מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

דברים לפרשת חיי שרה/מיכה קלצהנדלר, ראש ישיבת בני עקיבא אור עציון

דברים לפרשת חיי שרה/מיכה קלצהנדלר, ראש ישיבת בני עקיבא אור עציון

דברים לפרשת חיי שרה/מיכה קלצהנדלר, ראש ישיבת בני עקיבא אור עציון

בראשית פרק כד
(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי:
(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בה' אֱלֹקי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹקֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:

אחת ההדגשות בציוויו של אברהם לאליעזר בבחירת אשה לבנו יצחק, היא השלילה המוחלטת למצוא אשה מארץ כנען. שלילה זו, של שידוך עם אשה כנענית, חוזרת על עצמה גם בפרשה הבאה, אצל יצחק ורבקה שנישואי בנם עשו עם כנעניות הייתה להם למורת רוח.
בראשית פרק כו
(לד) וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי:
(לה) וַתִּהְיֶין מֹרַת רוח לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה:
וכפי שמסביר האבן עזרא :  "מרת רוח כל אחת מהן. ... כטעם מרירות נפש, וכן כתוב: כי רעות בנות כנען (ברא' כח, ח). ונכתבה זו הפרשה שישמרו בני ישראל מבנות כנען":

מה כל כך רע בעם הכנעני שהאבות לא רוצים את בנותיהם כנשים לבניהם?

כדי לענות על שאלה זו, עלינו לחזור כמה פרשות לאחור ולבחון את המקור והיסוד של האומה הכנענית.

אחרי שנח יוצא מן התיבה ונוטע כרם, מופיע חטאו החמור של חם כלפי אביו, ותגובתו של נח היא: "וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן:
וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: (בראשית פרק ט כ"ד- כ"ה)

החטא קשור בעריות, והעונש של כנען, הוא להיות עבד.

העם הכנעני הינו עם בעל תרבות של עבדים, הוא איננו מסוגל לשלוט בעצמו ולא מסוגל לשלוט על היצרים שלו. לכן הוא צריך את האחים הגדולים שלו שישלטו בו, ובמידה מסויימת "יישרו" אותו. התועבות והעריות טבועים בהם כל כך חזק, שגם בהמשך הדורות אין הם מסוגלים להתרומם, ותמיד יצטרכו את העם הנאור יותר והחכם יותר, שיראה להם את דרך הישר.
במילים אחרות, התרבות הכנענית יכולה להתקיים רק אם היא משועבדת לתרבויות האחרות. לשאיפה לקיום החומרי יש מקום, אך רק כאשר היא מרוסנת ומוגבלת על ידי המוסר.

את ההתנהגות הזו של כנען, אבותינו לא מוכנים להכניס לתוך ביתם ולכן הם פונים חזרה למקורות שלהם- למשפחה האישית שלהם, שהיא צאצא של שם, שעליו אומר נח אביו: "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ": (בראשית פרק ט כ"ו), שממנו נלמדת מידת החסד, העזרה לזולת, היושרה וכל המידות הטובות שמצא אליעזר אצל רבקה, ומצא יעקב אצל רחל ולאה, ונמצאת כמובן באבות עצמם.
אין ספק שבהתבוננות מעמיקה על בחירת הנשים לאבות לומדים אנו על תפקידנו כעם אשר צריך להמשיך ולהביא לעולם את התכונות המיוחדות שמייחדות אותנו ולהפיצם בכל העולם כולו.

בברכת שבת שלום ומבורך

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה