מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

האם כולנו שווים? - לפרשת וארא/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

האם כולנו שווים? - לפרשת וארא/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

האם כולנו שווים? - לפרשת וארא/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

אחת השאיפות המועלות תדיר על נס בשיח הציבורי היא השאיפה לשוויון. שוויון בין נשים לגברים, בין יהודים לערבים ובין דתיים לחילוניים. ערך השוויון הוא חשוב ביותר וכבר מצאנו במשנה [מסכת סנהדרין פרק ד' משנה ו'] כמה סיבות, מדוע אדם נברא יחידי ולא נבראו ישר זכר ונקבה או בצורה אחרת ואומרת המשנה באחת מתשובותיה - "שלא יאמר אדם אבא גדול מאביך", אלא כולם נבראו מאותו אדם ולכן כולם שווים .ערך השוויון הוא לפי זה ערך עליון, עד כדי כך שבורא עולם התחשב בו לבריאת העולם.
עיקרון השוויון חשוב גם בחינוך הילדים, בבית הפרטי ובבית הספר. זה עתה סיימנו ספר בראשית וכולנו עקבנו אחרי פרשת יוסף ואחיו, שגרמה לירידת בית יעקב למצרים וכל זה במה שהיה נראה כאפליה וכהעדפה של אחד הבנים, עד שחז"ל קבעו במסכת שבת דף י': "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".
כמובן שעלינו להבין, כיצד 'בחיר האבות' יעקב אבינו ע"ה הפלה את יוסף לטובה? וכי יעקב לא ידע את מה שכל אדם ממוצע יודע?
רעיון זה מוצאים אנו בפרשתנו, כאשר התורה משנה את סדר הבאת שמותיהם של אהרון ומשה, פעם אחת מופיע משה לפני אהרון ופעם אחת אהרון לפני משה. האם זה אקראי? בשמות פרק ו פסוק כ"ו מופיע אהרון לפני משה  "הוּא אַהֲרֹ וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק לָהם הוֹצִיאוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", ואילו שם בפסוק י"ג מופיע משה לפני אהרון ושניהם באותה שליחות "ויְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל־מֹשֶׁה וְאֶֽל־אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם".
אומר רש"י על כך "יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן, לומר לך ששקולין כאחד". עד כדי כך ערך השוויון בין האחים היה חשוב להקב"ה ושינה את הסדר בין שמות האחים כדי לומר שהם שווים.
אבל עם כל הכבוד והיופי שיש לסיסמת השוויון, האם באמת משה ואהרון היו שקולים? האם משה לא היה בדרגה גבוהה יותר מאהרון? הרי על משה נאמר, שהיה עבד ה' אדון כל הנביאים ורבן של כל ישראל ודיבר עם הקב"ה פנים אל פנים באספקלריה מאירה, ואם כן, למרות דרגתו הגבוהה של אהרון, כיצד אפשר להשוות ביניהם? - עונה על כך הרב משה פיינשטיין בספרו "דרש משה" על פרשת השבוע ומלמד אותנו יסוד חשוב בערך השוויון. כאשר שניים נדרשים לבצע משימה, למרות שעל אחד מהם מוטל התפקיד המרכזי ועל השני תפקיד זוטר יותר, בתום המשימה שניהם חולקים בשווה את הזכות, משום שהגדול היה צריך את הזוטר, כפי שמפקד במלחמה צריך את מפקדי המשנה ואת החיילים, כך שנחשבים כולם שווים בהצלחה. לכן כאשר הכתוב משנה את שמותיהם לגבי משימת יציאת מצרים שניהם שווים, למרות השוני בתפקידים ובחשיבותם. לפי פרוש זה, אכן משה ואהרון לא היו שווים, אלא השוויון ביניהם היה בשותפות למשימה הגדולה של יציאת מצרים.
רעיון זה יכול לשמש מודל למשמעות עבודת צוות והקרדיט שצריך להינתן לכל מי שהיה שותף למשימה, גם אם חלקו היה קטן וכפי שאנו יודעים, שחסרון של בורג אחד במנוע יכול להשבית את כל המנוע, או כפי שקרה באסון בו נספה האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל, כאשר התברר שפיסת קלקר הייתה חסרה וזה גרם להתרסקות החללית עם כניסתה לאטמוספירה.
יסוד חינוכי נוסף העלה הרב פיינשטיין ליישב את שאלתנו. משה ואהרון אכן היו שונים, אבל היו שקולים בזה, שכל אחד מיצה את יכולותיו וכישרונותיו ושניהם מילאו את שליחותם על הצד הטוב ביותר, למרות השוני הרב ביניהם. הם שקולים הואיל והאדם נמדד לפי מה שהשקיע והשיג מעצמו.

 
ידועים דברי רבי זושא, אחיו של רבי אלימלך מליזנסק, שאם ישאלו אותו לאחר מאה ועשרים, מדוע לא היית אלימלך - יידע מה להשיב, אולם אם ישאלו אותו מדוע היה זושא - לא יידע מה להשיב, שהרי מתוך ענוה חשב שלא מיצה את עצמו ויכול היה להגיע לדרגה גבוהה יותר.
בהתאם לכך מסביר הגר"מ פיינשטיין את הספור הקשה בגמרא [ב"ב דף י:] על רבי יהושע, בנו של רבי יוסף, שאיבד את הכרתו ולפי הגדרת ימינו כנראה שמת מוות מוחי. לאחר שהצליחו להחזירו לחיים, שאל אותו אביו, מה ראית שם בעולם האמת, ענה לו: "עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה". אמר לו אביו – "עולם ברור ראית". ומאמר זה צריך הבנה, שהרי אם מדובר באנשים שחשבנו אותם כאן לאנשי מעלה בדרגה גבוהה ושם הם נראים בדיוק ההפך, מדוע אם כן קורא להם עליונים? הרי הם נחשבים בשפל המדרגה? וכן להיפך - מי שבעולם האמת נחשבו להצלחה ולעליון, מדוע קוראים להם עדיין תחתונים?  -  אולם בהתאם למה שאמרנו, הרי מי שכאן בעולם הזה נחשב ל'בעל-מעלה', אכן גם שם בעולם האמת נחשב ל'בעל-מעלה', לכן מוגדר כעליון, אבל מקומו שם למטה, כי לא מיצה את יכולותיו וכישרונותיו. וכן להיפך, מי שכאן נחשב למטה, אכן הוא כזה, אך בעולם האמת החשיבו אותו לא לפי התוצאה של הישגיו, אלא לפי ההשקעה, המאמץ וההערכה למה שהגיע.
לפי זה, בתחילת דברינו שאלנו, כיצד יעקב אבינו לא ידע את ערך חשיבות השוויון בין הבנים ומדוע הפלה לטובה לכאורה את בנו יוסף, אלא נדרשים אנו לדברי רש"י על הכתוב "כי בן זקונים הוא לו" בהתאם לתרגום אונקלוס "בר חכים" - כל מה שלמד יעקב אצל שם ועבר למד ליוסף. ושאל רבי יעקב קמינצקי, אחד מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב בספרו 'אמת ליעקב' על פרשיות השבוע, מדוע לא לימדו את מה שלמד אצל הסבא-רבה אברהם או אצל הסבא יצחק, אלא דווקא מה שלמד בישיבה של שם ועבר? – אלא, בישיבה של שם ועבר, ששניהם חיו בתקופת דור המבול ודור הפלגה, בה החברה מסביב לא היתה מוסרית וכפרה בקב"ה, ושניהם פיתחו 'שיטות', כיצד לשרוד ואיך לשמר את הערכים שעליהם חונכו. את ה'תורה' הזאת העביר יעקב דווקא ליוסף, משום שידע ברוח קדשו, שיוסף יזדקק לכך ולכן הכין אותו לקראת העתיד. האחים לא הבינו, מדוע אביהם לומד דווקא עם יוסף, אך יעקב מצדו עשה את מה שחשב לטובת העניין, בלי אולי לקחת בחשבון כיצד רואים זאת האחים. אולם לגופו של ענין, יעקב התייחס לכל בן לפי מעלתו ורואים זאת בשוני בין הברכות לבנים, שיעקב העריך כל בן לפי תפקידו ותפקודו כבנם של קדושים.
אין ספק, שדברים אלו צריכים להדהד אצל כל הורה ומורה, להעריך את הבן לפי ההשקעה והמיצוי העצמי שלו, ולראות בילד את מידת מאמציו שהשקיע והצער שליווה אותו ולפי זה נתגמל אותו, כמאמר המשנה באבות "לפום צערא אגרא".

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • תצליחו לפתור את החידות?

    תצליחו לפתור את החידות?

    חידות הקיץ שלנו חוזרות! בכל שבוע תעלה חידת וידאו. פתרו את החידה השבועית ואולי תזכו בפרסים שווים! >>>
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה