ראשי תנ"ך רשימת המאמרים בתנ"ך

ספר בראשית - מאגר שאלות לבגרות
 

1. פרק א' א' - ג'.
על פסוק א' אומר רש"י:
"אין המקרא הזה אומר אלא דורשני... ואם באת לפרשו כפשוטו,
 כך פרשהו: בראשית בריאת שמים וארץ, והארץ הייתה תהו ובהו
וחשך וגו', ויאמר א-להים יהי אור, ויהי אור
".
א. מהן שתי הבעיות, התכנית והלשונית, שבשל כך אנו נזקקים לדרש
 בפרוש הפסוק הנ"ל?
ב. על אף הבעיות, איזה פרוש פשטני מוצע בכל זאת ע"י רש"י?
ג. מה המבנה התחבירי של הפסוקים א' - ג' לפי הפשט?

2. פרק א' פס' כ"ב ו-כ"ח:
כ"ב הברכה לחיות: "ויברך אותם א-להים לאמר: פרו ורבו".
כ"ח - הברכה לאדם: "ויברך אותם א-להים ויאמר להם א-להים: פרו ורבו".
א. במה שונה ברכת ה' בשני המקרים?
ב. מה הסיבה לשוני?

3. א' כ"ז: "זכר ונקבה ברא אותם"
רש"י: "במדרש אגדה, שנבראו שני פרצופים ואחר כן חילקם.
ופשוטו של מקרא, כאן הודיעך שנבראו שניהם בששי ולא פרש
לך כיצד ברייתן, ופרש לך במקום אחר
".
א. מה קשה בפסוק?
ב. כיצד פותר רש"י את הקושי לפי הדרש ולפי הפשט?

4. פר' א' כ"ט - ל' :
רש"י - " 'לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ' - הישוה להם בהמות וחיות
למאכל
".
רמב"ן - "נתן לאדם ולאשתו כל עשב זורע זרע וכל פרי עץ, ולחיות הארץ
ולעוף השמים נתן כל ירק עשב, לא פרי העץ
...".
במה שונים שני הפרשנים בפרוש האות וי"ו של "ולכל חית הארץ" ( ל')
 ובפרוש שני הפסוקים ?

5. עיין בפרק א' בפסוקים ה' ו- ל"א:
א' ה': "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".
רש"י: "למה כתב [יום] אחד, לפי שהיה הקב"ה יחיד בעולמו, שלא נבראו
המלאכים עד יום שני
".
רמב"ן: "לא יתכן לומר יום ראשון, בעבור שעדיין לא נעשה השני...
והאחד לא יורה על שני
".
א' ל"א: "ויהי ערב ויהי בקר יום השישי".
רש"י: "הוסיף ה' בשישי... לומר שהיתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם
 ישראל ה' חומשי תורה
."
א. מהו הקושי המשותף לשני הפסוקים הללו?
ב. מה ההבדל הלשוני בין פירושיהם של רש"י ושל רמב"ן למילים "יום אחד"
 שבפס' א'?
ג. מהי תשובתו של רש"י לפס' ל"א?

6.
 פרק ב' ב': "ויכל א-להים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה,
 וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
".
רש"י: "ר' שמעון אומר: בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו, צריך
להוסיף מחול על קודש, אבל הקב"ה... נכנס בו כחוט השערה
ונראה כאילו כילה בו ביום. ד"א מה היה העולם חסר -מנוחה,
באה שבת באה מנוחה
".
א. מה קשה בפסוק?
ב. כיצד עונות שתי התשובות על הקושי?

7.
 את דברי הנחש לאישה שבפרק ג' א'
 "אף כי אמר א-להים לא תאכלו מכל עץ הגן"
 מפרש רש"י:"שמא אמר לכם לא תאכלו".
ואילו ספורנו מפרש: "כי אמנם אף כי אמר א-להים, שאף על פי
 שאמר א-להים לא תאכלו מעץ הדעת פן תמותון, מכל מקום לא
 יתאמת זה
".
א. מהי הבעיה התחבירית שבפסוק?
ב. מה ההבדל בפתרון הבעיה בין שני הפרשנים?
ג. מה הבעיה בתוכן הפסוק?
    מי מבין הפרשנים לעיל מתייחס אליה ומה תשובתו?

8.
 "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים....
ותפקחנה עיני שניהם, וידעו כי ערומים הם
".
רש"י: " 'ותפקחנה וגו' לענין החכמה דיבר הכתוב ולא לענין
ראיה ממש, וסוף המקרא מוכיח
".
א. מה קשה בשני הפסוקים הללו?
ב. מהי תשובת רש"י לקושי?
ג. כיצד "סוף המקרא (=הפסוק) מוכיח" ?

9.
 במה שינתה האשה מדברי ה' בצווי גן - עדן ?
 עמוד על שלשה הבדלים.

דברי ה' בפי האישה

'דברי ה


 

 

.1

 

 

.2

 

 

.3

 10.
 עיין במבנה הקטע שבפרק ג' ד' - י"ז:

טור 3

טור 2

טור 1

 

 

 

 י"ד: הנחש

 

ד' - ה': הנחש

ט"ז : האשה

 י"א - י"ב : האדם

ו' : האשה

 י"ז : האדם

 י"ג : האשה

ז' - ח' : האדם

א. תן כותרת לכל אחד משלושת הטורים .
ב. רש"י: " מכאן , שאין מהפכין בזכותו של מסית".
הסבר את דברי רש"י, וציין על סמך הטבלה שלפניך, מניין לומד זאת רש"י.
ג. מה ניתן ללמוד על החוטאים מהתנהגותם , כפי שהיא מתוארת בקטע ?

11. פרק ג' פס' ט': " ויקרא ה' אלקים אל האדם ויאמר לו איכה ".
ראב"ע : " טעם 'איכה' פתחון הדברים, וכן 'אי הבל אחיך' (בר' ד' ט' ) ".
א. מהו הקושי המשותף לשני המקומות ?
ב. הסבר את תשובת ראב"ע בלשונך .

12.
מהי המידה כנגד מידה בעונשו של קין בפרק ד' י' - י"א ?
 צטט את הביטויים המקבילים והסבר את הרעיון.

13.
"הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ" (ד' ז'):
א. מה קשה בפסוק מבחינה רעיונית-מוסרית?
ב. הפרשנים פותרים את הקושי ע"י חלוקת המשפט
 "הלוא אם תיטיב שאת" לשניים.
1. מה פותרת חלוקה זו?
2. מה פרוש המילה "שאת" לפי אחד הפרושים שלמדת?

14.
 את דברי קין: "גדול עווני מנשוא" (ד' י"ג)
 מסביר רש"י: "בתמיהה",
 רמב"ן: "והנכון בפשט שהוא וידוי" ,
 ואילו ראב"ע: " זה העונש גדול, לא אוכל לסבלו.
ויורה על אמיתת זה הפרוש הפסוק הבא אחריו
".
א. מהו הקושי בפס' י"ג-י"ד? כיצד עונה עליו כל פרשן?
ב. חלק את שלושת הפרושים לשתי קבוצות.
    מה ההבדל העיקרי ביניהן?
ג. מה יש בפסוק ט"ו, שלדעת ראב"ע הוא מאשש את פרושו?

15.
א. "לכן כל הורג קין שבעתיים יוקם" (ד' ט"ו):
    מה קשה בדברי ה' אלה ?
ב. מהי תשובת רש"י ?

16. פרק ט'.
א. מדוע נאמרו לנח - ולא לאדם - איסורים בקשר לשפיכות דמים?
ב. מה ההבדל בפרק ט' בין העונש על ההורג בפס' ה' לבין העונש בפס' ו'?
 הוכח דבריך מן הכתוב.

17.
ציין שני שינויים בין מה שנאמר לאדם בפרק א' לבין מה שנאמר לנח בפרק ט'
בקשר לחיות.

לנח

לאדם

 

 

 

1

 

 

2

18.
א. הסבר את המלה "מולדתך" שבפרק י"ב פס' א',
    וציין מהי ההדרגה שבפסוק הנ"ל.
ב. "ואת הנפש אשר עשו בחרן" (בר' י"ב ה' ) :
    ציין את הקושי והבא תשובה אחת של רש"י.

19. פרק י"ב פס' ו':
 "ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם".
רש"י: "להתפלל על בני יעקב".
רמב"ן:"כל מה שארע לאבות - סימן לבנים".
א. מה קשה בפסוק?
ב. גם תשובת רש"י מעוררת קושי. למי הכוונה ב"בני יעקב"?
    והרי בני יעקב עוד לא נולדו? מה צריכה להיות התפילה עליהם?
ג. מי הם ה"בנים" בפרושו של רמב"ן ומה הם צריכים ללמוד
    ממעשה אברהם?

20. פרק י"ב י'.
"ויהי רעב בארץ, וירד אברם מצרימה".
 רש"י: "לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה".
רמב"ן: "ודע כי אב' אבינו חטא חטא גדול בשוגג".
א. מה בדיוק היה הנסיון, בו ניסה ה' את אברהם?
ב. מה ההבדל העקרוני בין שני הפרשנים בגישתם לירידת אברהם למצרים?
ג. מה היו שני חטאי אברהם, לדעת רמב"ן?
ד. ציין ארבע נקודות מקבילות בין מעשי אברהם לבין קורות בני ישראל
    לאחר מכן, לפי פרושו של רמב"ן.

21. פרק ט"ו ה' - ח'.
א. "והאמין בה', ויחשבה לו צדקה" (ו').
עיין בפרושיהם של רש"י ורמב"ן לפסוק.
1. מי חשב למי צדקה לפי כל אחד מהפרשנים?
2. איזו טענה מעלה רמב"ן נגד פרושו של רש"י?
ב. אברהם שאל את ה' על בשורת הארץ: "במה אדע כי אירשנה?" (ח').
    וכי הביע פקפוק בה'?
   ענה שתי תשובות מנוגדות על פי ההקשר (שתיהן מובאות ברש"י).

22.
 פס' י"ב - י"ז: את המלים "והנה אימה חשכה וגו' " (י"ב)
 מפרש רש"י: "רמז לצרות וחושך של גלויות".
א. על מה מתוך הנאמר בפרק ט"ו מסתמך רש"י בפרושו?
    עיין בכל הפרק וצטט את הכתוב המתאים.
ב. מדוע אין הוא מפרש "חשכה" כפשוטה?
    הוכח תשובתך מתוך הפסוקים.

23.
ציין שני פרושים שונים לפרשת ברית בין הבתרים, פרק ט"ו,
לפי הנקודות הבאות:
א. איך מוסברים בכל פרוש ביתור החיות ואי ביתור הציפור?
ב. איך מתקשר כל פרוש לנאמר בפרק ט"ו כולו?

24.
א. עבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" (ט"ו י"ג).
 עיין בפרושיהם של רש"י ורמב"ן.
1   . מה קשה במילים הללו?
2   . כיצד פותר רש"י את הבעיה הנ"ל?
       בתשובתך התייחס להסברו למילים "זרעך" ו"בארץ לא להם".
3   . רמב"ן רואה בפסוק "מקרא מסורס".
 הסבר את הביטוי, וכתוב את הפסוק לפי הצעתו.
ב.גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי " (ט"ו י"ד)
     הקושי ותשובת רמב"ן.

25.
 א. מי חייב במילה?
ב. מה פרוש " אות ברית" ?
ג. מה הם שלושת הדברים שמכונים "אות ברית" ?

26. "ויפל אברהם על פניו ויצחק" (י"ז י"ז) -
רש"י: "זה ...לשון שמחה וחדי (=וחדווה) ושל שרה מחוך
(= זלזול). למדת שאב' האמין ושמח ושרה לא האמינה ולגלגה".
הבא שני סימוכין לכך, שיש הבדל בין צחוק אברהם לבין צחוקה של שרה.

27. "וירא אליו ה' " (י"ח א').
רש"י: "לבקר את החולה".
רשב"ם: "היאך שבאו אליו שלשה אנשים. שבהרבה מקומות
,             כשנראה המלאך קוראו בלשון שכינה
".
א. מה הביא את רש"י לומר, שה' בא כדי לבקר את אברהם החולה?
ב. מה ההבדל העקרוני בין רש"י לבין רשב"ם בפרוש כל סיפור
    הכנסת האורחים שלפנינו?
ג. איזה פסוק מצדיק את ראיית רשב"ם? צטט ונמק.

28. פרק י"ח ט' - כ"ב .
" ותכחש שרה " ( ט"ו ) .
רמב"ן : " למה לא האמינה [ שרה ]לדברי מלאכי א-להים ? "
ישב את תמיהת רמב"ן ע"י השוואת סיפור ההתגלות לשרה בקטע זה
 לסיפור ההתגלות לאברהם בפר' י"ז .

29. פרק י"ח: " וה' אמר " ( י"ז) , " ויאמר ה' " ( כ' ) .
למי אמר ה' בכל אחד משני הפסוקים ? באר לפי הקשר הפסוקים .

'פס' כ

פס' י"ז

 

 

 

'אל מי דיבר ה

 

 

מתי?הוכח

30.
 " כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ...ושמרו דרך ה' " ( י"ט ) .
רש"י : " ' כי ידעתיו ' לשון חיבה ...ואם תפרשהו יודע אני בו
שיצוה את בניו וגו' , אין למען נופל על הלשון
".
א. איזה פרוש שולל רש"י ובאיזה נימוק ?
ב. עיין במקומות הבאים , וכתוב אילו פסוקים מתפרשים לפי הפרוש הראשון
 שמביא רש"י :
בר' ד' כ"ה ,
בר' כ"ט ה' ,
 מל"א י"ח ל"ז ,
תהל' א' ו',
תהל' קל"ט כ"ג .

31.אברהם היה יהיה " (י"ח י"ח)
 רש"י: "מ"א זכר צדיק לברכה, הואיל והזכירו ברכו. ופשוטו,וכי ממנו
אני מעלים? והרי הוא חביב לפני להיות לגוי גדול ולהתברך בו כל גויי הארץ
".
מה ההבדל העקרוני בהבנת כל הפסוק בין הפשט לבין הדרש?
ציין שני נימוקים הנאמרים ע"י רש"י, המסבירים מדוע מגלה ה' לאברהם את
הצפוי לסדום.
בסס כל נימוק על ביטוי בפסוקים.

32. "הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה" (י"ח כ"א)
רשב"ם: "אם כן עשו, אעשה אותם כלה".
ספורנו: " עשו כולם, שאין ביניהם מוחה".
א. מה פרוש המלה "כלה" לפי כל אחד מהפרשנים,
    מה ההבדל העקרוני בין הפרושים למלה?
ב. מה ההבדל התחבירי בין הפרושים השונים למשפט כולו?

33.
א. כשאברהם מבקש את ה' לא לכלות את העיר סדום,
    הוא אומר: "אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר?".
    מה הוא מדגיש באמצעות המילים הללו?
ב. איך ומדוע (הקושי והתשובה) מסביר רש"י את הביטוי שאומר
    אברהם לה': "חלילה לך! השופט כל הארץ לא יעשה משפט ?!

34. "וה' פקד את שרה...ותהר ותלד שרה" (כ"א א')
- הקושי ותשובת רש"י.

35. פרק כ"א.
א. ציין שלשה כינויים שונים, בהם מכונה ישמעאל בפרק.
 מדוע יש שוני בכינויים? (שים לב מיהו המכנה.)
 בתשובתך התייחס לכל כינוי בנפרד.
ב. "ויפקח א-להים את עיניה ותרא באר מים" (כ"א י"ט).
"ותפקחנה עיני שניהם" (ג' ז').
איזו בעיה משותפת לשני הפסוקים הללו, ומה התשובה לכך?

36. פרק כ"ב, העקדה.
"והא-להים נסה את אברהם" (כ"ב א'):
ציין שתי דעות שונות בקשר למטרת (או סיבת) הציווי לעקוד את יצחק.

37. ציין שלשה ביטויים דומים לנסיון זה שבפרק כ"ב ולנסיון שבפרק י"ב פס' א',
ועמוד על משמעותו של כל ביטוי דומה:

'פרק כ"ב ב

'פרק י"ב א

 

 

 

1. הביטוי:
המשמעות:
 

 

 

2. הביטוי:
המשמעות:

 

 

3. הביטוי:
המשמעות:

38.
א. פסק והסבר את המשפט הבא (כ"ב פס' ח') לפי שני הפרושים שברש"י:
"א-להים יראה לו השה לעולה בני".
ב. מהי סיבת החזרה על המשפט "וילכו שניהם יחדיו" (ו', ח') לפי רש"י?

39. "עתה ידעתי כי ירא א-להים אתה" (כ"ב י"ב).
א. איזה קושי מתעורר לאור דברים אלה של מלאך ה'?
ב. מהי תשובת רש"י?

40.
 מה פרוש שמות המזבח שבנה אברהם בהר המוריה,
 ומדוע שונה השם מ"ה' יראה" ל"ה' יראה"(פס' י"ד)?

41. "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" (כ"ה כ"ח)
מה קשה במילים אלו?
רש"י: "כתרגומו בפיו של יצחק. ומדרשו בפיו של עשו".
א. איך אפשר לאשש את פרוש הפשט לפי סיפור ברכת יצחק לבניו
    שבפרק כ"ז? הסבר דבריך.
ב. מדוע מביא רש"י גם דרש? איזו בעיה הוא פותר על ידי כך?
ג. על מה מבוסס הדרש?

42. "ויהי כי זקן יצחק, ותכהין עיניו" (כ"ז א') :
א. מה קשה בפסוק?
ב. רש"י: "בעשנן של אלו...ד"א כדי שיטול יעקב את הברכות".
הסבר את הרעיון בנימוק הראשון.
מה ההבדל העקרוני בין שתי התשובות?

43. ברכת יצחק, כ"ז א' - כ"ח ט'.
"ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו" (כ"ז א') -
 רש"י: "בעשנן של אלו..."
ספורנו: "כמו שקרה לעלי, שלא מיחה בבניו".
מה הרעיון המשותף לפרושיהם של רש"י וספורנו?

44.
במה שינתה רבקה מדברי יצחק לעשו, ומדוע עשתה זאת?
ציין שני הבדלים.

45.
איזה חשש מבטאים דברי יעקב בפרק כ"ז י"א - י"ב,
וממה יעקב אינו חושש? נסה להסביר עניין זה.

46.
 א. איזו תכונה חיובית מוצאים חז"ל בהתנהגותו של עשו,
 ועל אילו פסוקים הם מבססים את דבריהם?
ב. איזו בעיה הם פותרים על ידי כך?

47. "אנכי עשו בכורך" (י"ט)
 רש"י מחלק זאת לשני משפטים: "אנכי.  עשו בכורך".
א. מה המגמה בפרושו זה של רש"י?
ב. נמק, מדוע לא יתכן שזה פשט הכתוב (די בנימוק אחד)?

48. ברכת יצחק, פרק כ"ז.
ציין שלשה עונשים לפי הכלל של מידה כנגד מידה, בהם נענשו יעקב ורבקה.
 

הוסף גם ציטוטים להבלטת הקשר בין החטא לעונש.

עונש

חטא

 

 

 

1.ציטוט:
 

 

 

2.ציטוט:
 

 

 

3.ציטוט:
 

49.
 לפני צאתו את בית אביו, בורך יעקב וגם צווה ע"י אביו (כ"ח א' - ד' ).
א. מהי הברכה ומהו הציווי?
ב. הסבר את הקשר בין הברכה לבין הציווי.
ג. על מה מלמדת העובדה שיעקב בורך בברכה הנ"ל רק עתה,
    בטרם עזבו את בית אביו?
ד. ציין את הסיבה ואת המטרה לכך, שיעקב הולך לחרן.

50. פרק כ"ח ז' "וישמע יעקב"
רש"י: "מחובר לענין של מעלה. וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי שלח
אותו פדנה ארם וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה ארם וכי רעות
 בנות כנען , והלך גם הוא אל ישמעאל
".
א. מה קשה בפסוק ז'?
ב. נסח בלשונך את תשובת רש"י לקושי.
ג. שני הפסוקים ו' ו- ח' פותחים במילה "וירא".
ציין את ההבדל בין שתי הראיות.
הבא דוגמא נוספת מס' בראשית לענין זה. ציין מקור מדויק.

51. פרק כ"ח י"ב-כ"ב, חלום יעקב.
 "והנה מלאכי א-להים עולים ויורדים בו" (י"ב).
רש"י: "מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע,
           וירדו מלאכי חו"ל ללוותו
".
רמב"ן: "ועל דעת ר"א הגדול...הראהו הקב"ה ארבע מלכויות,
             מושלן ואובד(נ)ן
".
ציין שלשה הבדלים בין פירושיהם של רש"י ושל רמב"ן.

רמב"ן

רש"י

 

 

 

1

 

 

2

 

 

3

52. פרק כ"ח פס' י"ב-ט"ו ופס' כ"-כ"ב.
המדרש: "מסורסת היא הפרשה, מה שלמעלה למטה. בתחילה נדר
 'אם יהיה א-להים עמדי' ואחרכך חזר ואמר לו ה' 'והנה אנכי עמך'
".
מהי הבעיה שמעוררים דברי יעקב בפס' כ'-כ"א,
וכיצד היא מיושבת ע"י דברי המדרש הנ"ל?

53. פר' כ"ח פס' כ' - כ"ב .
א. איזו בעיה מתעוררת בעקבות דברי יעקב בפס' כ' - כ"ב ?
ב. בפסוקים הללו אומר יעקב תנאי ונדר , שהוא תוצאת התנאי .
רמב"ן: " 'והיה ה' לי לא-להים' - איננו תנאי כדברי רש"י , אבל הוא הנדר ,
ועניינו: אם אשוב אל בית אבי אעבוד את ה'... במקום האבן הזאת שתהיה
 לי לבית א-להים'
".
עד איזו מילה נמשך התנאי שבנדר , לדעת רש"י ולדעת רמב"ן ?

54. פרק כ"ח פסוקים י"ב עד ט"ו ופסוקים כ' עד כ"ב.
א. "אם יהיה א-להים עמדי" (כ').
     ציין שתי בעיות שמתעוררות לאור דברי יעקב אלה.
ב. רמב"ן: "וטעם התנאי, שלא יגרום החטא ... ויתכן עוד על דרך הפשט,
שאין הספק בדבר, אבל בכל העתיד יאמר הכתוב כן..."
מה הן שתי תשובותיו של רמב"ן לבעיות שהעלית, ומה ההבדל העקרוני ביניהן?

55. "אם יהיה א-להים עמדי" (כ"ח כ'-כ"ב):
רש"י: "אם ישמור לי הבטחות הללו שהבטיחני..."
רמב"ן: "...אין הספק בדבר, אבל בכל העתיד יאמר הכתוב כן".
א. אילו שני קשיים מעוררים דבריו של יעקב?
ב. כיצד עונה רש"י על הקושי (הסתייע בדברי רמב"ן על רש"י) ?
ג. מה ההבדל העקרוני בין תשובת רש"י לבין זו של רמב"ן?

56. פרק ל"ב.
א. "כי במקלי עברתי את הירדן" (י"א):
רש"י: "לא היה עמי לא כסף ולא זהב...אלא מקלי לבדו.
ומדרש אגדה, נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן
".
מה ההבדל במשמעות ה"מקל" ובדברי יעקב בפסוק כולו בין שני הפרושים?
מדוע נקרא הפרוש הראשון פשט ואילו השני - דרש?
ב. ציין שלשה אמצעים, בהם מנסה יעקב להתפייס עם עשו.

57. פרקים ל"ב-ל"ג, הפגישה עם עשו.
על הכנות יעקב לפגישתו עם עשו
אומר רמב"ן: "ולמדנו עוד שהוא (יעקב) לא בטח בצדקתו
והשתדל בהצלה ככל יכולתו
".
ציין שלשה דברים, להם מתכוון רמב"ן באומרו "והשתדל בהצלה ככל יכולתו".

58.
 בפגישתו עם עשו אומר לו יעקב: "קח נא את ברכתי אשר הבאת לך" (ל"ג י"א).
 רש"י: "מנחה זו הבאה על ראיית-פנים... וכל ברכה שהיא לראיית-פנים...
כולם לשון ברכת-שלום הן
".
איזו עוד משמעות יכולה להיות למלה "ברכתי" בהקשר הנ"ל, במקום המלה "מנחתי"?

59. מה משמעות שינוי שמו של יעקב ל"ישראל" (ל"ב כ"ז כ"ח)?

60. מה הן שתי המצוות המיוחדות לעם ישראל שבס' בראשית?

61.
בפסוק "ויפל על צוארו וישקהו" (ל"ג ד') יש נקודות על המלים "וישקהו".
איך דורשים זאת חז"ל?
הבא את שני פרושי רש"י, וציין את ההבדל ביניהם.

62. פרק ל"ד.

ציין שלשה שינויים בין דברי שכם וחמור לבני יעקב לבין דבריהם לאנשי עירם.
הסבר שינויים אלו.

דבריהם לאנשי עירם

דבריהם לבני יעקב

 

 

 

1

 

 

2

 

 

3


63. פרק ל"ז.

"וישלחהו מעמק חברון" (י"ד)
רש"י: "מעצה עמוקה של אותו

 צדיק הקבור בחברון..."
רמב"ן: "הגזרה אמת והחריצות שקר" (ט"ו).
א. הסבר את הרעיון המובע בדברי שני הפרשנים דלעיל.
ב. עיין בדברי יוסף לאחים במקומות הבאים:
 פרק מ"ה ד' ח',  פרק נ' כ'.
 במה דומה תפיסת יוסף את מהלך העניינים לתפיסה,
 המובעת בדברי רש"י ורמב"ן?

64. פרק ל"ז י"ח כ"ח.
"וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור" (כ"ח).
רש"י: "וימשכו בני יעקב את יוסף מן הבור".
רשב"ם: "... וימכרוהו המדיינים לישמעאלים, ויש לומר שהאחים לא ידעו".
א. מה ההבדל בין שני הפרשנים בבאור הפסוק?
ב. הבא הוכחה מן הפסוקים לכל אחד מן הפרשנים.

65. פרק ל"ט.
" וירא אדניו כי ה' אתו " ( ד' ).
רש"י : " שם שמים שגור בפיו ".
רמב"ן : " 'וירא אדניו...' כי יצליחו מעשיו בכל עת ".
א. מה קשה בפסוק?
ב. מה ההבדל בתוכן הפסוק בין שני הפרשנים ?
ג. הבא , מתוך סיפורי יוסף , שתי ראיות : אחת לפרוש רש"י
    ואחת לפרוש רמב"ן .

66. פרק ל"ט.
"ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה. ויהי אחר הדברים האלה ..." (ו' - ז').
רש"י: "כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו.
אמר הקב"ה: ...אני מגרה בך את הדוב
" .
מצא שני קשיים בפס' הנ"ל, שעליהם עונה רש"י בפרושו.

67.
א. מה היו שני נימוקי יוסף לאשת פוטיפר בסרבו לה? הסבר וצטט.
ב. "וחטאתי לא-להים" (ט') -
 רש"י: "בני נח נצטוו על העריות". הקושי ותשובתו.

68. יוסף מספר פעמים אחדות על הדרך שבה הגיע למצרים.
א. מה הן שתי הדרכים הנזכרות בדבריו?
ב. בסס את שתיהן על הפסוקים.

69. "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו " (בר' מ"ב ח')
א. הקושי.
ב. מה הן שתי תשובות רש"י?

ג. מצא שני הבדלים בין התשובות.

דרש

פשט

 

 

 

1

 

 

2

 

 

3

70. "ויזכר יוסף את החלומות אשר חלם להם" (מ"ב ט').
רש"י: "וידע שנתקיימו...".
רמב"ן: "ולפי דעתי שהדבר בהפך..."
א. מה מביא את רש"י לחשוב שהחלומות אכן התגשמו?


ב. באיזה נימוק שולל רמב"ן את דעת רש"י?

71. פרק מ"ב א' ה'.
א. מצא שלושה כינויים שונים בקטע לבני יעקב.
    הסבר כל כינוי על רקע הקשרו בפסוק.
ב. "רדו שמה" (ב')
רש"י: "רמז למאתים ועשר שנים שנשתעבדו למצרים".
מה קשה בביטוי?
ג. הצע תשובה אחרת מזו המובאת ברש"י.
ד.את בנימין ...לא שלח יעקב את אחיו, פן יקראנו אסון"
 רש"י: "שהשטן מקטרג בשעת הסכנה".
מה קשה בפסוק? הסבר את דבריו של רש"י בלשונך.

72. "ויאמר אלהם: מרגלים אתם" (מ"ב ט').
רמב"ן: "העלילה הזאת ("מרגלים אתם") יצטרך להיות בה טעם או אמתלה,
 כי מה עשו להיות אומר להם ככה
?"
א. מה הן, לדעתו של רמב"ן, שתי המטרות של יוסף להתעללות באחים,
 ובאילו אמצעים הוא משתמש כדי לממש כל מטרה?

האמצעים

המטרות

 

 

 

1

 

 

2

 

 

3

ב. איך יוסברו העלילה הנ"ל ושאר התעללויותיו של יוסף באחים לפי טעמים
 אלה של רמב"ן?

73. "הוא אשר דברתי אליכם לאמר, מרגלים אתם" (מ"ב י"ד):
א. מה קשה בדברי יוסף אלה?
ב. אור החיים: "שאין אני חוזר מדיבורי הראשון".
רש"י (המדרש): "א"ל: ואילו מצאתם אותו ויפסקו עליכם ממון הרבה תפדוהו?
 א"ל הן, א"ל ואם יאמרו לכם שלא יחזירוהו בשום ממון, מה תעשו?
אמרו: לכך באנו, להרוג או ליהרג. א"ל הוא אשר דברתי אליכם, להרוג בני
העיר באתם...
".
במה שונים שני הפרושים זה מזה?

74. בפרק מ"ב פס' כ"א מתוודים האחים
"אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו".
רמב"ן מעיר על כך: "והכתוב לא סיפר זה שם, או מפני שהדבר ידוע בטבע,
כי יתחנן אדם לאחיו בבואו לידם להרע לו...או שירצה הכתוב לקצר
בסורחנם (
=בגנותם), או מדרך הכתובים שמקצרים במקום אחד ומאריכים
 בו במקום אחר
".
א. על איזה קושי עונה רמב"ן בפרושו זה?
ב. הסבר שתיים מתוך שלש התשובות שהוא מציע.

75.
גם ראובן וגם יהודה , שניהם ניסו לשכנע את יעקב להוריד את בנימין אתם .
ציין 3 סיבות לכך שראובן נכשל במשימה זו, בעוד שיהודה הצליח .

יהודה

ראובן

 

 

 

1

 

 

2

 

 

3

76. "ואת הארץ תסחרו" (מ"ב ל"ד)
רמב"ן : " שינו לו בדבר מפני השלום... וטעמו שתביאו סחורה כרצונכם
               לקנות התבואה
"
רש"י : " תסחרו - תסובבו ".
א. כיצד מפרש כל פרשן את דברי יוסף ?
ב. על איזו בעיה עונה רמב"ן בתחילת דבריו ומה פירושו ?

77 . פרק מ"ד ד' י'.
א. מה הייתה מטרת יוסף בהאשימו את אחיו בגנבת הגביע ?
ב. הסבר את מידת ה"קל וחומר" שבתגובת האחים להאשמתם, פס' ח'.
ג. האחים מציעים להענישם בעונשים, ותגובת המישנה למלך
היא "כדבריכם כן הוא" (י'). מה קשה בדבריו? עיין בהקשר כולו.
רש"י: "אף זו מן הדין...אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין...".
מהי תשובתו לקושי?

78.
 א. בפסוק " ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין " (מ"ג י"ד)
יש קושי לשוני וקושי ענייני . מה הם?
רש"י: "את אחיכם זה שמעון , אחר רוח הקודש נזרקה בו , לרבות את יוסף ".
רמב"ן : " נראה על דרך הפשט , כי לא היה שמעון רצוי לאביו בעבור דבר
               שכם , ולכך לא אמר את שמעון בני ואת בנימין
".
ב. כיצד מיישבים הפרשנים הללו את הקשיים ?
ג. מה ההבדל ביניהם ?

79.
 שלש פעמים מתוודים האחים על חטאם בפרקים מ"ב - מ"ד.
 ציין את הפסוקים של כל וידוי ווידוי, צטט את שלושת הוידויים,
והראה את ההתקדמות בהם, עד החזרה המלאה בתשובה.

ההדרגה

הווידוי

 

 

 

1

 

 

2

 

 

3

80. פרק מ"ד י"ח ל"ד, נאום יהודה.
א. חלק את הנאום לשלושה חלקים לפי הכותרות הבאות:
1 . הרקע לבקשה     2. הבעיות המתעוררות       3. הבקשה הפתרון.
ב. מה הייתה מטרתו של יהודה בנאומו למשנה למלך ?
ג. ציין והוכח מן הכתוב שני אמצעים, בהם הוא משתמש כדי להגיע למטרתו.


81. "ועזב את אביו ומת" (מ"ד כ"ב).
רש"י: "אם יעזב את אביו דואגים אנו שמא ימות בדרך".
ספורנו: "ועם זה אביו ימות בלי ספק".
א. מה ההבדל בין תשובות הפרשנים?
    איזה מהם מתאים יותר להקשר? נמק.
ב. איזו בעיה לשונית משותפת לכל הפסוקים הבאים:
"ועזב את אביו ומת" (כאן).
"ויחשבה לו צדקה" (ט"ו ו').
"כי ציד בפיו" (כ"ה כ"ח).
"ויעברו אנשים מדיינים...וימשכו את יוסף מן הבור" (ל"ז כ"ח).

82. פרק מ"ד כ"א, "ואשימה עיני עליו".
ראב"ע: "שאראה אותו".
רמב"ן: "לא ציוה אותם שיראנו אחר שייקחנו, אלא שישמור אותו וייטיב לו".
רש"י (בפרושו לפס' י"ח): "מה פרעה ...מבטיח ואינו עושה, אף אתה כן.
 וכי זוהי שימת עין, שאמרת לשום עינך עליו?
".
א. במה מאשים יהודה את המישנה למלך לפי כל אחד מהפרושים?
     חלק את הפרושים לשתי קבוצות.
ב. לפי איזו קבוצה האשמה חמורה יותר?

83.
בפר' מ"ה פס' ד' ח' ובפרק נ' כ' אומר יוסף שני דברים לאחים.
א. כתוב את שני הדברים בלשונך.
ב. מה מוסיף יוסף בפרק נ',
    ומדוע לא אמר זאת בפגישתו הראשונה עם אחיו, בפרק מ"ה?

84. בר' מ"ח ג' ז':
א. הסבר את המלה "מולדתך" (פס' ו') בהקשר הנ"ל .
ב. עיין במקומות הבאים, וציין כיצד יש בהם כדי לאשש את הפרוש הנ"ל:
בר' י"ב א', בר' כ"ד ד', ויק' י"ח ט', י"א, אסתר ב' כ', אסתר ח' ו'.

85. פר' מ"ח ג' ו'.
א. מה בדברי ה' אל יעקב (פס' ד') מביא את יעקב לכך, שיבטיח ליוסף:
 "ועתה שני בניך הנולדים לך... כראובן ושמעון יהיו לי " (פס' ה') ?
ב. דהי"א ה' א' ב': "והבכורה ליוסף" .
כיצד התבטא הדבר בדברי יעקב ליוסף בפרקנו, פס' ה' ו' ?

86. פרק מ"ח פס' ח' י':
א. איזו סתירה , לכאורה , קיימת בין הפסוקים הנ"ל ?
ב. רש"י: " ביקש לברכם , ונסתלקה שכינה ממנו , לפי שעתיד
ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ממנשה
" .
ראב"ע : " לראות היטב , שיכירם " .
מה ההבדל בין שני הפרשנים בפתרון הבעיה?

87.
גם יצחק (פרק כ"ז) וגם יעקב (פרק מ"ח) ברכו את צאצאיהם לפני מותם.
ציין שתי נקודות משותפות בין הסיפורים בדרך נתינת הברכה
[הכוונה אינה לתוכן הברכות אלא לכל אשר ארע מסביב לכך],
וכן ציין נקודה שונה בין שני הסיפורים .

ברכת יעקב

ברכת יצחק

 

 

 

שווה

 

 

שווה

 

 

שונה

88. פרק מ"ח :
א. במה ברך ה' את יעקב בלוז
ומדוע מזכיר יעקב ליוסף ברכה זו ברצותו לברך את נכדיו ?
ב. ציין , מתוך דברי הפרשנים שלמדת , סיבה אחת ומטרה אחת
לקבורת רחל "בדרך אפרת, היא בית לחם".

89.
א. במה חטא ראובן ומה היה עונשו בשל כך ?
ב. כיצד מפייס ומפצה משה בברכתו (דב' ל"ג) את ראובן?

90. פרק מ"ט ה' - ז': דברי יעקב לשמעון ולוי.
רש"י: " 'שמעון ולוי אחים' - בעצה אחת על שכם ועל יוסף.
'בסודם אל תבוא נפשי' - זה מעשה זמרי... 'בקהלם' -
כשיקהיל קורח...את כל העדה על משה ועל אהרן,
'אל תחד כבודי' שם אל יתייחד עמהם שמי
".
רמב"ן: "יאמר שהם בעלי אחוה, כי יחם ליבם על אחותם...
וכבר פרשתי כי יעקב קצף על שמעון ולוי בהרגם אנשי העיר בעבור
שעשו חמס, כי הם לא חטאו להם כלל ובאו בברית ונימולו,
ואולי ישובו אל ה'... ועוד חרה לו שלא יאמרו כי בעצתו נעשה הדבר
 ויהיה חילול ה' שיעשה הנביא חמס ושוד,
 וזה טעם 'בסודם אל תבוא נפשי', התנצלות שלא היה בסודם
".
א. מה קשה במלה "אחים", וכיצד מסביר אותה כל פרשן?
ב. ציין בלשונך שתי סיבות לכעסו של יעקב על שמעון ולוי, לפי רמב"ן.

91 . "שמעון ולוי אחים" (מ"ט ה') -
רש"י: "בעצה אחת על שכם ועל יוסף " .
רמב"ן : " יאמר שהם בעלי אחוה , כי יחם לבם על אחותם...
כי בקנאתם אל אחותם עשו מה שעשו
".
א. מה קשה בפסוק ?
ב. מהו ההבדל העקרוני בין שני הפרשנים בהתייחסם למעשה שמעון ולוי?

92. יעקב מציע לגבי שמעון ולוי : " אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל ".
א. מדוע ?
ב. כיצד בוצע הדבר במציאות לגבי שמעון ולגבי לוי?

93 . ברכות יעקב ומשה (בר' מ"ט, דב' ל"ג).
א. ציין שני הבדלים בין הברכות
(הבדלים כלליים, לא בנוגע לתוכן ברכה לשבט מסוים).
צטט מתוך הפסוקים להוכחת דבריך.
ב. הסבר את השינויים.

94. "בסודם אל תבוא נפשי" (ו').
רש"י: "זה מעשה זמרי..."
רמב"ן: "התנצלות שלא היה בסודם בענותם במרמה ...
             כשבאו על אנשי העיר והרגום
".
א. מהו ההבדל העקרוני בין שני הפרושים?
ב. על מה בפסוק מסתמך כל אחד מן המפרשים?

95. פרק מ"ט ח'-י"ב, ברכת יעקב ליהודה.
א. חלק את הברכה לשלשה חלקים, ותן כותרת לכל אחד מהם.
ב. "לא יסור שבט מיהודה" (י')
רמב"ן: "אין עניינו שלא יסור לעולם... ואמר 'לא יסור' לרמוז
כי ימלוך שבט אחר על ישראל, אבל מעת שיחל להיות שבט
 מלכות, לא יסור ממנו אל שבט אחר
".
1. מה קשה בדברי יעקב הללו?
2. מהי תשובת רמב"ן לקושי?

96. "דן ידין עמו" (מ"ט ט"ז י"ח)
רש"י: " על שמשון ניבא נבואה זו".
רשב"ם: " המפרש על שמשון לא ידע בעומק פשוטו של מקרא כלל...
אך על שבטו של דן נתנבא...
"
א. מה טוען רשב"ם נגד פרוש רש"י ומהו נימוקו?
ב. מה מביא את רשב"ם לפרש את הקטע על כל שבט דן ולא רק על שמשון?

97. בס' בראשית, מדגיש רש"י בשלושה מקומות את חשיבותו של השלום.  ציין את המקומות, את הביטויים המתאימים, וכן כיצד לומד רש"י בכל מקום את הרעיון הנ"ל


 

מתוך אתר רשת אמי"ת ובאישורם: http://www.amit.org.il/

 


מתוך אתר רשת אמי"ת

תגובות למאמר
תגובות
שם
אימייל
נושא
תוכן
1.
ללא נושא
אלמוני/ת (3/15/2009)
נורא נחמד שיש את זה.רק חבל שאין תשובות..
2.
ללא נושא
..:) (9/11/2009)
יש מצב שמישהי שכבר ענתה על זה מוסיפה לכאן תשובות ..? בתגובות משהו..
3.
ללא נושא
אלמוני/ת (3/13/2010)
מה אין תשובות?
4.
-
- (10/25/2010)
הטבלה שבשאלה 9 יש למישהו מושג לגבי תשובה
5.
מה עם תשובות ?- חבל שאין!
מוריה (11/28/2010)
זה ממש מגניב שיש שאלות אבל שאלות יש בשפע כל החוכמה היא שיהו מצורפות לשאלות תשובות , נשמח אם תוסיפו : )
6.
ללא נושא
יהרית אכשטינין (11/9/2011)
למה אין תשובות?
7.
ללא נושא
שרונה דיין (12/31/2011)
חובה תשובות..אחרת אין קטע כי השלות ממש קשות

 

 



פרשת השבוע

חכמת נשים

יגדיל תורה

הרב צוקרמן זצ"ל

משנת הראי"ה

הרב נריה זצ"ל

תנ"ך

משנה

גמרא

תרבות יהודית

מעגל השנה

הרב דרוקמן

תפילה

מידות

חינוך

מחשבת ישראל

הלכה

חסידות

ארץ ישראל

הסטוריה

שמיטה

ציונות דתית

אתיקה יהודית

אזרחות

ספרות

מדעים

חינוך חברתי


 

מרכז ישיבות בני עקיבא, רמות שפירא , בית מאיר 90865 טל. 02-5331661 פקס. 02-5331682

יהדות | שאל את הרב