ראשי פרשת שבוע פרשת וארא

פרשת וארא - ההיבט הכפול של מכת הצפרדעים
 

כאשר שולח ה` את משה להתרות בפרעה על מכת הצפרדעים הצפויה, הוא אומר לו שאם פרעה ימאן לשלח את העם, הרי שה` יגוף את מצרים בצפרדעים, ואז - ``ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך`` (ז,כח). אולם, כשמצווה ה` את משה לומר לאהרן לנטות את ידו במטה, אין הוא מתייחס דווקא ליאור באופן ספציפי, אלא אומר לו ניסוח רחב הרבה יותר: ``נטה את ידך במטך על הנהרות על היאורים ועל האגמים, והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים`` (ח,א). מה פשרה של סתירה זו?

נראה, שההבדל שבין שני הציוויים מתייחס לשני היבטים שונים של מכת הצפרדעים. אם נחזור לדברי ה` הראשונים למשה, כשהוא שולח אותו אל פרעה, הרי שבצד הפסוק שהזכרנו לעיל, על כך שהיאור ישרוץ צפרדעים שיעלו ויבואו בבתים ובחדרים של מצרים, מוזכר גם היבט נוסף: ``ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים`` (ז,כט). על פי היבט זה, מכת הצפרדעים אינה מתרכזת רק בעצם המציאות שהצפרדעים שורצות בכל מקום, אלא הן גם פוגעות במצרים עצמם. על כן, לגבי היאור מוזכר הביטוי ``ושרץ היאור``, שמשמעו התפשטות הצפרדעים מן היאור, כשהדגש הוא על הכמות הבלתי-נסבלת של הצפרדעים השורצות (כדוגמת מה שנאמר בתחילת החומש על בני ישראל עצמם - ``ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם`` (א,ז); וייתכן, שניתן גם לראות את מכת הצפרדעים כעונש למצרים, שלא יכלו לסבול את התרבותם של בני ישראל וזממו לאבדם). אולם בפן השני - ``יעלו הצפרדעים`` - השימוש הוא בפועל על``ה, ופועל זה אכן נזכר ביחס לאהרן, הן בציווי - ``והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים``, כאמור לעיל, הן בביצוע בפועל - ``ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים`` (ח,ב). לאור זאת נראה, שהצפרדעים מן היאור מיועדות לשריצה בארץ, בעוד שהצפרדעים משאר מקורות המים מיועדות גם לפגוע במצרים עצמם. ההיבט הכפול של המכה בא לידי ביטוי גם בדברי משה לפרעה לאחר הפנייה בבקשה להסיר את הצפרדעים: ``ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאור תשארנה... וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך`` (שם,ה-ז).

גם במזמורי תהילים אנו פוגשים את שני ההיבטים של מכת הצפרדעים. במקום אחד מודגש פן השריצה המטרידה של הצפרדעים בבתי המצרים - ``שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם`` (קה,ל); אולם במזמור אחר מכת צפרדע נכתבה בפסוק אחד עם הערוב, ובמשמעות מקבילה - ``ישלח בהם ערוב ויאכלם, צפרדע ותשחיתם`` (עח,מה), ובכך בא לידי ביטוי היבט הפגיעה הישירה במצרים עצמם.

מתוך עלון שבת בשבתו לפרשת וארא תשס"ח


הרב אמנון בזק

תגובות למאמר
תגובות
שם
אימייל
נושא
תוכן
טרם התקבלו תגובות

 

 



פרשת השבוע

חכמת נשים

יגדיל תורה

הרב צוקרמן זצ"ל

משנת הראי"ה

הרב נריה זצ"ל

תנ"ך

משנה

גמרא

תרבות יהודית

מעגל השנה

הרב דרוקמן

תפילה

מידות

חינוך

מחשבת ישראל

הלכה

חסידות

ארץ ישראל

הסטוריה

שמיטה

ציונות דתית

אתיקה יהודית

אזרחות

ספרות

מדעים

חינוך חברתי


 

מרכז ישיבות בני עקיבא, רמות שפירא , בית מאיר 90865 טל. 02-5331661 פקס. 02-5331682

יהדות | שאל את הרב