אמירה ועוד (פעם) אמירה/הרב עמי צברי, ראש אולפנת בני עקיבא "תהילת ישראל" אילת

'אמֺר אל הכֺהנים בני אהרֺן ואמרת אליהם...'(ויקרא כא, א). מדוע יש צורך בשתי אמירות ? לא מספיק לומר פעם אחת ? ומסביר רש"י'' "להזהיר גדולים על הקטנים ".

ובמדרש אחר מובא הסבר אחר :"... כך העליונים שאין יצר הרע מצוי בהם - אמירה אחת דיה להם...אבל התחתונים שיש בהם יצר הרע - הלוואי לשתי אמירות יעמדו." (ויקרא רבה כו, ה).

במדרש השני, מלמדים אותנו חכמים לא את חובת החינוך אלא את אופן החינוך - את הצורך בשתי אמירות, לא ככפל לשון בלבד, או לחזרה על דברים כי לא שמעו בפעם הראשונה וכד', אלא כבעלות אופן שונה ובעלות מטרה שונה.

כאשר מעוניינים לחנך את האדם ולעצב את דמותו לא די בהשמעת ידיעות ומושגים חדשים בלבד. שכן, לכל אדם יש השקפות, דעות ומערכת מושגים משלו, וכאשר הוא שומע מחשבות ודעות חדשות, אשר אינן תואמות את שלו, הרי שלעיתים שמיעתו תהיה פיזית/טכנית בלבד ולא יפנים את הדברים, ולעיתים ינתב את הדברים ששמע לתוך מערכת המושגים שלו. כך יכול לקרות, שדברים הנאמרים עלולים להיקלט אצל כל שומע באופן אחר, כפי שהוא רואה את הדברים, ולפרש אותם כפי הבנתו והשגתו.

השפעה על אדם או בניית אישיותו מצריכות אמירה ראשונה. לא אמירה של הקניית ידיעות מסוימות. אלא יש צורך באמירה אשר תפתח את הלב, אמירה אשר תחדור לאדם ותשפיע עליו לפתוח את סגור ליבו, שיהיה מוכן לשמוע ולקבל, לקלוט ולאמץ את הדברים הנשמעים. אמירה זו אינה נמדדת ואין לה שיעור מדויק. יכול אדם לשמוע הרבה מאד, עד שירגיש שיש בו את הרצון לשמוע ולקלוט. ייתכן שאם ננסה אז לבחון מה קלט עד כה, יראה שלכאורה הוא לא קלט כלום. הוא לא יכול לומר בוודאות מה קלט ומה נצרב בתוכו, אבל למרות זאת הוא מאד רוצה לשמוע וצמא לקבל.

על משמעותה של האמירה הראשונית, מספרים, על אותו תלמיד, אשר שמע ולמד מהרב שלו וסיפר לידידו, שדבריו של הרב היו יוצאים מן הכלל, וכולו היה התפעלות מהדברים ששמע. כששאלו ידידו מה אמר הרב? השיב: שהוא יכול להסביר את דברי הרב ! האם באמת אותו תלמיד לא הבין מה ששמע? אלא, אולי לא הבין כלום אבל ליבו היה פתוח לשמוע.

רק לאחר שהצליחה האמירה הראשונה (של פתיחת הפתח, החיבור יצירת הרצון לשמוע ולקבל), יש מקום לאמירה השניה (האינפורמטיבית, המידע והידע) ללימוד ולהפנמה. רק אז, לאחר שהן באות ללב פתוח ולאוזן קשבת - הן נקלטות. או אז, אוסף לו האדם לא רק גודש ידיעות, אלא חודרים הדברים לכל יישותו, בונים אותו ומפתחים את אישיותו.

הרוצה לחנך ולהשפיע, הרוצה להתחנך ולהיות מושפע, צריכים לדעת את יסוד שתי האמירות, ואין צורך לחפש כבר מתחילה את ההישגים ולבדוק את כמות הידע שנקלט. אם זוכה האדם לשמוע ולקלוט את הדברים באופן שחדרו לתוכו ולאישיותו, הרי שמכאן ואילך יפרצו הדברים גם ממנו והלאה, באופן טבעי, ולא צריך הוא להשפיע מתוך כפייה.

ועל כן אין אנחנו צריכים להתייאש מתלמידות שלכאורה 'לא קולטות'. אין דבר כזה 'לא קולטות'. ראשית צריך ליצור את האוירה, את הפניות, והרצון לקבל ולשמוע. אחרי זה תבוא הקליטה המשמעותית.

יישר כוח לכולכם על כך שאתם יוצרים את האוירה הראשונית והפניות. רק צריך לזכור שתהליך כזה הוא לא קבוצתי אלא אישי. כל אחת בקצב שלה, דבר שיוצר 'פערי קליטה' בקבוצה - ועם זה צריך להתמודד ובעיקר בסבלנות. יישר כוח לכולכם שנוהגים בכמה אמירות ובסבלנות !

ב"ה רואים את התוצאות ובע"ה - ובעזרתכם - נמשיך ונעלה מעלה מעלה !