מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

הקמת ישיבות ההסדר

בעקבות התרחבותן של הישיבות התיכוניות ברשת "מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא" הורגש אצל רבני וראשי המוסדות הצורך החשוב לבנות מסגרת חינוכית תורנית עבור בוגרי הישיבות. הנושא של הקמת ישיבת המשך לישיבת בני עקיבא כפר הרואה לא ירד מסדר יומה של ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא, שעם הנהגתה נמנה החבר יעקב דרורי ולצדו צעיר בשם חיים דרוקמן, ובמועצה הארצית של בני עקיבא במרחשוון ה'תשי"א ובוועידה החמישית בניסן ה'תשי"ב, נקבע כי יש הכרח בהקמת ישיבה גבוהה.

ישיבת כרם ביבנה - ישיבת ההסדר הראשונה

ישיבת ההמשך הראשונה, ישיבת כרם ביבנה, הוקמה בשנת ה'תשי"ד (1954) בשיתוף המזרחי העולמי, בבניין על גבעה מול קיבוץ יבנה, מבנה שהוקם עשרות שנים קודם לכן על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב מאיר בר-אילן בסיועו של מנחם אוסישקין ושימש לסמינריונים תורניים לבני הקיבוץ הדתי.

ראש הישיבה הראשון בישיבה היה הרב חיים יעקב גולדוויכט אשר היה חניכם של החזון איש, הרב מבריסק וחכמים אחרים. בראשית ימיה לא פעלה הישיבה במתכונתה הנוכחית כישיבת הסדר, אלא צורפה לבני עקיבא. כשנתיים לפני מלחמת ששת הימים החלה פועלת כרם ביבנה כ"אם ישיבות ההסדר", ומאז משמשת מודל לישיבות רבות שהוקמו בעקבותיה. בזכות ראשוניותה קיבלה לימים ישיבת כרם ביבנה את פרס ישראל בשם מפעל ישיבות ההסדר.

ישיבות ההסדר הבאות

ההתלהבות וההתפעמות מהניצחון במלחמת ששת הימים ושיאן בשחרור הר הבית והכותל מצאו את ביטויים המעשי אצל הרבנים משה צבי נריה, הרב אברהם צוקרמן והרב אריה בינה זכר צדיקים לברכה בהגשמת הרעיון של ישיבה גבוהה המשלבת גם את מסגרת ה"הסדר" בעיר העתיקה בצילו של הכותל. בערב תשעה באב ה'תשכ"ז, כחודשיים לאחר השיבה לרובע היהודי, קמה ישיבת ההסדר בני עקיבא הכותל, תחילה בסמוך לכותל הדרומי, ובהמשך בבניני בתי מחסה, עד התבססותה החל משנת ה'תשמ"ח במתחם הקבע בליבו של הרובע.

באלול ה'תשל"ו (1976) הוקמו שתי ישיבות הסדר נוספות - ישיבת ימית וישיבת מעלות.

ישיבת ההסדר בני עקיבא ימית הוקמה זמנית בישוב המתחדש כפר דרום במרכז חבל עזה ובשנת ה'תשל"ז (1977) עברה הישיבה לעיר ימית בחצי האי סיני ובראשה עמד הרב ישראל אריאל שהיה עד אז רב פיקוד הצפון והחל לשמש גם כרב העיר ימית. בעקבות פינוי סיני והעיר ימית התמקמה הישיבה בשנת ה'תשמ"ב בהיאחזות הנח"ל בגוש קטיף - נוה דקלים. ביום י"ב באב בשנת ה'תשס"ה (2005) נעקרה הישיבה פעם נוספת ממקומה בעקבות תוכנית ההתנתקות. הישיבה המשיכה את לימודיה ועברה באופן זמני לכפר מימון, שם המשיכה הישיבה את מפעלה באופן זמני עד מעברה בתאריך ח' בטבת ה'תשס"ח למשכנה החדש בעיר אשדוד.

בשנת ה'תשל"ה (1975), בעקבות הפיגוע במעלות עלתה דרישה לחיזוק העיירה הפגועה, והוחלט על הקמת ישיבת הסדר  בני עקיבא במעלות שבה התלמידים ישלבו בנוסף ללימוד התורה גם גרעין תורני שיחזק את העיירה. הישיבה הוקמה  על ידי מר שמעון ראם ומר ברוך הופמן אשר יזמו ופעלו במסירות להקמתה , לאחר מכן נכנסה הישיבה תחת מרכז ישיבות בני עקיבא וקיבלה חיזוק גדול מראשי ישיבת בני עקיבא כפר הרואה הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן זצ"ל,  בנוסף להם תמך בהקמת הישיבה גם הרב אריה בינה זצ"ל שאף שלח קבוצה גדולה של תלמידים מישיבת בני עקיבא נתיב מאיר שעמד בראשה. בנוסף לשתי קבוצות אלו הגיעה גם קבוצה גדולה מישיבת בני עקיבא נחלים ומישיבת בני עקיבא בנתניה. בראשות הישיבה עמד באותה תקופה הרב דיקמן ששימש בנוסף לכך כדיין בחיפה.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך מוכיח: מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הרשת הערכית ביותר
    המשך לקריאה
  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה