מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

התמודדות - לפרשת וישב תשע"ה ולחג החנוכה/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

התמודדות - לפרשת וישב תשע”ה ולחג החנוכה/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

התמודדות - לפרשת וישב תשע"ה ולחג החנוכה/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

על הפסוק בפרשתנו "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו" – מבאר רש"י שלושה הסברים על המילים 'בן זקונים' - מי שנולד להורים לעת זקנתם, נוטריקון ש'זיו אקונין' של יוסף דומה ליעקב, והפירוש השלישי עליו נתמקד הוא: "..ואונקלוס תרגם:  בר חכים הוא ליה - כל מה שלמד משם ועבר מסר לו".
מפירוש זה אנו למדים, שיעקב אבינו מסר ליוסף שיטה ותורה ערוכה, אותה הוא למד בבית המדרש של שם ועבר.
פירוש זה קשה עד מאוד מכמה הבטים: א. מה הייתה אותה תורה?  ב. מה החכים שם יעקב יותר ממה שלמד בבית המדרש של אביו יצחק וסבו אברהם? ג. מדוע העביר חוכמה זו רק ליוסף ולא לשאר האחים?
יתכן לומר, שיעקב אבינו למד אצל שם ועבר תורה מיוחדת במינה והיא תורת  "ההתמודדות". תורה זו פיתחה אמצעים וכלים מיוחדים, כיצד להתמודד עם חברה שונה, איך לשרוד בחברה עוינת, כיצד לנהל תרבות שיחה עם אנשים השונים ממך לחלוטין, כיצד לעמוד על שלך כאשר הסביבה עלולה להתנכל לדרכך, והעיקר, מהי הדרך  להשאיר את  ה א נ י שלך גם כשאתה בחברה זרה לך ולא ללמוד ממעשיהם המקולקלים של האחרים.
ואכן אנו רואים בחז"ל ביטוי לכך, כפי שיעקב העיד על עצמו: "עם לבן גרתי" אומר רש"י בשם חז"ל "ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו". עדות זו בשם יעקב דורשת הבנה, וכי זה מה שמעניין את עשיו, שיעקב שמר מצוות?? ועוד את כל התורה כולה?? האם זה מה שיקרב את עשו ליעקב? אלא חז"ל בעומק הבנתם רצו לומר, שיעקב ביקש להעביר מסר מאוד ברור לעשיו, שלמרות רצונו העז של יעקב לחיות עמו בשלום, אין משמעות הדברים שיעקב מתכוון לוותר כי הוא זה מאורח חייו ומה"אני" שלו ויש לו קבלות של עשרים שנה אצל לבן. [עיין 'דרש משה' של הרב משה פינשטיין ].
יוצא איפוא: שבבית אברהם ויצחק, למד תורה ותרי"ג מצוות ובישיבה של שם ועבר למד מנסיונם העשיר אשר רכשו  בדור המבול ובדור ההפלגה, כיצד יש לחיות בדור קשה ומאתגר כל כך, והם פיתחו זאת כנראה לשיטה ולמתודה, כיצד לשמור ולקיים את התורה במקומות ובזמנים שנוגדים את אורח חייך.
ברור שיעקב העביר את כל מה שלמד אצל שם ועבר דווקא ליוסף, מכיוון שיעקב ראה ברוח קדשו, שיוסף יזדקק להתמודד בעתיד בחברה שונה ולכן לימדו את תורת 'ההתמודדות' מבית מדרשם של שם ועבר. ואכן, האחים לא הבינו מדוע יעקב מעביר את 'תורת ההתמודדות' ליוסף ולא להם, משום שכל פרשת חייו של יוסף הייתה שרשרת של נסיונות ומבחנים, אשר ללא ספק רק הודות לחינוך ולהדרכה המאוד מעשית שקיבל יוסף מאביו, הצליח להתמיד בצידקותו. ולזה גם שני הפרושים הראשונים ברש"י מכוונים. 'זיו איקונין' שלו היה דומה לאביו - פירוש הדבר, שראה באביו מודל לחיקוי כיצד לנהוג במצבים אלו וזה מה ששמר עליו גם כשעמד בנסיונות מאוד קשים וכמעט נשבר. אין ספק, שדמות האב הזקן בעל הנסיון חדרה ללבו של הבן הצעיר, יוסף, שנולד לו לעת זקנותו. יוסף ראה בו סמכות וחכמה בבחינת "מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי [תהילים קיט ק].
 
נמצאנו למדים, שכל שלושת הפירושים מכוונים לדבר אחד - לבניית האישיות החזקה של יוסף ה'מתמודד'.
אם נתבונן ונעמיק, נבחין מהי הדרך המעשית שנקט בה יוסף. הרי מיד נשים לב ליכולת שלו לחבר בין שמים וארץ, לקרב את החלום למציאות ואת המציאות לחלום. יוסף הצדיק יכול היה מצד אחד להנהיג את כלכלת מצרים בתקופה הקשה ביותר, אבל יחד עם זאת להיות מחובר לאמונה היהודית שרכש בבית אביו "שם שמים היה שגור  בפיו". יוסף חי בארמון המלוכה אבל לא התנכר למוצאו ואמנותו.
פרשות ההתמודדות של יוסף הרחק מאביו יעקב, נקראות תמיד בתקופת ימי חנוכה - ואין הדבר מקרי.
המאבק של היוונים היה בכמה תחומים, אך אין ספק שמה שהנחה את מלחמתם בעם ישראל היה הנסיון לנתק את החיבור המיוחד של עמ"י בין הקודש והחול, דבר שעובר כחוט השני בהתנהלות עמ"י לאורך הדורות.
וזהו פשר דברי המדרש (אוצר המדרשים עמוד קפ"ה): "תנו רבנן, בימי מלכות יון הרשעה גזרו על ישראל שכל מי שיש לו בריח בתוך ביתו יחקוק עליו שאין לשונאי ישראל חלק ונחלה באלקי ישראל. מיד הלכו ישראל ועקרו בריחים שבבתיהם. ועוד גזרו, שכל מי שיש לו שור, יכתוב על קרנו שאין לשונאי ישראל חלק באלקי ישראל, הלכו ישראל ומכרו שווריהם. ועוד גזרו עליהם, שיהיו בועלין נשיהן נדות הלכו ישראל ופרשו מנשיהן".
כוונת היוונים הייתה להפריד את הקדושה מהתחומים החשובים ביותר בחיי היהודי  ובראש ובראשונה הבית הישראלי על אורחותיו, והצניעות בחיי המשפחה.  על כן גזרו לחרוט על הבריח בבתים 'אין לנו חלק ונחלה באלקי ישראל', כי הבריח בבית הוא יסודו של הבית ומטרת היוונים הייתה לנתק את החיבור של הבית לאלוקי ישראל.
כך ניסו להתערב בחיי הצניעות והקדושה היהודית של "טהרת המשפחה" (איש ואשה זכו שכינה בינהם) וכן לפגוע בתחום הכלכלי "כתבו לכם על קרן השור" - השור מסמל את חיי המעשה ('והשור הולך לפניהם' - מסכת בכורים) והנה גם החיים המעשיים עטורים בהלכות והדרכות של תורה, אשר היו לצנינים בעיני היוונים ועל כן בקשו לחרוט על קרני השור את המסר, שכלכלה צריכה להיות חופשית מהשפעה של ערכים לא כלכלים כגון שמיטה, מעשרות, ריבית וכו'.
התגובה החריפה של היהודים בתקופת החשמונאים מלמדת אותנו, שלא ניסו להקל ראש ולומר "נו אז נכתוב כמה סיסמאות ..". הם הבינו, שכוונתם הרבה יותר עמוקה ויש כאן מלחמה על יסודות היהדות של שילוב התורה בחיי המעשה. ולכן עקרו את הבריחים בבית ומכרו את השוורים, שאין ספק שהם תגובות מאוד קיצוניות הגורמות לנזקים כלכליים אבל מביעות עמדה נחרצת ללא פשרות.
לסיכום, פרשיות ההתמודדות של יוסף נקראות בימי החנוכה, משום שהן מהוות את הנדבך העיקרי של מלחמת היוונים בתורתו של "השור", הלא הוא יוסף (כתבו לכם על קרן השור).
על ידי הדלקת הנרות, אנו מביעים את הרעיון, שעם החושך לא מתמודדים במקלות ולא נכנעים, אלא מאירים באור יקרות, באור הנצח של התורה ושל החכמה היהודית מדורי דורות.
שבת שלום וחנוכה שמח לכל בית הישיבה

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה