מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

הכל בראש - לפרשת מטות מסעי/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

הכל בראש - לפרשת מטות מסעי/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

הכל בראש - לפרשת מטות מסעי/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

לאנשים רבים במדינת ישראל, צמד המילים "מדבר-סיני" כמעט ולא אומר דבר, מלבד מה שמכירים, שהתורה ניתנה על הר-סיני וכמובן המסע הארוך של עם ישראל במדבר-סיני, שאת סיכומו נקרא אי"ה השבת. ובכלל, המושג "מדבר" נשמע רחוק ולא מציאותי. ברם, אם תשאלו בימינו את מי ששירת בצה"ל לאחר מלחמת 'ששת-הימים' במדבר סיני, תוכלו לשמוע ממנו חוויות מיוחדות על המדבר והחיים שם.
לפני יותר מארבעים שנה, שהיתי כחצי שנה במסגרת שירותי הצבאי במדבר סיני וגם במלחמת יום הכפורים יצא לי לשהות שם כחצי שנה נוספת. את זכרונותיי וחוויותיי משירותי הצבאי מלוות עד היום תחושות של זרמי קור וחום מדבריים, יובש וסופות-חול, שרק האקלים המדברי יכול לספק ולהעניק לשוהים בו. רק מי שהיה שם, יבין בנקל מדוע התורה מספרת באריכות על המקומות ששהו בהם בני-ישראל בהליכתם במדבר. כולנו מכירים את הפתגם שמקורו במכילתא "אינה דומה שמיעה לראיה", אז במקרה זה אפשר לומר ש'אינה דומה שמיעה וראיה לשהייה'... ביום חם, היובש והחום השרביים בלתי נסבלים וכשמגיע הלילה מתהפכות היוצרות והקור מחלחל ומקפיא עצמות.
את התובנה הזו לגבי המדבר ובמיוחד לגבי מדבר סיני, חידד רבנו בחיי בפירושו על התורה, וזה לשונו: "באה חכמת התורה ...והאירה את עינינו והודיעה אותנו, כי המדבר ההוא לא היה כשאר המדברות, והוא שכתוב: (דברים ח, טו) "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב", ולא היה קרוב אל הישוב שיקבל חרישה וזריעה ופעולת הצמיחה, הוא שכתוב: (במדבר כ, ה) "לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון", ולא היה שם מים כלל, הוא שכתוב: (דברים ח, טו) "וצמאון אשר אין מים", (במדבר כ, ה) "ומים אין לשתות", ועוד שלא היה בטבע האדם שיחיה שם אפילו יום אחד כל שכן עם כובד אנשים ונשים וטף שעמדו שם ארבעים שנה, ומזה אמר הכתוב: (ירמיה ב, ו) "ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם", כלומר שאין בטבע האדם שיחיה שם. וכדי לחזק אמונה זו בלבבות באה התורה והאריכה בספור המסעות שעשו שהיו בין כלן ארבעים ושנים מסעות, ורצתה להזכירם בשמם, כי יש בסיפורם תועלות רבות לשעה ולדורות, שיתפרסם הפלא הגדול לשעה בין העמים שבאותו הדור אשר שמעו את שמע מצרים והיו יודעים קצת מהמקומות שאין בטבע האדם לחיות שם, ועוד שיתפרסם גם כן לדורות הבאים אשר לא ראו הענין ותהיה האמונה קבועה בלבם באותם הדורות שראו, ויספרו זה לבניהם, ובניהם לבניהם, ובניהם לדור אחרון, איך עמדו ישראל שם לא בדרך הטבע רק בדרך הנס, וכן כל מעשיהם היו בדרך הנס על פי הענן ועל ידי שני הגואלים משה ואהרן" [במדבר פרק ל"ג].
רבנו בחיי מזהיר אותנו, שלא נתייחס למעבר במדבר כמשהו טבעי, אלא צריך לראות את הנס הגדול שהתרחש לעמ"י יום-יום במדבר, וממשיך בלשונו הזהב: "...שאם לא למד חכמת התורה תחלה ולא ראה בתורה באור האותות והמופתים והנסים הגדולים והמפורסמים, קרוב הוא להמשך אחר הטבע ולהאמין קדמות העולם, כי לכך נקרא הטבע בשם הזה, כי יטבע האדם ביון מצולתו וירד לבאר שחת אם לא יזהר בו, כמי שבא במצולות ים ולא ידע לשוט וטובע, כן האדם קרוב שיסתפק מתוך חכמת הטבע באותות ומופתים שנעשו לישראל על ידי משה רבינו ע"ה ולא יאמין רק הדברים הטבעיים המוחשים לעין, וישתבש בדרך האמונה לאמר בנסי המדבר, שהם היו עניינים טבעיים אין בהם נס, ויאמר כי המדבר שעמדו שם ישראל ארבעים שנה כשאר המדברות שהם קרובים אל הישוב כמדברות האלה ששוכנים בהם הערביים, שאפשר לו לאדם שיחרוש ולזרוע בהם ולהיותו נזון בפרי אילנות ועשבים אשר שם... או יסתפק לומר אולי היו שם בארות מים רבים מאד".
במאמר שכתבנו בתשע"ד, הבאנו סיבות נוספות, מדוע התורה האריכה בתיאור כל המקומות בהם שהו עם ישראל במדבר. הפעם ברצוני להתמקד בנקודה נוספת שניתן ללמוד ממנה מוסר-השכל לחיינו.
אם נרד לעומק השמות, שאותם כינתה התורה כדי לתאר את המקומות ששהו בהם במדבר, נשים לבנו לכך, שחלק מהשמות מבטאים מצב של שמחה והשלמה וחלקם מבטאים קושי ופחד.
האם השמות הללו הם אכן שמות המקומות? או שמא, התורה קראה להם בשמות משלה, כדי לבטא דבר אחר?
נמשיך ונקרא את דברי רבנו בחיי על טיב השמות הללו: "...להודיענו, כי הכל לפי הכוונה, ומטעם זה נמנו המסעות בשמותם, להורות שהכל תלוי כפי מחשבתם של ישראל בהקב"ה. כשהיו זכאים ועושים רצון השם והיו נוסעים במחשבתם באותן המסעות ממחשבה רעה לטובה, היתה מדת רחמים שעליהם מרחמת ומגינה עליהם...".
 
לדעת רבנו בחיי, שמות המקומות באים לבטא את מצב רוחם ואת נחישותם ללכת במדבר. אם הלכו 'בראש טוב', הרי חנו במקום שביטא את הרגשתם וכפי שמסביר רבנו בחיי ולכך: "ויחנו בהר שפר, ויחנו במתקה" – 'הר שפר' נקרא כך, משום ש'שפר' עליהם גורלם בה וכן כשחנו במקום שנקרא 'מתקה', הרי מסמל מצב של מתיקות. יתכן לפי זה, שלמקומות אלו אכן היו שמות אחרים, אך התורה קראה להם בשמות אלו, כדי ללמדנו שהכל הולך אחרי המחשבה. וממשיך רבנו בחיי ללמדנו, שכאשר עם ישראל הלך ב'ראש לא טוב', הדבר הביא למצב של חרדה ולמרה שחורה וכו', וכך לשונו: "וכשהיו חוטאים ונוסעים ממחשבה טובה לרעה, היתה מדת הדין שעמהם מתוחה כנגדם להענישם, ולכך: "ויחנו בחרדה", "ויחנו בדפקה", "ויחנו במרה", ועד כדי כך היו בפחד ובחרדה שבחניה היו ממנים שומרים, כפי שמצטט את הירושלמי: "כשהיו מתלוננים ישראל במסעות, היו השומרים סובבים במחנה מפחד בלילות. בארו לנו בזה, כי כשהיו מתלוננים במסעות ומסיעים מחשבתם ומשנים אותה, היו המידות ההולכות עמהם יומם ולילה פועלות בהם הן לטוב הן לרע, הכל כפי מחשבתם, וזהו שאמר: (שיר השירים ג, ח) "מפחד בלילות", כלומר שהיו ישראל מתפחדים ממדת הדין".בימינו, ביטא את החשיבות של החשיבה החיובית הזמר והמשורר אודי דוידי, שחיבר והלחין שיר ידוע "תחשוב טוב יהיה טוב". מקורו של פתגם זה הוא ככל הנראה מדברי האדמו"ר מחב"ד רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק, שהוא השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו שו"ת 'צמח-צדק'. הפתגם תחשוב טוב יהיה טוב המיוחס אליו, נאמר במקור באידיש "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" וזאת אמר לאחד שביקש רפואה עבור חולה, כאשר הרעיון הוא שמחשבה טובה בכוחה לרפא. תשובה זו של הרבי לחולה הפכה ליסוד בחסידות חב"ד, המבטא את חשיבות כח המחשבה ויכולתו לשנות את המציאות. הרבי ביאר זאת בהתאם למאמר הבעש"ט : "במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא", שבעקבות המחשבה, מתרחשת במציאות  שינוי לטובה. על פי זה, ידועה אמרתו של רבי נחמן מברסלב "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".
כאמור, הזמר והמשורר אודי דוידי הרחיב ופיתח את הרעיון מבחינה מוזיקלית  וראוי שיר זה להביאו כאן במלואו, כי כל שורה בו מבטאת את הרעיון של רבנו בחיי, שהכול תלוי באדם והוא למעשה זה שצובע בעצמו את העולם וביכולתו לשנות את מצב רוחו אם ישנה את מבטו.
כמו במכחול את העולם אתה צובע  וקול פנימי לך קורא אתה יודע
הכל תלוי בך, מצב הרוח מסביבך
המציאות היא כמו המציאות בדמיונך

תחשוב טוב - יהיה טוב!
תאמין בעצמך
תחשוב טוב - יהיה טוב!
אלוקים אוהב אותך

היום אתה רואה במשקפיים רק אפור
מחר אפשר לראות דרכם שוב את האור
הכל תלוי בקול שלך אומר בפנים
תחשוב טוב יהיה טוב! תאמין!

תחשוב טוב - יהיה טוב...

יש לך מלאך שאומר לך גדל
ויש מלאך אחר שאומר לך חדל
תקשיב רק לאמת שזועקת מהלב
תדע שאלוקים אותך אוהב

תחשוב טוב - יהיה טוב...

נאחל לכולנו בימים אלו של 'בין-המיצרים' חשיבה חיובית וטובה על עצמנו ועל סובבנו, וכשנאמץ לעצמנו לחשוב טוב, יהיה בעזרת ה' טוב!
שבת שלום ובשורות טובות!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה