מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ברכת הגשמים / הרב משה צבי נריה זצ"ל

ברכת הגשמים / הרב משה צבי נריה זצ”ל

ברכת הגשמים / הרב משה צבי נריה זצ"ל

א. נוסח ברכת השנים 
שנינו בגמרא תענית (ו ע"ב): 
אמר רבי אבהו... מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה. 
וביאר רש"י: 
שירדו כל כך שכשהטפה נופלת יוצאה אחרת ובולטת כנגדה, מפי מורי ל"א שהשווקין מקלחין מים שוק מקלח וזה מקלח כנגדו. 
ממשיכה הגמ' ושואלת מה מברכים? 
אמר ר' יהודה אמר רב - מודים אנחנו לך ד' אלקינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו. 
ור' יוחנן מסיים בה הכי - אילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו כו' עד אל יעזבונו רחמיך ד' אלקינו ולא עזבונו ברוך רוב ההודאות. 
בתלמוד ירושלמי (ברכות פ"ט ה"ב) נאמר: 
רב יהודה בר יחזקאל אמר: אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו, וממשיך בלשון הברכה ששנינו. 
הגמרא (ברכות נט ע"ב) שואלת על הסתירה שבמשנה (ברכות פ"ט מ"ב) נאמר שמברכים על הגשמים הטוב והמטיב, ובברייתא נאמר מודים אנחנו לך. 
על כך נאמרו מספר תירוצים. 

ב. ברכת הגשמים ותעניות 
על זמן חיוב אמירת ברכת הגשמים ישנה מחלוקת בירושלמי (ברכות פ"ט ה"ב): 
ר' יוסה בשם רבי זעירא אומר: להפסיק תענית - נאמרה. 
ואילו ר' תנחום אמר לר' אדא בר אבימי, "לא מסתברא, אלא לברכה - נאמר". 
במה נחלקו ר' יוסי ורבי תנחום? מפרש ר' אליעזר אזקרי - בעל ספר חרדים, שר' יוסי סובר שהנאמר במשנה לברך על הגשמים הכוונה היא דווקא כשירדו גשמים שהתפללו עליהם הקהל, כשגזרו בינתים תענית על עצירת גשמים, 
אולם אם לא הוצרכו  להתענות אין מברכים, וכן מנהג העולם (וכפי שכתבו המהרי"ק בשם סמ"ק והכל בו). לעומת זאת רב תנחום חולק ואומר שיש לברך על הגשמים, גם אם לא היו צריכים לגזור תענית ולהתענות. לפנינו שתי דעות בירושלמי, שלא נזכרו בבבלי, שהרי בבבלי (ברכות נט ע"ב) אין מחלוקת כזאת, ופשטות הדברים בתלמוד בבלי הוא כדעה השניה, שלאו דווקא כשגזרו חכמים תענית בגלל עצירת גשמים, ובסופו של דבר ירדו גשמים, אז צריך לברך, אלא גם כשירדו גשמים כרגיל ולא הוצרכו לתענית, גם אז צריך לברך ברכת הטוב והמטיב. 
והנימוק פשוט: במה שונה עניין גשמים מבשורות טובות? מדוע שעל הגשמים יברכו רק אם התענו עליהם ואילו על בשורות טובות מברכים בכל ענין? 
שמא תאמר "הטוב ומטיב" באמת מברכים גם בלי תענית, אבל "מודים" מברכים רק אחרי שהתענו כתוספת לברכה. דבר זה אין לאומרו, שהרי הגמרא שאלה מדוע במשנה נאמר לברך הטוב והמטיב ור' אבהו אומר ברכת מודים אנחנו לך; ולאור האמור היתה הגמרא צריכה להסביר שכשלא התענו מברכים הטוב והמיטיב ואילו כשהתענו מוסיפים מודים אנחנו לך; על כרחך צריך לומר שהגמרא שלנו (התלמוד בבלי) סוברת שכשם ש"הטוב ומהטיב" נאמר גם בלי שהתענו מקודם כמו על בשורות טובות כך גם ברכת "מודים אנחנו לך" נאמרת גם כשלא התענו. 
יסוד זה מפורש אצל חבל ראשונים שברכת הגשמים איננה תלויה בתענית, וכך אמר הריטב"א (תענית ו ע"ב) שברכת הגשמים נאמרת ביחיד גם בגשמים הבאים בלא תענית, ואילו על גשמים הבאים לאחר הפסק תענית יש לנו ברכה מיוחדת כמבואר במשנה (תענית יט ע"א): 
היו מתענין וירדו עליהם גשמים... מעשה שגזרו תענית בלוד, וירדו להם גשמים קודם חצות, אמר להם ר' טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יו"ט, ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול. 
אנו רואים שהפסק תענית יש לו מעמד מיוחד. וכך מפורש בשיטמ"ק (ברכות נט ע"ב) על דברי הגמ' שעוסקת בשאלה באיזה מציאות אנו אומרים על ירידת גשמים ש"החיינו" ובאיזה אופן אומר "הטוב והמטיב" או ברכת "מודים", אולם ברור בראשונים ש"הלל הגדול" נאמר רק כשהתענו. (ע"ע בר"ן תענית ט ע"א ד"ה מתני', בשם הראב"ד, וברשב"א ח"א סי' שעז). ראשונים אלו הבינו ששיטת הבבלי שונה משיטת הירושלמי, בכך שלפי הירושלמי ברכת "מודים" נאמרת לאחר הפסק תענית, ואילו לפי הבבלי ברכת "מודים" נאמרת בתחילת עונת הגשמים. 

 
ג. דעת הרמב"ם 
הרמב"ם (הל' תענית פ"א הט"ז) מזכיר שאם התענו וירדו להם גשמים קוראים הלל הגדול, ולא מזכיר (שם) לא את ברכת הטוב והמטיב ולא את מודים, אולם הוא מזכיר את ברכת הטוב והמטיב ומודים בהלכות ברכות (פ"י ה"ה) באומרו "ירדו גשמים רבים, אם יש לו שדה מברך שהחיינו, ואם היתה שלו ושל אחרים מברך הטוב והמטיב, ואם אין לו שדה מברך מודים אנחנו לך". למדנו שקיימת הפרדה גמורה בין השבח המיוחד, שקשור עם תעניות שצמו כשהצטערו על אי ירידתם, ואז אומרים "הלל הגדול", ובין מצב שגשמים ירדו בצורה נורמלית, בלי עצירת גשמים שאז קיימות שלש אפשרויות, הטוב ומטיב, שהחיינו ומודים. 

 
ד. הברכה בשעת צער 
השולחן ערוך (או"ח סי' אכ"ר סעי' א) כותב: אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם, אע"פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה, משירדו כל כך שרבו על הארץ, שיעלו עליהם אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה. 
ההגדרה "שיעלו עליהם אבעבועות על המטר, וילכו זה לקראת זה" היא ההגדרה שהגמ' הזכירה כיציאת חתן לקראת כלה. 
ר' יוסף קארו כתב לברך רק "אם היו בצער מחמת עצירת גשמים", נמצא שהשו"ע לא נוקט כשיטת הירושלמי שהפסק תעניות הוא שמחדש ברכות; מאידך הוא לא מזכיר שמברך במצב נורמלי! לדעתו יש לברך רק אם היו בצער, משמע שסובר שבשורה טובה היא רק אם הגשם הגיע אחרי צער מסויים, אף אם אין זה מגיע עד כדי כך שיהיה תענית. 
לעומת זאת מוציאים אנחנו בספר הלכות קטנות (לר' יעקב חגיז, בנו של ר' משה חגיז, סי' קצ) שפוסק שבא"י צריך לברך בכל שנה. הוא אינו מזכיר צער כלל; הוא מזכיר את הרדב"ז, שכך מברכים במצרים כשעולה היאור. נראה שהם סוברים שעצם השמחה על ביאת גשמים מספקת כדי לחייב ברכה. 
יש מי שבאר בדברי הב"י "אם היו בצער מחמת עצירת גשמים" שכוונתו היא שבא"י לרוב נתונים בצער ודאגה לירידת הגשם, ולכן תמיד יש לברך בא"י את ברכת הגשמים, וכן כתב החפץ חיים (באור הלכה סי' אכר סעי' א ד"ה אם היו) וז"ל: 
אבל בא"י (שמצוי שם יובש גדול), אפילו בסתמא הוא בכלל זה (של מצטער ומצפה) ששם כל אחד מצפה וממתין על עת הגשמים ומצטער על העדרו ושמח מאד בירידתו. 
אך הוא מוסיף שהפמ"ג כותב שאף בארץ ישראל אם השנים כסדרם אין לברך, ורק כשהיתה שעת צער יש לברך. 
בהמשך לכך כותב הבאור הלכה: 
שגם הרמב"ם מודה שרק כשהיה צער תחילה - מברך, ומה שלא הזכיר הרמב"ם בפירוש אם היו בצער, משום דאין דרכו לכתוב דבר שאינו מפורש בתלמוד, וגם דבא"י וחברותיה שמצוי שם יובש גדול ועצירה רבה עד שצריכים רחמים על המטר, ואין המטר בא רק לפרקים בודאי יש שמחה רבה כשיורד מטר וצריכין להודות ע"ז. 
הבאור הלכה הטעים את דבריו, שהרי הרמב"ם סתם ולא הזכיר אם היו מצטערים, ומכל מקום מסתברא לכאורה שדווקא באופן זה מברכים ברכת הגשמים, שהרי במשנה נאמר "על הגשמים ועל בשורות הטובות" והנה בשורה טובה אינה אלא בשעה שהיו תחלה בצער ובדאגה, ואחרי כך כשנודע שהכל עבר בסדר זאת היא בשורה טובה, וכן מה שאמרה המשנה בנוגע לגשמים, כשלא חששו לירידת גשם אין זה בגדר בשורה טובה אלא מצב טבעי, אבל כשחששו התפללו ונענו הרי זה בשורה טובה. 
למרות שהבאור הלכה הבין בדעת הרמב"ם והב"י שבארץ ישראל - יש לברך ברכת הגשמים כל שנה, למסקנה הביא את דברי הא"ר שפטר מברכה בארץ ישראל כשאין ציפיה מיוחדת למטר. הוא מסיים כפי שנוקטים הפוסקים במצב של ספק ברכות, והוא שיברך בלא שם ומלכות. לכן יברך "ברוך הטוב ומהטיב" כשרואים שיורד גשם שמרוה את הארץ, ובזה יוצאים אנו ידי חובת כל הדעות, שכן ברכה בלי שם ומלכות גם כן נקראת ברכה. 
שמענו כאן שיש לנו שלוש שיטות בברכת הגשמים: 
א. שיטה אחת - שיטת הירושלמי, שדוקא כשהתענו מברכים ברכת הגשמים "מודים אנחנו לך" אחרי הפסק תענית. 
ב. שיטה השניה - שיטת הבית יוסף שדווקא מחמת צער מברכים. 
ג. שיטה שלישית - בא"י מברכים כל שנה ושנה גם כשאין צער מיוחד. שיטה זו אינה שיטה שונה במהות, וגם היא עומדת על הבסיס שמברכין רק אם הצטערו מקודם, אבל בא"י אנחנו תמיד מתוחים, ומודאגים, מה יהיה באם יבוא גשם בזמנו, וכל אימת שבא הגשם הריהו משמח אותנו. והננו מודים על כל טיפה היורדת ומרוה את האדמה לקיים, מה שנאמר "תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמוגגנה צמחה תברך" (תהילים סה יא).    
 
 
* במלאות שנתיים להסתלקותו של מו"ר הרה"ג משה צבי נריה זצ"ל, שהיה אחד מהמחזקים ומאמצים את ידי "מכון התורה והארץ". שמח על הרחבת והפצת תורת ארץ ישראל ומצוותיה, ובמיוחד לפי פסקי מרא דארץ ישראל, הרא"ה הגדול. הרב נריה זצ"ל היה מעביר שיעור קבוע ברדיו (תש"ח-תשי"ד, תש"ך-תשכ"ז), שיעור זה היה כחצי שעה, ובו דיבר הרב זצ"ל בדברי הלכה השייכים לתקופות השידור, והנושאים האקטואליים שעמדו על הפרק באותו הזמן. השיעורים ברדיו נתנו לציבור הרחב את האפשרות להפגש עם דברי התורה העמוקים בצורה המובנת לכל אחד, ויישומם המעשי. מסיבה זאת היו לשיעורים אלו האזנה רבה במיוחד, והדבר גרר תגובות חיוביות רבות מצד שומעי השיעורים. הננו מביאים אחד מהשיעורים שנאמרו על ידי הרב נריה זצ"ל, שתהיינה שפתי צדיק דובבות. עריכה: הרב יהודה הלוי עמיחי.


 

מתוך אתר מכון התורה והארץ כפר דרום ת"ו - אשקלון

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה
  • ”המורה של המדינה” מישיבת בני עקיבא קרני שומרון

    "המורה של המדינה" מישיבת בני עקיבא קרני שומרון

    הרב חי גרינבאום, רב מחנך בכיתה יא' בישיבת בני עקיבא השומרון בקרני שומרון, נבחר להיות אחד מ- 15 מורים נבחרים כמעוררי השראה במסגרת "המורה של המדינה 2019" מטעם Ynet
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח מספר 16 - סיון תשע”ט

    כנפי רוח מספר 16 - סיון תשע"ט

    ראיון עם ד"ר עליזה לביא ראש עיריית בית שמש, כיתת המחוננים של ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע ואולפנית בני עקיבא במאיץ החלקיקים בשוויץ.
    המשך לקריאה