מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

אחדות מול אחידות - לפרשת ויקהל-פקודי/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

אחדות מול אחידות - לפרשת ויקהל-פקודי/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

אחדות מול אחידות - לפרשת ויקהל-פקודי/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

כאשר שורות אלו יראו בע"ה אור, אנו נשהה עם משלחת הישיבה באדמת פולין הארורה ונשבות בעיר קראקוב, עיר בה פעלו ושכנו גדולי ישראל במשך הדורות, עירו של הפוסק הגדול רבי משה איסרליש הידוע בכינויו הרמ"א.
המסע המטלטל הזה בבית הקברות הגדול ביותר של העם היהודי, מביא אותנו לתובנות והרהורים בנושאים רבים, אולם אין ספק שאחד הדברים החוזרים כחוט השני במשך כל המסע, זו חשיבות האחדות והרגשת שותפות הגורל היהודי. בכל מסע עם תלמידינו אנו מדגישים את התחושה וההבנה, כיצד הצורר הנאצי לא הבחין בין יהודי ליהודי, בין חסיד למתנגד, בין איש בית"ר לאיש 'השומר הצעיר', בין ספרדים לאשכנזים וכדו'. עד דור רביעי נחשב כיהודי להיות נידון להשמדה.
פרשת ויקהל נקראת לאחר חג הפורים, חג שבה הצורר האגגי זיהה את נקודת התורפה של עם ישראל כעם מפוזר ומפורד בין העמים ורק כאשר גזירת ההשמדה הגיעה לידיעתם ולאור בקשתה של אסתר ממרדכי "לך כנוס את-כל-היהודים הנמצאים בשושן" ובקשתה מהמלך אחשוורוש, או-אז "נתן המלך ליהודים אשר בכל-עיר-ועיר, להיקהל ולעמוד על-נפשם".
אין ספק, שרק בכוח האחדות נענה עם-ישראל בתפילתו ובזעקתו ובצומות שגזר על עצמו. כוחה של האחדות היא אשר הקנתה לעם ישראל את התורה - "ויחן שם ישראל נגד ההר" בלשון יחיד ולא 'ויחנו' - לומר לנו "כאיש אחד בלב אחד".
על הפסוק הראשון בתחילת פרשתנו  "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים", אמר על דרך הדרש הרב יעקב-יצחק ריינס זצ"ל, מייסד תנועת "המזרחי" ומגאוני ליטא וישיבת וולוז'ין, שעצם זה שמשה הקהיל את עם-ישראל יחד, אלה הם הדברים החשובים וזה מה שרצה מהם - להיות ביחד, נקהלים יחדיו ומאוחדים ביניהם.
חז"ל דברו רבות בשבח האחדות בעם-ישראל, עד כדי כך שאמרו ש'כסאו של הקב"ה מתקיים רק כאשר עם ישראל מאוחד'. משל למה הדבר דומה? - לפלטין שהייתה בנויה על גבי ספינות. כל זמן שהספינות מחוברות, פלטין שעל גביהן עומדת. כך כביכול כסאו של הקב"ה מבוסס למעלה בזמן שישראל עושין אגודה אחת" (מדרש במדבר רבה, טו).
כולנו יודעים, שיש חשיבות עצומה לאחדות בזמן חרום ומלחמה ובזה טמון סוד הצלחת המלחמה והטעם הראשון הוא הואיל והאחדות נותנת כוח ללוחמים. וטעם זה אמת, אולם גם כאן חז"ל ראו חשיבות עקרונית באחדות, היות ואפילו שהמצב הרוחני של עמנו ירוד, אם עושים אגודה אחת, אז אפילו יש עובדי עבודה זרה ביניהם, אין מדת הדין נוגעת בהם (עיין תנחומא, שופטים, יח).
הרב ריינס לא היה רק 'נאה דורש', אלא ראה הלכה למעשה באחדות של עם ישראל על גווניו השונים, כולל עם אלה הרחוקים מתורה ומצוות שנרתמים בהתלהבות עצומה ובמסירות נפש גדולה להחזיר את עם ישראל לארצו. על כן, הצטרף הרב ריינס לתנועה הציונית ואף השתתף אישית בקונגרס הציוני הראשון בבאזל שבשוויץ. הוא ראה צורך להשתתף בקונגרס, כי האמין שכוחו של עם ישראל באחדותו גם עם אלה המוגדרים כ'חלבנה' ואע"פ שריחה רע היא נמצאת בין אחד-עשר הסממנים. וכפי שהגמרא דורשת במסכת תענית, שכל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית - ק"ו שהתנועה הציונית חרטה על דגלה את שיבת ציון. 





 
יש הטועים בהבנת המונחים 'אחדות' ו'אחידות'. 'אחדות' היא אהבת כל יהודי באשר הוא יהודי, אינה הסכמה לדרכו, אלא הבנת הייחודיות של כל אדם. 'אחדות' אין פרושה 'אחידות' במחשבות ובדעות ועל כן ישנם גוונים שונים בעמנו ו'כולם אהובים כולם ברורים...'.וכפי הסברם של  קדמונים שורש נשמתם של ישראל אחד הוא .
יש הרואים בחתירה לאחדות בכל מחיר מין חולשה, שהאדם המבקש 'אחדות' מוותר כביכול על עקרונותיו עבור החבירה לאחר. למעשה, הרצון ל'אחדות' ומימושה לא רק שאיננו ויתור על העקרונות, אלא להפך, יש כאן עקרון מאוד גדול של גילוי כוחות פנימיים בקבלת האחר כפי שהוא. ויותר מכך האדם לומד להכיר את הזולת, את מעלותיו, כוחותיו ואישיותו. ברגע שהאדם לא בא אל זולתו ממקום של שפיטה, אלא ממקום של רצון ללמוד ולהכירו – זוהי אחדות אמיתית.
כשאנו ננחת אי"ה ביום שלישי הבא, שבאופן פלא נקבע כיום הבוחר במדינת ישראל, נגיע ישר לתוך חגיגת הדמוקרטיה וזו באמת תהיה שמחה גדולה, גם מהטעם שהרווחנו שבוע ללא חשיפה לכל המאבקים המפלגים ומרחיקי האחדות.
וראויים דברי הרב קוק זצ"ל להישמע גם בימינו : -
"הדבר ידוע שהתחלקות מפלגות בעם גדול, הוא דבר המועיל לשכלולו של העם כשהולכת בנתיב הצדק, כמו מפלגת חכמים, חסידים, אומנים, איכרים. ואפילו מפלגות של דעות מחולקות בדרכי המוסר וההנהגה, במדיניות  או בעבודת ה', מביאה כל אחת תועלת וטובה. כי כל מפלגה משכללת מקצוע מיוחד שמועיל לעבודת הכלל ושלמותו. אמנם כל זה אינו מדובר כי אם בשיטות ומפלגות כאלה שאינם נוגעים בחיי העם העיקרי להורסו.
הכיתות הרעות העומדות בישראל לפעמים להרס תורה ומצוות, שהם בית חייהם של ישראל, הם אינם נולדים מטבע רוח הכללי של העם כמו שאר כיתות ומפלגות המועילות לשכלול והתפתחות. כי הכיתות הנוגעות בחייהם של ישראל, לשום איבה בין ישראל לאביהם שבשמים, לבטל אחדותם של ישראל וקדושתם ע"י מרידה בתורה בכלל וכו', ...על כן לא יתדבקו בישראל להיות עצם מעצמי האומה, כי אם בהכינם להם מפלגה ושיטת כתה מסוייגת, יתפרדו מעל אהלי ישראל ויטמעו בין העמים כי לא לה' המה,  על כן אי אפשר להם להתקיים בישראל" ("עין איה" ח"א ברכות עמ' 48-49).
מהמסע העוצמתי הזה בפולין הרוויה מדם יהודי טהור  נשאב כוחות רעננים לארץ החיים- ארץ-ישראל- נשוב בגאוה גדולה ובתובנות חשובות ועם "אהבת ישראל אמיתית בנשמה", כי בזה עם ישראל יגאל בגאולה השלמה בימינו, כמאמר חז"ל (מדרש תנחומא נצבים א'): "וכן אתה מוצא, שאין ישראל נגאלין עד שיהיו אגודה אחת".
בציפייה דרוכה לחזור לארצנו בשמחה גדולה מתוך הערכה גדולה לבית הלאומי ומתוך תפילה עמוקה לאחדות ישראל ולשלום אמת בתוכנו.
שבת שלום לכל בית הישיבה

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה