מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

השמחה המיוחדת בחג הסוכות | הרב שרגגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

השמחה המיוחדת בחג הסוכות | הרב שרגגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

השמחה המיוחדת בחג הסוכות | הרב שרגגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

חג הסוכות מתאפיין בשמחה גדולה שבאה לידי ביטוי בשמחת בית השואבה ובמשך כל ימי חוה"מ.

נשאלת השאלה: מה הטעם לשמחה הגדולה דווקא בחג הסוכות?
כדי לענות לעומק על שאלה זו נצטט שני מקורות:
נאמר במשנה (מסכת ר"ה פרק א' משנה ב') :

"בפסח נידונין על התבואה, בעצרת נידונין על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון... ובחג נידונים על המים".


נאמר במדרש (ילקוט שמעוני , אמור, רמ"ז, תרנ"ד) בחג ( הסוכות ) אתה מוצא שלוש שמחות, כתיב "ושמחת בחגך", "והיית אך שמח", "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת, מדוע? תשובת הילקוט שמעוני : "אתה מוצא שבפסח התבואה נידונית, ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה אם לא, לפיכך אין כתוב שם שמחה, וכן אתה מוצא שאין כתוב בעצרת (שבועות) אלא שמחה אחת דכתיב "ועשית חג שבועות לה' אלוקיך ושמחת אתה וביתך" ולמה כתוב בה שמחה אחת? מפני שהתבואה נכנסת בפנים, ומה טעם אין כתוב שם שתי שמחות? לפי שפרות האילן נידונין, אבל בחג הסוכות כתיב שלוש שמחות משום שנטלו הנפשות חרות ביום הכיפורים ועוד שהתבואה ופרות האילן בפנים.
ממקורות אלו - הטעם לשמחה המיוחדת בסוכות הוא שכאשר יש לאדם ביטחון כלכלי ביחס לתבואה ולפרות האילן הוא יכול לשמוח שמחה גדולה.


אולם בתורת החסידות מובא הסבר נוסף:
חג הפסח מציין את השלב הראשוני בעבודת ה', בנ"י יצאו זה עתה ממצרים ועדיין לא קיבלו את התורה, שקועים בתוך ארבעים ותשעה שערי טומאה, לכן לא נאמרה בו שמחה, הואיל ועדיין אנו עומדים בראשית הדרך ואין בידינו לא תבואה ולא פרות (התבואה מסמלת את קבלת התורה שהיא תבואה רוחנית והפרות מסמלים את קיום המצוות בפועל שהם מזון רוחני).
חג השבועות מציין שלב מתקדם יותר לאחר שבנ"י כבר עשו את כל ההכנות הדרושות לקבלת התורה, הזדככו ונטהרו במשך ארבעים ותשעה ימים, עכשיו הם מקבלים את התורה, לכן נאמר בה שמחה כי "התבואה נכנסת לפנים", אך לא נאמרו בה עוד שתי שמחות כי אין כאן אלא מחשבה ודיבור של קבלת התורה ועדיין אין בטחון שאמנם ישמרו בנ"י את התורה במעשה, בפועל בחיי היום יום.
חג הסוכות מציין את מצבו של האדם שכבר הולך בדרך ה', עובד את בוראו גם במעשה – בפועל כבר עברה תקופה משמעותית ממתן תורה, תקופה של שמירה בפועל – "התבואה ופרות האילן בפנים".
יתר על-כן, במשך תקופה זו חטאו בנ"י בעגל, ולאחר מכן עשו תשובה, ובכך הוכיחו שגם לאחר הירידה אפשר לעלות ולחזור למקור הקדושה.

לכן נאמרו בחג הסוכות שלוש שמחות, כי חזקה על האדם שעבודתו תהיה כמו שצריך , מאחר שעמד במבחן הזמן – מחג השבועות, ובמבחן הירידה – בחטא העגל והעליה בחזרה למקוריות.
 

הסבר נוסף קשור בשם החג  "חג האסיף": סוכות זהו חג שבו האדם אוסף זכויות ומצוות מרובות לאחר שנזדכך בימים הנוראים וזה גורם לו לשמחה מרובה, כמו שכתוב "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" אחרי שישרנו את הלב בימים הנוראים ועשינו תשובה מיראה, באה השמחה בחג הסוכות בו אנו עושים תשובה מאהבה שהיא תשובה בדרגה יותר גבוהה, ומקבלים שפע אלוקי ואוספים מצוות. זאת ועוד – אדם שחוזר בתשובה מיראה, עברות שעשה בזדון נהפכות לשגגות, ואדם שחוזר בתשובה מאהבה, עברות שעשה בזדון נהפכות לזכויות, לכן בשמחת בית השואבה אנו שואבים את העברות שהשלכנו בראש השנה, כיוון שבסוכות התשובה היא מאהבה והזדונות נהפכות לזכויות ולכן השמחה היא גדולה.
 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה