דצ"ך עד"ש באח"ב / הרב אפרים זיק ראש ישיבת בני עקיבא רעננה

בצבא אוהבים הכל בראשי תיבות. ישנן אפילו ראשי תיבות המועדפים לשימוש מאשר לומר את המילים עצמן. כך זה סלנג של קבוצה סגורה המבקשת ייחודיות וסודיות, אולם, מדוע טורח ר' יהודה לתת לנו סימנים בסדר המכות ביציאת מצרים. לכאורה סדר המכות ברור ומוכר לכל נער. יש מהמפרשים שרצו לתלות את הצורך של רבי יהודה לתת בהם סימנים בעובדה שבמזמור ק"ה בתהילים שיבץ המשורר את המכות בסדר אחר, לכן בכדי לקבע את הזיכרון ע"פ הסדר המופיע בתורה נתן ר' יהודה ר"ת כסימנים. יש שעמדו על כך שלכל חטיבה של שלוש מכות יש תכלית אחרת. בראשונות – למען תדע כי לי הארץ, בשניות – למען תדע כי יפלה ה' בין ישראל ובין מצרים ובאחרונות – למען תספר באזני בנך ובן בנך... ויש שהעירו על כך שבשתי המכות שבכל שלישיה, ישנה אזהרה לפרעה ואילו המכה השלישית ניתנת ללא אזהרה מוקדמת.

ע"פ הכלל הנקוט בידינו אין עונשין אלא אם כן מזהירין. אולם מי שיעמיק לקרוא יראה שישנו גם דירוג בין המכה הראשונה לשנייה בכל סט של מכות. בראשונה נאמר למשה: "השכם בבוקר והתייצב לפני פרעה" (דהיינו במכות דם, ערוב וברד) ואילו במכה השנייה בכל סט נאמר: "בא אל פרעה" וגם כאן יש מסר חינוכי , האזהרה הראשונה נאמרת בשקט, בצנעא מבלי לבייש את פרעה ואילו האזהרה השנייה נאמרת בארמונו לפני כל שריו ויועציו.. המכה השלישית כבר ללא אזהרה כלל. אם לפרעה כך, כמה אנו, בתור מחנכים חייבים לחוש לכבודו של התלמיד אותו אנו עונשים. להזהירו פעם אחר פעם ולעשות זאת בצנעא מבלי לבייש אותו או לפגוע בכבודו, וכך יתקיים בנו מה שאמר שלמה בחוכמתו: "טוב לשמוע גערת חכם, מאיש שומע שיר כסילים"