מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

האם יש אושפיזין לשמיני עצרת ?/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

האם יש אושפיזין לשמיני עצרת ?/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

האם יש אושפיזין לשמיני עצרת ?/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

ידוע לכולנו, שבחג הסוכות אנו מארחים בסוכה אורחים חשובים מדי יום ביומו – אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד המלך - שבעה אושפיזין רמי מעלה. במספר קהילות אף נהגו להשאיר כסא פנוי ולכתוב עליו את שם האושפיזין שבאותו היום.
ומה עם שמיני עצרת? מדוע שלא נזמין אורח חשוב לביתנו, שזה עתה שבנו אליו לאחר שבעה ימים בסוכה? האם מצוות הכנסת-אורחים קיימת רק בחג הסוכות חלילה? ואולי קל לנו יותר להזמין אורחים כשאנו מחוץ לבית?...
אמנם, נכון ש'שמיני-עצרת' הוא רגל בפני עצמו לעניין מספר הלכות [כגון שמברכים 'ברכת הזמן' שהחיינו - עי"ש בגמרא בסוכה מ"ח. פז"ר  קש"ב], אולם יש ל'שמיני-עצרת' חיבור ברור לחג הסוכות ועל כן לכאורה היה מקום לייחד אושפיזין גם ביום ש"ע ולהמשיך את המנהג הנהדר הזה של אושפיזין ליום אחד נוסף?

יתכן לומר, שהטעם שנהוג להזמין את אבות האומה הישראלית לאושפיזין בחג הסוכות דווקא, הוא משום הקשר שבין הקרבת שבעים פרים בסוכות כנגד שבעים אומות העולם ובין היחס והדאגה של שבעת האושפיזין לאומות העולם, החל מאברהם 'אב המון גוים', יצחק ויעקב וכמובן דוד המלך, והם הנחילו זאת לדורי דורות עד ימינו אנו. לכן אך טבעי הוא, שהם אלה שמוזמנים כאושפיזין בחג הסוכות [עיין "שמועות הראיה" של הרב קוק לפרשת "וישב", על יוסף ששיטתו היתה להתערב בין העמים ולהביא את האמונה בבורא עולם וכו' בנגוד ליהודה].

בהערת אגב נאמר, שאין זה משנה שאומות העולם אינם יודעים להכיר טובה על כך, ואדרבה תוקפים את היהדות ומחזירים לנו רעה תחת טובה בעלילות שונות ומשונות וכדברי המדרש  [במדבר רבה פרשה כ"א]  "זה שאמר הכתוב "תחת אהבתי- ישטנוני- ואני תפלה" (תהלים ק"ט) - אמרו ישראל: ריבון העולמים! הרי אנו מקריבין עליהם שבעים פרים והיו צריכין לאהוב אותנו והם שונאין אותנו!!! שנא' 'תחת אהבתי ישטנוני', לפיכך אמר להם הקב"ה: עכשיו הקריבו על עצמכם".

חג 'שמיני-עצרת' שמגיע מיד לאחר חג הסוכות, בא לבטא את הקשר הנצחי שיש להקב"ה עם האומה הישראלית בלבד, אין בחג זה דמות מיוחדת המבטאת את היום הזה, אין כאן אושפיזין מיוחד, אלא הקב"ה רוצה להיות רק עם העם אותו הוא בחר, וכמאמר חז"ל על משמעותו של שמיני עצרת "...משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה. כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה שתמצא ליטרא בשר או של דג או ירק. כך אמר הקב"ה לישראל "ביום השמיני עצרת תהיה לכם" גלגלו במה שאתם מוצאים בפר אחד ואיל אחד. [במדבר רבה  שם]

מצאתי חידוש גדול בספר "מי שלוח" של האדמו"ר רבי יוסף-מרדכי מאיזבצא על פרשת "פנחס" בשם הרב הקדוש מפשיסחא, שבשמיני עצרת אכן יש אושפיזין  והוא שלמה המלך ע"ה. וכמובן דברי הרב הקדוש מפשיסחא טעונים הסבר. אם אמנם יש אושפיזין, אז מדוע שלמה המלך??
נראה להסביר בפשטות, שהרי בחו"ל חג שמיני-עצרת נפרד משמחת תורה ואנו מפטירים בו בסיפור חנוכת הבית שעשה שלמה, שנמשך ארבעה עשר יום, שבעה ימים לפני חג  הסוכות כולל יום הכפורים שלדעת חז"ל אכלו מקרבנות השלמים שהביאו והייתה זו הוראת שעה על פי נביאים, ועוד שבעת ימים שהסתיימו בשמיני עצרת. שמיני עצרת מזוהה אם כן יותר מכל חג אחר עם שלמה המלך ועם חנוכת המקדש.
ונראה שהנקודה היותר פנימית שהתכוון אליה הרב הקדוש מפשיסחא, ששמיני עצרת איננה מזוהה עם שלמה המלך רק בגלל שחנך את בית המקדש. למעשה שמיני עצרת מסיימת שתי תקופות – האחת, של תשובה ותפילה בימים שבין חודש אלול ועד יום הכפורים – והשניה זו התקופה שבה אנו שמחים בכל הטוב הגשמי שהעניק לנו בורא עולם בחג האסיף, חג הסוכות.  לסיום שתי תקופות אלו אנו מציינים את חג שמיני עצרת שאז "נתברר שכל מעשינו גם בדברים הגשמיים המה בקדושה" [מי שלוח שם]. גם האסיף של הפירות הוא מעשה קדוש והוא סיום לימי התשובה והתפילה.

שלמה המלך, כשמו כן הוא, מבטא את השלמות באישיותו, את השילוב הנפלא של חכמה אדירה ושל הופעה מלכותית והנהגה מדינית כלכלית וצבאית שכל-כולה אומרת שלמות. שילוב של גשמיות ורוחניות היה סגנון חייו של שלמה המלך ובלט גם באופן שבו בנה את בית המקדש ואת ביתו הפרטי. בספר מלכים פרק י' מתואר כיצד התפעלה מלכת שבא מחכמתו של שלמה המלך ובין השאר נאמר שם: "וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כָּל־חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה: וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד משרתו מְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְקֹוָ֑ק וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ".
מה גרם להתפעלות כל כך גדולה עד ש'לא היה בה עוד רוח'? אומר רש"י על פי דברי הימים, שם במקום "וְעֹ֣לָת֔ו אשר יעלה" נאמר "וְעֹליית֔ו", וכוונת הפסוק שהיה דרך מבוא שהכין שלמה מביתו לבית המקדש והיה עולה בו לבית ה'. אז מה באמת גרם לה להתפעל? - אלא חיבור זה שעשה שלמה בין בית מלכותו לבית המקדש, כאשר אמנם שניהם באותו גובה 100 אמה, אולם בית המלכות נמוך והיה צריך חמש-עשרה מעלות [מדרגות] כדי לעלות לבית המקדש, וכל זה בא לבטא את עוצמתו של שלמה המלך, שהיה מנהיג ממלכה ומושל צבאי וכלכלי וגם חכם מכל אדם עם רוח הקודש, אבל פעל בחיבור לבית ה'. שילוב כזה, בין בית מקדש לבית מלכות לא ראתה מלכת שבא במקום אחר, מלך המנהיג את ממלכתו על אדני הקודש ומשם שואב את כוחו. לכן התפעלה מאוד וזו שלמותו של שלמה המלך.

על כן מובנים דברי 'מי שלוח' בשם הרב הקדוש מפשיסחא, שהאורח בשמיני עצרת הוא שלמה המלך, משום שמהותו של היום באה לומר, שיש לחבר בין הקודש לבין הגשמי ויש לפעול שכל דבר גשמי ייהפך בסופו של דבר לבעל תוכן רוחני ומשם ישאב את כוחו.

לכן, מנהג יפה להזמין כאושפיזין לשמיני עצרת את שלמה המלך ובזה תבוטא אמירה מאוד משמעותית דווקא בארץ ישראל, על חשיבות השילוב שבין קודש וחול, בין תורה ומדע, בין תורה ועבודה ובין תורה והקשר לארץ ישראל.

לפני שנכנסים ליום הקדוש והמיוחד הזה 'שמיני עצרת', נסיים באמרתו של רבי משה ליב מסאסוב, שהיה מגדולי האדמורי"ם לפני כ250 שנה, שאמר שבראש השנה וביום הכפורים התפללנו למען הנפש והתעסקנו רק בענייני שמים – ולעומתם עומד חג שמיני עצרת שהוא היום הראשון שבו מתחילים להתפלל גם על הגשם, לא רק לגשם כמשמעו אלא גם לכל הצרכים הגשמיים של האדם – 'משיב הרוח' [רוחניות] 'ומוריד הגשם' [גשמיות].

כידוע, הרי בארץ ישראל שמיני-עצרת נחוג עם שמחת תורה [בחו"ל שני ימים נפרדים] ולכן אין יותר מאשר שמחת התורה השלמה, המקיפה את כל החיים כשלמה המלך ע"ה ונזכה בזכות אושפיזין מיוחד זה לחדש ימינו כקדם ולזכות לראות בעינינו את בנין בית המקדש השלישי בב"א - אכ"יר!

חג שמח לכל בית הישיבה !!!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה