו.

[4]  ספר חרדים להרב אלעזר אזכרי, מגדולי חכמי צפת בתקופת הבית יוסף והאר"י (ירושלים, תש"ן) "מפרש ואומר המצוות לכל אבר ואבר. בנוי על פסוק כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" (מתוך השער למהדורה הראשונה ונצי"ה שס"א).

[5]  ולפי זה המדה כנגד מידה פרושה כיון שהוא לא האמין שבני ישראל ראויים לנס - הוא עצמו אינו ראוי לנס שיבוא על בני ישראל.

[6]  שהיתה זונה וממילא הבנים לא היו בחזקת בניו.

[7]  שיר השירים רבה א', לט' ילקוט שמעוני ישעיהו נו.

[8]  עיין ברב יהושע בכרך יונה בן אמיתי ואליהו עמ' 131-138.

[9]  הרב צבי טאו לאמונת עתנו (ירושלים תשנ"ד) עמ' קכג'.

 

מפטירין בנביא - רעיון להפטרת השבוע  אתר ישיבת כרם דיבנה


המשגיח - הרב אברהם ריבלין שליט"א

תגובות למאמר
תגובות
שם
אימייל
נושא
תוכן
טרם התקבלו תגובות

 

 



פרשת השבוע

חכמת נשים

יגדיל תורה

הרב צוקרמן זצ"ל

משנת הראי"ה

הרב נריה זצ"ל

תנ"ך

משנה

גמרא

תרבות יהודית

מעגל השנה

הרב דרוקמן

תפילה

מידות

חינוך

מחשבת ישראל

הלכה

חסידות

ארץ ישראל

הסטוריה

שמיטה

ציונות דתית

אתיקה יהודית

אזרחות

ספרות

מדעים

חינוך חברתי


 

מרכז ישיבות בני עקיבא, רמות שפירא , בית מאיר 90865 טל. 02-5331661 פקס. 02-5331682

יהדות | שאל את הרב