מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

הפעולות הנדרשות לחזור בתשובה - לפרשת ניצבים/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

הפעולות הנדרשות לחזור בתשובה - לפרשת ניצבים/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

הפעולות הנדרשות לחזור בתשובה - לפרשת ניצבים/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פרשת ניצבים נקראת מדי שנה לפני ראש השנה ודורשי רשומות קישרו זאת לפסוק "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם". אולם, אם היינו מתבקשים להעניק כותרת לפרשה, הרי היינו מגדירים אותה כ"פרשת התשובה", הן במובן של תשובה פרטית והן במובן של תשובת כלל ישראל. כמעט כל הפרשה עוסקת בעניין התשובה "ושבת עד ה' אלוקיך...ושב ה' אלוקיך את שבותך ושב וקבצך מכל העמים...כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך..." ולדעת הרמב"ן מדובר על 'מצוות התשובה'. כמו כן, הפרשה עוסקת בחשיבות הבחירה החופשית והנכונה של החיים. אם כן, מתבקש שנעסוק במאמרנו בנושא התשובה.   

כשאדם מבקש בימי הדין פרנסה טובה ובריאות ראויה, הוא נזקק לזכויות כדי לקבל את מה שמבקש לעתיד עבורו ועבור קרוביו והדבר לגיטימי ומתקבל. ברם, אנו מבקשים בימים מיוחדים אלו כש"המלך בשדה" דבר הרבה יותר משמעותי, שיתכן שאף יש בו חס-ושלום מידה של עזות פנים – "אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו".
ונשאלת השאלה - וכי יעלה על הדעת, שלאחר שנגזר עלינו ח"ו גזר דין רע, נבקש משופט כל הארץ שיקח את פסק דינו בחזרה ויקרע אותו לגזרים?! הרי היה כבר פסק דין? האם בתום משפט של שופט בשר-ודם נבקש מהשופט שיקרע את פסק הדין המרשיע אותנו בדין? הרי מי שיבקש זאת לשוטה ייחשב?!

ואמנם, מקובלנו שגם אם גזר דין במשפט עלי אדמות יהיה חס וחלילה מרשיע וידון אדם לכף חובה, ניתן בכל אופן להגיש ערעור על פסק הדין לערכאה גבוהה יותר. גם בעמדנו בפני מלך מלכי המלכים, מוצע לנו על ידי "פרקליט" יוצא מן הכלל, רבי יצחק נפחא (על שם מקצועו כנפח, מגדולי אמוראי ארץ-ישראל בדור השלישי ותלמידו המובהק של רבי יוחנן בטבריה). לשיטת רבי יצחק, ניתן להגיש 'ערעור' על פסק הדין ולבקש לקרוע ולבטל את גזר דין, אולם לצורך כך יש לבצע מספר דברים: "ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם ואלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם, ושינוי מעשה" [ראש-השנה, ט"ז – ע"ש בפסוקים כמקורות לדבריו]. ונראה, שהמלצתו של רבי יצחק היא, שיש להשתמש דווקא בכל ארבעת הדברים יחד. להרבות בצדקה באופן קבוע ולא כמעשה חד-פעמי, שמצילה ממות כי כוחה של הצדקה שהיא הופכת את האדם ממקבל לנותן ואז זוכה והקב"ה נותן לו את מבוקשו. הפעולה השנייה היא להרבות בתפילה ולזעוק להקב"ה, ויש להדגיש שצעקה שהתכוון אליה רבי יצחק יכולה להיות בשקט. אדם יכול להתפלל מקירות לבו ולזעוק להקב"ה בלי שקולו ישמע, כפי שעשתה חנה "רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע". ושתי הפעולות הנוספות אותן הזכיר רבי יצחק הן 'לשנות את המעשים' ו'לשנות את השם', כדי לסמל את רצוננו להיות אדם אחר.
 
רבי שמואל בורשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב, בנו יחידו של מיסד החסידות בעל ה'אבני נזר' ונכדו של הרבי מקוצק, מביא בספרו "שם משמואל" (עמ' י"ג) את שאלת הריטב"א, מדוע צריך ארבעה דברים כדי לקרוע גזר דין? הרי אם יש שינוי מעשה, ששב ממעשיו הרעים, הרי כבר אינו צריך את שאר האמצעים, ואם לא שב מרעתו, נחשב כטובל ושרץ בידו, ומה יועילו שלושת הדברים שהוא עושה?
ועונה "השם משמואל" תשובה עמוקה בנושא התשובה, ואבאר את דבריו באמצעות מעשה שאירע לי באחד הקורסים הצבאיים שעברתי, ואני מניח שלרבים כמותי קרה אירוע כזה בהיותם במסגרת הצבאית, כאשר לאחר כמה שעות של תרגיל במסע ניווטים ליעד מסוים, התברר שאני וחבריי לחוליה טעינו בדרך. כדי לתקן את עצמנו ולהגיע ליעד, היו בפנינו שתי אפשרויות: האחת - לעצור ולחזור לנקודת המוצא ולהתחיל מחדש את כל המסלול, מה שנקרא היום "חישוב מסלול מחדש", כשהיתרון בהחלטה כזו הוא בסיכוי טוב יותר לתקן את הטעות והחיסרון הוא בעיכוב בזמנים ומאמץ פיזי גדול יותר. האפשרות השניה היא - להמשיך הלאה ולתקן את עצמנו תוך כדי תנועה, כאשר החיסרון כאן בולט, שהרי עלינו להיות בטוחים  ולהגן על עצמנו  ולבדוק שאיננו  ממשיכים  בטעות.
ומהסיפור לנושא התשובה: אמת הדבר, שאם החליט אדם שהוא מתנתק מכל עברו, הרי שאינו מחויב לצרף פעולות נוספות, ושינוי המעשה מספק. אך אם אינו מתנתק מעברו ומעוניין להמשיך את חייו באותה מתכונת ולשפר את הטעון שיפור, הוא נדרש וחייב לקבל על עצמו את שלוש הפעולות הנוספות אליבא דרבי יצחק, כדי לעזור לו שלא יטעה פעם נוספת. כמובן תמיד טוב שאדם יתמיד בנתינת צדקה ותפילה וכו' אך בדרך השנייה חייב לעשות את הדברים במלוא עוצמתם ואפילו להקצין בהם, כדי לקרוע את גזר דינו, להרבות בצדקה מעבר למה שניתן ולהרבות בתפילה וצעקה וכו' .
נראה לי, שרבים מאתנו נמצאים בימים אלו של 'חשבון נפש' והכנות לקראת יום הדין במצב של רצון לשינוי ולתיקון. כל אחד, על פי רמתו וכוחותיו, רוצה ומעוניין לתת גוון חדש רוחני ותורני לחייו, אך לעתים מתקשה הוא להתנתק מצורת החיים לה היה רגיל. ועל-כן, עומדות בפנינו שתי אפשרויות: האחת קשה שהיא קצרה , והיא להתחיל את חיינו מחדש, לקבוע סדר יום חדש, להתנתק מכל מה שאנו חושבים שבסופו של דבר לא נותן לנו להתקדם וממילא לא חייבים אף פעלה נוספת. האפשרות השנייה היא לשלב בין המשך החיים הרגילים לבין הרצון לשינוי, ולזה צריך הרבה תפילה וצדקה וכו'.
יהי רצון, שכל אחד מאתנו העומד להתייצב לדין לפני בורא עולם, יבוא עם משנה סדורה, כיצד ומדוע הקב"ה יזכה אותו ואת משפחתו בדין וכל אדם יודע את הנדרש  לתקן, להוסיף, לשנות ולחזק וכו'

בברכת 'כתיבה וחתימה טובה' לכל בית הישיבה, לבוגריה ולכל עם ישראל השוכן בציון ולאחינו אנשי הגולה, אמן כן יהי רצון!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה