מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

המעודדים של העתודה

המעודדים של העתודה

המעודדים של העתודה

 

תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים. פורסם בעלון "עולם קטן".

 

(דביר מזרחי, תלמיד כיתה י' בישיבת בני עקיבא גבעת שמואל. צילומים: דביר מזרחי ואיתן בן יצחק)

 

השיעור הכי חשוב שאנחנו יכולים לקחת מנבחרת העתודה של ישראל שזכתה השבוע בגביע אירופה הוא היחד, הלכידות, האגרוף הקפוץ שאי אפשר לפצח אותו. יש לנו שחקנים מצוינים, אבל גם בנבחרות ספרד וגרמניה יש; לישראל היה ערך מוסף, כזה שגם מכיסא האוהדים אפשר היה להרגיש ולהתרשם ממנו. הם עלו למגרש יחד, שיחקו זה בשביל זה, עודדו, חיזקו וניצחו.

 

יצאנו לקיץ עם בחירות חדשות לכנסת, נכנסנו לימי שלושת השבועות, ודווקא על הפרקט – אולי במקום הפחות צפוי בעיני רבים – קיבלנו שיעור בלכידות. הרוח מהמגרש סחפה גם אותנו, ואין לי ספק שהחוויה המשותפת שחוותה כמעט כל השכבה שלנו בקהל תתרום לנו להיות טובים יותר בשנה הבאה.

 

 

 

שירת ההמנון, הנפת הדגל ומחיאות כפיים כשאתה מעודד את נבחרת ישראל – זה עושה לך צמרמורת בגוף, התלהבות שאין לה הסבר אמיתי. אתה קורע את הגרון כאילו הכול תלוי רק בך. השחקנים שהודו לנו פעם אחרי פעם התרגשו שבאנו חיוביים, רק לעודד, בלי קללות, בלי שריקות בוז, היינו מגויסים לטוב למענם.


החיבור שלנו, תלמידי ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל, לטורניר שעתיד היה להיערך בישראל, החל עם תחילת החופש הגדול. הנבחרת עד גיל 20 בדרך כלל לא מביאה קהל רב, וכחובבי כדורסל הבנו שיש לנו הזדמנות להגיע ולעודד ולא להשאיר את משחקי הנבחרת משעממים וחסרי אווירה. מבחינתנו, כל ניצחון של ישראל הוא הרבה כבוד למדינה. פנינו לאיגוד הכדורסל והוא סייע לנו באמצעות בועז מוזס היקר להשיג כרטיסים, וסמך עלינו שנדע לדרבן ולהרים את ההיכל. ראש העיר שלנו בגבעת שמואל, יוסי ברודני, התגייס גם הוא וסייע לנו עם ההסעות להיכל שלמה. עשרות חברים מהישיבה וגם חברים מבחוץ התלהבו מהרעיון והצטרפו.

 

 

במשחק הראשון היינו בעיקר אנחנו ששרנו, שרקנו, התלהבנו – שעה ויותר של "ראבק" כאילו זה הגמר... בסוף המשחק, רגע אחרי הניצחון הראשון, השחקנים ניגשו אלינו. הם הודו שהיו בהלם מהעידוד שנתַנו, סיפרו שזה ממש עזר להם כשהיו על הפרקט וביקשו שנגיע גם למשחק שלמחרת. שחקני הנבחרת תייגו אותנו והיה ברור שההתגייסות שלנו עושה משהו. הצעקות של "אל אל ישראל", שירת ההמנון, הנפת הדגל ומחיאות כפיים כשאתה מעודד את נבחרת ישראל – זה עושה לך צמרמורת בגוף, התלהבות שאין לה הסבר אמיתי. אתה קורע את הגרון כאילו הכול תלוי רק בך. השחקנים שהודו לנו פעם אחרי פעם התרגשו שבאנו חיוביים, רק לעודד, בלי קללות, בלי שריקות בוז, היינו מגויסים לטוב למענם.

 

ערב הגמר, היחד הישראלי היה גורם מכריע. הייתה תחושה שעם שלם הגיע להיכל ומשתגע. מתחילים לשיר וכולם אחרינו. להיות הגרעין הקשה – מתברר שזו גם אחריות אבל גם דוגמה לאחרים. ניצחנו! הגביע מונף, המדליה זהב, המנון המדינה, אנחנו, אני בעולם אחר, חיבוקים עם השחקנים, הם לא שוכחים לומר לנו תודה על מסע משותף של שבוע. אנחנו מחזירים בתודה על מה שהם נתנו על המגרש ועל חוויית קיץ בלתי נשכחת, נבחרת ישראל גיל עתודה אלופת אירופה, לא רק בגלל הכישרון, הרבה יותר בגלל האחדות.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה