מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

הקמת אולפנות בני עקיבא

הקמת אולפנת בני עקיבא כפר פינס

בקיץ תש"כ לאחר בחינת מספר אתרים הוחלט להקים את אולפנת בני עקיבא בכפר פינס, מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי. בשנת הלימודים ה'תשכ"א (1960 - 1961), פתחה אולפנת בני עקיבא כפר פינס את שעריה ל- 26 תלמידות שנה א'. בראש האולפנה עמד הרב אלי ששר, בוגר ישיבת חברון ומרכז הרב. התוכנית החינוכית באולפנה דמתה לזו שנהגה בישיבות בני עקיבא - לימודים המשלבים מקצועות קודש וחול ומגורים בפנימיה.

על הדרישה להקמת אולפנא לבנות כתב הרב משה צבי נריה זצ"ל: " אחר שהקימונו בעזרת ה' את הישיבה בכפר הרא"ה לפני למעלה מארבעים שנה, כילינו את המפתח לליבו של אותו נוער, שאלמלא קמה ישיבה זו עבורו, לא היה מוצא דרכו לעולם התורני. אלא שאז הציקה ביתר חריפות השאלה המתבקשת מאליה. ומה יהא על הבנות? חלמנו להקים מוסד מקביל לבנות וחלום זה טרד את מנוחתנו במשל עשרים שנה. רק כאשר הקמנו את האולפנא הראשונה בעולם היהודי – אולפנת בני עקיבא כפר פינס, הפך החלום למציאות"....

מנהלה הראשון של אולפנא, אלי ששר ז"ל, סיפר איך התגלגלו הסדרים לכדי הקמת אולפנא – בפסח תשי"ט (1959) פנה אליו מתתיהו רוטנברג ז"ל, מנכ"ל ההנהלה הארצית של בני עקיבא, והציע לו להקים מוסד חינוכי חדש לבנות – האולפנא. כדי שיהיה אפשר להקים את האולפנא בצורה מסודרת אלי ששר ביקש הארכה של שנה ואכן, האולפנא פתחה את שעריה לקראת שנה"ל תשכ"א ל-26 התלמידות הראושנות – מחזור א'.

אלי ששר הדגיש בדבריו כי למעשה, הפניה היתה אליו ואל אשתו רחל כזוג. הוא היה המנהל ואילו רחל היתה הדמות החינוכית עימה בנות דתיות לאומיות יכולות היו להזדהות.

הרעיון להקמת האולפנא, כפי שנאמר בדברי הרב נריה, נולד מתוך הצורך לבנות מסגרת מקבילה לבנים. הבנות באותה עת שאפו לחינוך יהודי שורשי וערכי כפי שקיבלו הבנים בישיבת כפר הרא"ה, נסיונות שנעשו בעבר ליצור מסגרת כזו לא צלחו, והגיע העת לנסות ולהצליח.

נבדקו חלופות שונות למיקום האולפנא, אנשי כפר פינס הציעו להנהלת בני עקיבא גבעה ועליה שני בתים ומספר צריפים ששימשו סמינרים של הנוער הדתי העובד. הבחירה נפלה על כפר פינס. נערכו שיפוצים במבנים המיושנים וכך התחילה לפעול האולפנא. האווירה בככפר היתה תומכת, אוהדת ומעודדת לעבודה החינוכית.

כדי להכין את תוכנית הלימודים ולאשרה נבחר צוות היגוי לסייע בגיבוש התוכנית. בצוות היו חברות שלוש דמויות בעלות מעמד בחינוך הדתי: פרופ' נחמה ליבוביץ , ד"ר דוד אוקס ופרופ' דב רפל. הצוות ליווה את אלי ששר בגיבוש התוכנית ונתן גיבוי להחלטות החינוכיות שהתקבלו. אלי העיד שהוא קיבל את דבריהם ביראת כבוד והן מצידם עודדו אותו וחיזקו אותו.

תוכנית הלימודים

לימודי החול נקבעו על פי דרישות משרד החינוך. האתגר היה תוכנית הלימודים ביהדות. בישיבות למדו גמרא ומה לומדות הבנות? לא היה את מי לחקות היתה דורשה יוזמה וחדשנות בלימודי המחשבה היהודית. התוכנית ביהדות של אלי ששר היתה בעלת שתי מגמות ברורות:
א. חינוך להשקפה ואמונה תוך ביקורתיות לגיטימית. מחשבת ישראל - עיון בתרבות היהודית של ימי הביניים והדורות האחרונים, לימוד שיטתי כולל עיון ועבודה עצמית, לימוד מקורות וכסיכום – השקפת עולם מבוססת

ב. התנהגות – חינוך למידות, התנהגות נאותה, צניעות, בריחה מכבוד, המנעות מרכילות ולימוד מוסר.

משמעת - גם בתחום זה. סיפר אלי ששר, לא היה ממי ללמוד. דפוסי ישיבה של בנים אינם מתאימים לבנות, והיה צריך להלך על חבל דק. לשמור על מסגרת עם גמישות מסוימת. המסגרת והמשמעת נשמרו באופן חברי ולא בדרך סמכותית. הצוות, זכה למעמד סמכותי מתוך הערכה ולא מתוך כפיה. המגמה היתה – ליצור משמעת ואחריות עצמית מתוך הכרה פנימית.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה
  • פנימייה חדשה לתלמידי מכינת ”עוז שלמה”

    פנימייה חדשה לתלמידי מכינת "עוז שלמה"

    קומה חדשה, בחומר וברוח – פנימייה חדשה ויפיפייה שחנכנו לרווחת התלמידים, תרומת משפחת פיצוט'ו.
    המשך לקריאה