ראשי פרשת שבוע פרשת וירא

פרשת וירא - יצחק - חוק ושחוק
 

"ותאמר שרה צחוק עשה לי אלוקים כל השומע יצחק לי". מקור שמו של יצחק הכתוב בפרשתנו תמוה - שכן משמעותו הפשוטה היא לעג של אומות העולם לשרה ולאברהם על כך שילדה בגיל מבוגר. האם רצתה שרה להנציח זאת לעד בשמו של בנה?

אפשר שהרגישו בכך חז"ל ובבראשית רבה נתנו פירוש אחר לשם יצחק - יצא חוק לעולם. בגמרא (ביצה טז'.) ניתן פירוש לחוק זה: "כי חוק לישראל הוא ..." מאי משמע? דהאי חוק לישנא דמזוני הוא, דכתיב: "ואכלו את חוקם אשר נתן להם פרעה". מכאן, ש'חוק' פירושו לחם - פרנסה.

שתי כוונות אלו בשמו של יצחק רמוזות בשינוי שמו של יצחק בכתובים. בתהילים ק"ה כתב דוד המלך: "אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק", ובמזמור המקביל בדברי הימים א' פרק טז' כתוב: "אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק".

הנצי"ב מביא שתי תמיהות הקשורות לשמו של יצחק:

א. צחוק שרה על בשורת לידתו של יצחק מובא בתורה ואף גילה לנו הכתוב את תרעומתו של ה' על כך. מה הצורך הגדול כל כך לגלות לנו את קלונה של שרה?

ב. שתי הכוונות שמו של יצחק (צחוק וחוק) אינם מקריים ומהו הקשר ביניהם?

מסביר הנצי"ב את משמעות השם יצחק ע"פ פסוקים בישעיהו נא': "הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם. הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו. כי ניחם ה' ציון ניחם כל חורבותיה וכו' ".

הנביא משווה את אברהם לצור חוצב ואת שרה לבור נוקר.
משל לצמא המחפש מים, אם כורה הוא בור אז מופלא הדבר שקלע למקום המים. אך הוצאת המים מהבור היא דבר שאין בו כל נס.
לעומתו, אם חוצב הוא באבן, לפלא מציאת המים מתווסף גם פלא הוצאת המים מהאבן.

כך בלידת יצחק, אברהם הזקן כאותה אבן המבקשים בניסי ניסים לחצוב ואף לראות פרי בעמלם - מים. שרה לעומתו, משולה לבור. מעידה שרה על עצמה: "אחרי בלותי היתה לי עדנה, ואדוני זקן (?!)" מסביר הנצי"ב לשרה היתה עדנה - שחזרה לנעוריה ותמיהתה היא על כך שאברהם נשאר זקן ואיך יוכל להוליד?! שרה חזרה לנעוריה וזהו נס. אך לידת יצחק עכשיו מבחינתה אינה שונה משאר הנשים שכן היא כעת כנערה.

ומכאן, לצחוקה של שרה. מוסיף ומחדש הנצי"ב שלא יתכן ששרה לא ידעה על בשורת הזרע לפני בוא המלאכים, שכן ראתה את אברהם מל עצמו, וכן שינוי שמו ושמה כולם מבשרים במפורש את הבטחת הזרע.לפיכך, צחוק שרה בבשורת המלאכים מראה על אי אימון שהקב"ה יכול לגרום לאברהם להוליד - אי אמון בהשגחה הפרטית של הקב"ה על כל אדם שהיא מעל לטבע העולם. וזה נחשב לה כחטא ועל זה נענשה, "כל השומע יצחק לי", שלא האמינו לה אומות העולם שמאברהם ילדה, עד שנולדו בני קטורה והוכח קבל עם ועולם השפעתו הניסית של ה' בעולם.

כך גם בלחם חוקו של האדם, פרנסתו. השפעת ה' בגשמי ברכה וביבול מבורך היא מעל לטבע העולם. ירידת הגשם והברכה התלוים במעשי האדם - אינו דבר טבעי (ע"פ חוקי הטבע בלבד הדבר תלוי במערכות כוכבים). "והיה אם שמוע תשמעו ... ונתתי גשמיכם בעיתו", "אם בחוקותי תלכו ומצוותי תשמורו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו וכו' " כותב שם הרמב"ן בהמשך הפרשה "כל אלה הברכות כולם ניסים, אין בטבע שיבואו הגשמים ויהיה השלום לנו מן האויבים ... בעשותינו החוקים והמצוות ...".

זהו המוסר (וחיבור שני הפירושים לשם יצחק) שאומר לנו הנביא ישעיהו:
הסתכלו בלידת יצחק. הביטו באברהם ובשרה - בתחילה "אחד קראתיו" - עלה בדעתי שיצחק יהיה בן יחיד, אך עקב צחוק שרה "אברכהו" להוליד את יצחק "וארבהו" שגם בני קטורה יצאו ממנו. כך גם פרנסת עם ישראל, מלבד ההשפעה של מעשינו על פרנסתינו, אנו משפיעים באופן ישיר על אומות העולם. בגלות, השפעתנו היא כהתעשרותו של לבן עקב עבודת יעקב אצלו, ובישיבתנו בארצנו - בזמן המקדש, הקרבת שבעים הפרים כנגד אומות העולם - ובזה מתגלה מלכות שמים ואז אומר ישעיהו יגיע זמן ש" ניחם ה' ציון ניחם כל חורבותיה".

ע"פ דברים אלו, חובה עלינו להסתכל בשנים שעברו עלינו, השחונות מגשמים ומרובות בהתגברות צרים ואויבים, שנים שכנראה באים עלינו עקב מעשינו ואם ברצוננו שנה גשומה וברוכה וגם רגועה עלינו לבוא בדרישות אל עצמנו. ויהי רצון שנזכה להתגלות מלכות שמים עלינו, ויגיע זמן ניחם ה' ציון ניחם כל חורבותיה.

מתוך אתר ישיבת כרם דיבנה : http://www.kby.org.il/

 


ר´ יהונתן רובין

תגובות למאמר
תגובות
שם
אימייל
נושא
תוכן
טרם התקבלו תגובות

 

 



פרשת השבוע

חכמת נשים

יגדיל תורה

הרב צוקרמן זצ"ל

משנת הראי"ה

הרב נריה זצ"ל

תנ"ך

משנה

גמרא

תרבות יהודית

מעגל השנה

הרב דרוקמן

תפילה

מידות

חינוך

מחשבת ישראל

הלכה

חסידות

ארץ ישראל

הסטוריה

שמיטה

ציונות דתית

אתיקה יהודית

אזרחות

ספרות

מדעים

חינוך חברתי


 

מרכז ישיבות בני עקיבא, רמות שפירא , בית מאיר 90865 טל. 02-5331661 פקס. 02-5331682

יהדות | שאל את הרב