התנדבות וחובה/ הרב עמי צברי ראש אולפנת בני עקיבא "תהילת ישראל" אילת

התנדבות וחובה  בתורה אנו מוצאים כמה פעמים את ההתנדבות, כך במעמד הר סיני שישראל מקדימים נעשה לנשמע, וכך בהקמת המשכן ככתוב: "מכל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". ואילו בעניננו לא זו בלבד שלא מסתפקים בעשיית מצוות בחובה אלא מוסיפים את ה"צו", שהוא זירוז וקביעה מיד ולדורות.  קבלת התורה במעמד הר סיני, שהיה אירוע חד פעמי, התנדבו ישראל ואמרו: 'נעשה ונשמע', אבל לגבי הקיום השוטף של התורה לא הסתפקה ההשגחה העליונה בהסכמתו של העם אלא היה צורך לכפות עליהם את ההר כגיגית. דבר דומה מוצאים אנו במלאכת הקמת המשכן, כל עוד שזה היה אירוע חד פעמי פעלה האומה מכח ההתנדבות ככתוב: "ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אותו". מה שאין כן לגבי הפעילות השוטפת של העבודה לאחר הקמת המשכן, כאן לא סמכה התורה על התנדבות הלב, אלא הטילה אותה עלינו בחובה ובמצוה.  דבר דומה רואים אנו גם לגבי העבודה השוטפת לאחר הקמת המשכן שאין מסתפקים בהתנדבות אלא נאמר בה: "צו את אהרן ואת בניו לאמר", כי קיימת סיבה העלולה לרפות את הכהנים בעבודתם. יש חשש שהכהנים יעדיפו לעסוק בקרבנות שיש להם בהם תגמול (חלקי קורבן וכד'), ולכן צריכים לחייב ולזרז את הכהנים לעסוק בקרבן העולה. או מחשש שהכהנים ישתמטו מעבודות עם לכלוך (תרומת הדשן-ניקוי הזבל), או בעבודה שהיא עבודה סזיפית, החוזרת על עצמה בקביעות מדי יום ביומו (אש התמיד), גם כאן יש חשש שפעולה תמידית ושגרתית אין עליה קופצים, ועל כן גם היא צריכה זירוז, מפני שאין האדם מתעורר אליה מעצמו.  בסיכום ניתן לומר: מעמד הר סיני והקמת המשכן, שהיו מעשה ראשוני וחד פעמי, הם בבחינת "מי יעלה בהר ה'", שהאדם מתעורר לעשותם אפילו בהתנדבות. ואילו העבודות הקבועות שבמשכן, שהן תמידיות ושגרתיות הן בבחינת "מי יקום במקום קדשו", שבהן אי אפשר לסמוך על ההתנדבות אלא יש לחייבן בצו ולזרז את העושים מיד ולדורות, בלקום, לעמוד במקום ולעשות את מה שצריך.  חג הפסח בא גם הוא לחבר בין ההתנדבות לחיוב. יש הרבה הכנות שצריך להכין לפסח, בין אם הן רוחניות ובין אם הן חומריות. מנקיון ועד לימוד ההלכות ותוכן ההגדה. זו תקופה עם הרבה לחץ. יש הבוחרים להשקיע בזה יותר מבזה, ויש המשתמטים מזה או...  חג הפסח הוא חג החיבורים. חג שמחבר את כל חלקי וסוגי המשפחה. כל ארבעת הבנים לסוגיהם עם ההורים יושבים יחד סביב שולחן הסדר. בין אם נסביר שארבעת האחים הם ארבעה סוגי ילדים בבית, ארבעה חלקים בעם ישראל או ארבעה חלקים שונים באדם עצמו. צריך לחבר את כולם.  יש לכולנו מחוייבות אישית ולאומית להיות שותפים בחיבורים הללו.  בהצלחה לכולנו !  חג שמח וכשר