מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

הוו זהירין בנטיעות | מו"ר הרב חיים דרוקמן יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

הוו זהירין בנטיעות | מו”ר הרב חיים דרוקמן יו”ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

הוו זהירין בנטיעות | מו"ר הרב חיים דרוקמן יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

לא נזכר כלל עניינן של נטיעות בט"ו בשבט דווקא. כנגד זה מדובר בהרחבה על ערכן של נטיעות בארץ ישראל באופן כללי, בלא התייחסות ליום מיוחד בשנה. עם זאת, ט"ו בשבט נזכר כיום בעל מעמד הלכתי משמעותי בחיי האילנות, שכן חמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילן! משום כך יפה הוא המנהג שפשט בדורות האחרונים, עם שובנו ארצה, לטעת אילנות בחמישה עשר בשבט, ומנהגים יפים ומתאימים - גם אם לא נזכרו במקורות קדומים - יש לקבל בברכה.

ומהיכן למדנו על ערך נטיעה בארץ?  בפרשת קדושים )ויקרא יט, כג-כה( נאמר: "וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים, לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לד'. ובשנה החמישית תאכלו את פריו...".

מפשוטם של כתובים אלה עולה, שלא באה התורה כאן אלא לצוותנו על ערלה ונטע רבעי, והפתיחה לפסוקים אלה אינה אלא הקדמה, לאמור: לכשתבואו אל הארץ ותטעו בה עצים - אתם מצווים לנהוג בהם מצוות ערלה במשך שלש השנים הראשונות: "שלש שנים יהיה לכם ערלים לאיאכל"; ואילו לגבי השנה הרביעית קיימים דינים מיוחדים: "יהיה כל פריו קדש הלולים לד'". זוהי מצוות נטע רבעי. אם כן התורה באה להשמיענו כאן שתי מצוות.

באים חז"ל ומבררים לנו, שיש לקרוא את הפסוק גם אחרת. וכך נאמר בתנחומא על פסוק זה )קדושים ח(: "כי תבואו אל הארץ - ונטעתם" – אמר להם הקב"ה לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו - נשב ולא נטע. אלא הוו זהירין בנטיעות, שנאמר: "ונטעתם כל עץ מאכל".

כלומר - כיצד תופסים חז"ל את הפסוק? חז"ל תופסים שכאן מצווה אותנו התורה לטעת. וישנה אפילו הדגשה )שם(: "כשם שאתם נכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים - אף אתם - היו נוטעים לבניכם", אף אם אין לכם צורך בכך. "שנאמר: 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם'".

כאן אנחנו עומדים על ערכן של נטיעות בארץ. כל עץ שניטע מוסיף משהו בישוב הארץ, עץ אחר עץ, "דונם אחר דונם". יש עניין לדאוג שארץ ישראל תהיה מיושבת בכל דרך שהיא.

על ערכן המיוחד של נטיעות בארץ בתקופתנו, אנו לומדים מדברי הנביא עמוס: "הנה ימים באים נאום ד'... ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות - וישבו, ונטעו כרמים - ושתו את יינם, ועשו גנות - ואכלו את פריהם. ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם, אמר ד' א-להיך" )עמוס ט, יג-טו(.

"ונטעתים על אדמתם". הקב"ה שב ונוטע אותנו בארץ, נטיעה חדשה ונצחית, נטיעה א-לוהית. והנטיעה הזאת נותנת את מלוא המשמעות לנטיעה שלנו בתקופתנו, שבה ועל ידה מתגשמת נטיעת ריבונו של עולם.  כל עץ, כל בית, כל ישוב שאנחנו מוסיפים בארץ - מוציא אל הפועל את הנטיעה הא-לוהית הזאת. מכאן ערכה העצום של כל נטיעה שלנו, כיום בארצנו.

///

בט"ו בשבט לפני שנה נטעתי עץ בעמונה, ובלב פעמה התקוה שהיישוב כולו ימשיך, לפרוח יחד עם העצם שניטעו. גם כיום, עם הצער בלב, אינני מיואש כלל וכלל. אנחנו נמשיך לבנות ולנטוע בארצנו כולה. וגם לעמונה נשוב, כי זאת ארצנו שהנחיל לנו א-להינו, ואף אחד לא ינשל אותנו ממנה.

כותב מרן הרב קוק זצ"ל )חזון הגאולה עמוד רכז(: "...ואם צרים ואויבים סביב שתו לנו, התשובה שאנו צריכים להשיב על זה היא שקידה גדולה על גאולת הארץ ביתר עוז ותעצומה. לא נניח את אדמת הקודש בשוממותה. חלק אחר חלק מכל החבלים העומדים ושוממים בארץ אבות מוכרחים הם להיגאל על ידי הבנים הבונים..."

///

בברכת התורה והארץ,

הרב חיים דרוקמן

יושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך מוכיח: מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הרשת הערכית ביותר
    המשך לקריאה
  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה