מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

הקשר בין חג שמיני עצרת לבין שמחת תורה - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

הקשר בין חג שמיני עצרת לבין שמחת תורה - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

הקשר בין חג שמיני עצרת לבין שמחת תורה - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בקהילות יהודיות מסויימות בחו"ל, נהוג כי טקס החתונה מתחלק לשני חלקים מרכזיים. החלק הראשון כולל את החופה והנישואין ואילו החלק השני הוא הסעודה הגדולה, שעורכים כדי לשמח את החתן והכלה. לחלק הראשון מוזמנים כל המכרים, החברים הקרובים, חברים לעבודה וזאת מעבר לכל קרובי המשפחה. לסעודה הגדולה, הבאה לאחר מכן, מוזמנים רק קרובי המשפחה והחברים המאוד קרובים להורי החתן והכלה.
אמנם, אצלנו בא"י, שני החלקים הללו (החופה והסעודה) באים בדרך כלל ביחד ומי שמוזמן לחופה בוודאי מוזמן גם לסעודה הגדולה הבאה לאחריה.
מנהג קהילות יהודיות אלו בחו"ל, מזכיר במעט את עניינו של יום שמיני עצרת.
חג שמיני עצרת הינו חג בפני עצמו וחל תמיד מיד לאחר סיומם של שבעת ימי חג הסוכות.
חשוב לציין, כי מקורו של חג זה הינו מן התורה ורק בתקופת הגאונים, הוצמד לו יום הקרוי בפינו "שמחת תורה".
ברצוני לבדוק, מהו המיוחד בחג זה ומדוע מצווה אותנו הקב"ה לחגוג יום זה, כחג מיוחד ונפרד, החל תמיד מיד לאחר שבעת ימי הסוכות? בנוסף, אני מבקש לבדוק, מדוע בחרו הגאונים להצמיד את יום שמחת תורה לשמיני עצרת דווקא?!
מקורו של חג שמיני עצרת הינו בספר במדבר פרק כ"ט, פס' ל"ה – ל"ח:
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לה' פר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט: וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ".
יש לציין, כי מפסוקי התורה עולה באופן ברור, כי השמחה ביום שמיני עצרת הינה פחותה מהשמחה בה אנו מצווים בשבעת ימי הסוכות. בעניין חג הסוכות כתוב, בין השאר: "ושמחת בחגך והיית אך שמח" – ישנו עניין גדול וחשוב לשמוח בשבעת ימי הסוכות. לעומת זאת, בפסוקי התורה, המתייחסים לשמיני עצרת, אין איזכור לציווי להיות בשמחה?!
למרות זאת, בפועל, השמחה שאנו שמחים בשמיני עצרת, גדולה הרבה יותר מהשמחה, שאנו שמחים בחג הסוכות.
מהי, א"כ, הסיבה המיוחדת לריבוי השמחה בשמיני עצרת ואף יותר מימי חג הסוכות?!
נראה, כי מקור הסיבה לשמחה המיוחדת שלנו בשמיני עצרת, מצוי בגמ', במס' סוכה, דף נ"ה עמ' ב':
"א"ר אליעזר: הני שבעים פרים, כנגד מי? כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה! משל למלך בשר ודם, שאמר לעבדיו: 'עשו לי סעודה גדולה'! ליום אחרון, אמר לאוהבו: 'עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך".
במשך שבעת ימי הסוכות, אנו מצווים להקריב 70 פרים, כנגד 70 אומות העולם, שהרי כולם הם עבדי ה'. בסיום 7 ימי הסוכות, אנו מצווים להביא עוד פר אחד, כדי לציין את הקשר המיוחד שלנו עם הקב"ה וזאת באמצעות פר אחד בלבד. הסעודה הקטנה שעורך איתנו הקב"ה, הינה חשובה לו באופן משמעותי ביותר, מאשר 7 ימי חג הסוכות, שבהם חגג עם כל עבדיו, עם כל אומות העולם.
בחודש תשרי ואף בשאר חודשי השנה, כל חג קשור למצוות מסויימות, אשר הקב"ה מצווה אותנו לקיים, בעצם אותם זמנים מיוחדים. בראש השנה, אנו מצווים על תקיעת שופר. ביום הכיפורים – תענית, סיכה נעילת הסנדל וכו', בסוכות – מצוות ישיבה בסוכה, ארבעת המינים. והנה, מגיע יום מיוחד, בו התורה מצווה אותנו לחגוג אותו, אך ראה זה פלא – אין שום מצווה מיוחד הקשורה אליו.
 
בהתייחסו למילה 'עצרת', בספר ויקרא, פרק כ"ג פס' ל"ו, מבאר רש"י:
"עצרת היא - עצרתי אתכם אצלי, כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים. כיון שהגיע זמנן להפטר אמר: 'בני, בבקשה מכם, עכבו עמי עוד יום אחדקשה עלי פרידתכם!".
הקב"ה, כביכול, אומר לעם ישראל, כי ברצונו לעצור (עצרת) ולחגוג איתם, באופן אישי, עוד יום אחד. חגיגה זו אינה זקוקה לשום גורם חיצוני, ללא שום מצווה מיוחדת.
לכן, בסיום הימים הנוראים ובסיום שבעת ימי הסוכות, כאשר בני ישראל יוצאים מן הסוכה ועוזבים אותה, לאחר שהוכיחו בגופם ובנפשם את הקשר המיוחד והבלתי אמצעי שלהם עם הקב"ה – כביכול, אומר להם הקב"ה: קשה עלי הפרידה מכם ורצוני שתחגגו עמי עוד יום אחד.
 הקב"ה מבקש מאיתנו להישאר איתו עוד יום אחד, כדי שנוכל לנתב את הקשר המיוחד שלנו עם הקב"ה באופן האישי והאמיתי ביותר. אך קשר מיוחד זה, לא בא לידי ביטוי רק באמצעות מצווה כזו או אחרת, כבשאר חגי תשרי, אלא באמצעות כל מצוות התורה וכל זה קורה דווקא בשמיני עצרת. החיבור האמיתי אל הקב"ה והשמחה הגדולה שלנו בקשר המיוחד איתו, באים לידי ביטוי באמצעות מצוות כל התורה.
זוהי גם הסיבה המרכזית לכך, שדווקא בשמיני עצרת, אנו שמחים באופן מיוחד ואף יותר מאשר בחג הסוכות, מכיוון שבשמיני עצרת אנו נפגשים עם הקב"ה לפגישה אישית ואוהבת, בדיוק כפי שמוזמנים אהובי המשפחה לסעודת הנישואין הגדולה, לסעודה שעורכים לחתן והכלה בקהילות בחו"ל.
נראה, כי זוהי גם הסיבה לכך שבתקופת הגאונים, הוחלט לחבר את יום החג של סיום התורה – שמחת תורה – לשמיני עצרת. היום המתאים ביותר לסיומה של התורה, הינו בדיוק באותו יום שבו אנו חוגגים עם הקב"ה, באופן אישי, את הקשר המיוחד שלנו אליו ואת אהבתו הגדולה אלינו באמצעות כל מצוות התורה.
לסיכום! יום שמיני עצרת ושמחת תורה ממחישים יחד, באופן מדהים, את הקשר המיוחד בין עם ישראל לבין הקב"ה, בשילוב השמחה העצומה על המפגש האישי בינינו לבין הקב"ה וכל זאת באמצעות התורה כולה, כביטוי לאהבתנו הגדולה אל הקב"ה ועל אהבתו העצומה אלינו.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • זוכרים ולומדים

    זוכרים ולומדים

    תלמידי כיתה ז' בישיבת בני עקיבא חץ קיימו אזכרה ושיעור לזכרו של הרב רזיאל שבח הי"ד.
    המשך לקריאה
  • אלוף המורים

    אלוף המורים

    המורה ידידיה צונץ מישיבת בני עקיבא "נתיבות חיים" בפסגת זאב, זכה בתואר מורה מצטיין ארצי בתחום החנ"ג .
    המשך לקריאה