מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

הדשא של השכן ירוק יותר – לפרשת כי תשא/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

הדשא של השכן ירוק יותר – לפרשת כי תשא/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

הדשא של השכן ירוק יותר – לפרשת כי תשא/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

במשך שנים הטרידה אותי השאלה, מדוע עם ישראל לא פנה לאהרון הכהן שיטול את שרביט המנהיגות כאשר משה בושש לבוא מהר סיני? הרי באופן טבעי היו צריכים לפנות  לאהרון שהיה כל כך קרוב למשה וכל כך נערץ על ידם. כיצד קרה שנסחפו לעשות עגל זהב, כשלידם ממש נמצא הענק שבענקים, אשר השכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו? האם אהרון, בעל ניסיון מדיני עשיר, אשר שימש בתפקיד כדוברו של משה, לא רצה ליטול את התפקיד הזה ולו באופן זמני עד שמשה יחזור?
את התשובה לכך מצאתי בתגובתו ההומוריסטית קמעא של גאון ישראל, רבי מאיר שמחה הכהן מהעיר דווינסק (תר"ג–תרפ"ו 1843-1926). כשהרב של ביאליסטוק הרב שמואל מוהליבר הלך לעולמו, ציפו כולם שעכשיו ימנו את ר' מאיר שמחה הכהן תחתיו כרבה של העיר. אולם להפתעת כולם, הוא נדחה בנימוק שהוא מדי מוכר להם והעדיפו להביא רב מבחוץ. כשנודע לו הדבר, הגיב ר' מאיר שמחה כדרכו בשנינות, שתופעה זו מוכרת לו וגם עם ישראל העדיף להביא אפילו עגל מבחוץ ולא למנות את אהרון במקום משה וזאת ראה אהרון והבין שהם לא בשלים לקחתו כמנהיג זמני.
תופעה זו ידועה כ"אין נביא בעירו" [ביטוי שמקורו בנצרות וחדר לניבים בשפה העברית], והיא מציאות כמעט יום-יומית בכל תחומי החיים, הגורמת לאנשים לקבל החלטות שגויות, משום שנדמה להם שמה שנמצא רחוק יותר -  מושלם יותר, או בביטויו העממי "הדשא של השכן ירוק יותר".
התבוננות מעמיקה יותר תבהיר לנו, שיש כאן פגם בהבנת המציאות של החיים. אין כמעט דבר במציאות שאין בו חסרון כלשהוא. חשוב שתהיה לנו היכולת לעמוד מול החסרונות הקרובים אלינו, להכיר בהם ולנסות להתמודד איתם ולא "לברוח" ולדמיין ש"שם" יותר טוב, כי יתכן ש'שם' באמת יותר טוב, אך איננו מכירים מהן הבעיות שיש 'שם' ומהם הקשיים שיש "בדשא של השכן".
יש לא מעט אנשים, שבכל בעיה הנקרית בדרכם, מבקשים את פתרונה במחוזות אחרים, במקום להתמודד עמה חזיתית ולנסות לפתרה. אין זה אומר, שלעתים אין צורך לשנות, אולם זאת יהיה רק לאחר שהאדם מיצה כבר את כל האפשרויות לנסות ולתקן את הטעון תיקון. הפתרון הקל, לכאורה, להחליף למקום אחר או להזמין ולבקש את הרחוק שיבוא אליך ובכך לשנות את המצב, יכול להביא עמו קשיים חדשים מסובכים הרבה יותר מהקיימים וכבר אמרו חכמים "כל המשנה ידו על התחתונה" [בבא מציעא פרק ו' ].



 
הרב אלימלך בר שאול בספרו "מן הבאר" [עמ'213 ואילך] כתב רעיון נפלא לפרש את דברי הכתוב [דברים פרק ל'] "לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא...ולא מעבר לים היא...בפיך ובלבבך לעשותו", שלא כמו ב'אידיאלים' הרגילים, שמרתקים ונראים טהורים ויפים ככל שהם יותר רחוקים, כשהם נמצאים בשמים ומעבר לים, אך כשהם באים קרוב לידי מימוש, אזי נראים הסדקים והקשיים שלא נצפו לפני כן.

'אידיאל' התורה הינו אידיאל הניתן למימוש, כי הוא אינו מתייחס לאנשים כמלאכים אלא כבני אדם. אין זו חכמה לייצר 'אידיאל' נשגב, כשאין אף אפשרות לממשו בשטח. יש הנהנים להשתעשע ברעיון נשגב, מכיוון שהוא גבוה בשמים ומעבר לים וזה כמובן לא נחשב בעיני התורה כאידיאל, ולכן התורה מדברת על התמודדות בכל יום. תורת ישראל מבינה שלאדם יש קשיים וחולשות וקוראת להתייצב מולם ולהילחם בהם ועל ידי כך לרומם את האדם ולא חס וחלילה על ידי בריחה או התנתקות מהקשיים.

גורם נוסף והרסני לא פחות, המשפיע על המחשבה ש'הכל ירוק אצל האחר', זו מידת הקנאה. אם לא עובדים קשה כדי לרסן את הקנאה, עלולה היא להשפיע קשות על כושר האבחנה בין מה שיש לאדם ומה באמת חסר לו. יש המתהלכים בעולם הזה כל ימי חייהם בתחושה של החמצה, שלא השיגו את מה שיש לאחר. אנשים אלו אומללים, כי תמיד חסר להם, כדברי שלמה המלך במשלי [פי"ג] "צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר". נשאלת השאלה, מדוע מוגדר אותו אדם רעב כרשע? הרי הוא רק רוצה לאכול עוד, אז מדוע 'רשע'? - אלא יתכן לומר, שאמנם לא חסר לו באמת דבר, אלא שכל מה שהוא רוצה נובע מקלקול בנפש, של קנאה וחוסר רצון להתמודד מול רצונותיו, ולכן מוגדר כ'רשע.

נתפלל כולנו לסייעתא דשמיא, שנזכה לראות נכונה את המציאות הפרטית והכללית של עם ישראל בשעה זו ויתקיימו בנו דברי התנא באבות "איזהו עשיר השמח בחלקו".

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • השר לענייני זום נגד מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

    השר לענייני זום נגד מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

    בראיון ראשון ובלעדי של השר הנכנס, תקף השר את אנשי החינוך של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא >
    המשך לקריאה
  • נר תמיד: פרס ראשון בתחרות המים של שטוקהולם

    נר תמיד: פרס ראשון בתחרות המים של שטוקהולם

    נדב אלגרבלי, תלמיד ישיבת בני עקיבא נר תמיד, זכה בפרס הראשון בתחרות המים של שטוקהולם לנוער בישראל ועבודת המחקר שלו תייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית בשטוקהולם >
    המשך לקריאה
  • טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    לאור המצב, טיפים יומיים של הרב יונה גודמן, שיסייעו לכם בניהול מפגשי זום
    המשך לקריאה