מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

התפילה – מסע אל עצמך / הרב צבי רוטנברג ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

התפילה – מסע אל עצמך / הרב צבי רוטנברג ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

התפילה – מסע אל עצמך / הרב צבי רוטנברג ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

המאמר מבוסס על דברי הכהן הגדול מאחיו, מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, בספרו "עין איה" (ביאור אגדות הש"ס), ובהקדמה שערך בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל לפירושו על סידור התפלה "עולת ראיה". נעסוק בשני נושאים:  א) שירת הנשמה – מהותה ותוכנה של התפלה.  ב) תפלות, אבות תקנום – על האיפיון המיוחד של כל אחת משלוש התפלות שבכל יום.

שירת הנשמה

"התפלה המתמדת של הנשמה מתאמצת היא תמיד לצאת מן ההעלם אל הגילוי ... נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלוהינו. אין התפלה באה כתקונה כי אם מתוך המחשבה שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת ... אלא שבשעת התפלה המעשית הרי התפלה הנשמתית התדירית היא מתגלה בפועל... היא מתדמה לשושנה הפותחת את עליה הנאים לקראת הטל, או נוכח קרני השמש המופיעים עליה באורה ... "                                            [הקדמה לעולת ראיה"]

יש שני סוגי תפלה: התפלה המעשית, כאשר אדם פותח את סידור התפלה ואומר את הנוסח המופיע שם, ולו גם בכוונה גדולה, וגם כאשר אדם מתפלל לבוראו במלים משלו, הנובעות ממעמקי לבו. ואולם, תפלה זו היא רק ביטוי חיצוני לתפלה הנשמתית המתמדת. נשמת האדם, שהיא חלק אלוה ממעל, שואפת תמיד לדבוק בבוראה, וזוהי מהותה   "לצאת מן ההעלם אל הגילוי  ", לבטא בפועל, בדיבור פה, את החיבור של הנשמה עם הקב"ה. על כן אנו מוצאים שהתפלה היא שירת הנשמה. נאמר בפסוק "שירו לו, זמרו לו, שיחו בכל נפלאותיו", ועל כך מבאר הרב בפירושו על הסידור: יש שלושה אופנים שבהם האדם מביא עצמו לידי ביטוי. שיחה – הרי היא דיבור שִֹכְלִי מתוכנן מראש, וכל מלה הנאמרת נשקלת במאזני ההגיון. זמרה מבטאת את סערת לבו ורגשותיו של האדם, אך היא באה מבחוץ פנימה, ע"י הגירוי החיצוני של הזמרה מגיע האדם להתרגשות גדולה. אך הביטוי העליון הוא שירה, זוהי תמצית תוכנו וזהותו של האדם, שפורצת מתוכו החוצה כאשר התרגשות גדולה של קדושה מתחוללת בתוכו. על כן אנו מוצאים שירה לכל בעל חיים, ואפילו לעשבים יש שירה, באשר השירה מבטאת את פנימיותו של כל יצור נוצר. נאותה היא, איפוא, האמירה שהתפלה היא שירת הנשמה – התפלה המעשית היא ביטוי חיצוני לתפלה הנשמתית המתמדת, בבחינת שירת קדש.

בסופו של הקטע המובא לעיל, ממשיל זאת הרב לשושנה. ואכן, מצאנו בכמה מקומות בכתבי הקדש שכנסת ישראל נמשלה לשושנה: "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" [שיר השירים פרק ב].  "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" [שיר השירים פרק ו']. וכן בתהלים "לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים", ובפיוטים "שושנת יעקב צהלה ושמחה" [לפורים], וגם "ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים" [לחנוכה]. משמעותו של הדימוי הזה היא שיש לכנסת ישראל כח יחודי של קבלת השפע האלוקי, כשושנה זו "הפותחת את עליה הנאים לקראת הטל". נמצינו למדים, שהתפלה היא ה"שושנה" המחברת את האדם לבוראו, ושואבת ממנו רוב שפע קדש – "נשמת כל חי תברך את שמך".

תפלות – אבות תקנום

"אברהם תקן תפילת שחרית, שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, כו', יצחק תקן תפלת המנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וכו', יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש"                                     [ברכות כ"ו :]                                                                                                                 

אלו השלש לשונות, עמידה, שיחה, פגיעה, מכוונות הנה נגד שלשה ענינים חלוקים שבאים מתועלת התפילה בעבודת ד' יתברך. הנה התחלת פעולת התפילה היא שכל יסודי היראה והמוסר שקנה האדם בנפשו ... התפלה תשריש אותם ... באופן שיהי' להם מעמד חזק שלא ימוטו מהסתערות רוחות של השחתת המוסר ... וזמן פעולה זו נחוצה ביותר בשחרית, שיכין האדם לעצמו קודם שיפנה לעסקי החיים ... להקנות לעצמו מעמד מוסרי חזק באופן שתהי' לו עמידה נכונה וקיימת  ... לזאת תערך התפילה לתכלית זה בשם  "עמידה" ... והוכשר לזה ביותר אברהם אבינו ע "ה שהי' ראש המאמינים, והעומד בעשרה נסיונות  ... שיחה, תקרא התפילה בשם משתתף עם צמחים ואילנות, שנקראו שיחים על שם הפרחת הנפש בכוחות חדשים, המסתעפים באופן טבעי ע"י רגשות הנפש בעבודה שבלב. וזה המעמד ראוי ביותר לעת מנחת ערב, שהאדם קרוב להסיר מעליו הטרדות הזמניות, אז תוכל נפשו להתרומם בטבעה ... ההפרחה הטבעית הזאת מיושר הנפש היא שורש להנהגת הדין למי שנוטה מנתיב יושר של ארחות חיים, כי מדת הדין היא ביחוד מדוקדקת בכל דבר שיש לה חק טבעי, שהמשנה דרכה ונוטה מנתיבה יקבל עונש מוטבע. והיא מדתו של יצחק, כדכתיב קראי  "ופחד יצחק הי' לי". ... ע"כ יאתה שם   "שיחה " לתפילת המנחה ... אמנם עוד יש רב יתרון לתפילה, והיא מוצאת תכליתה ברמי המעלה והערך, קדושי עליון  ... הם פוגעים מעמדים גדולים יותר מהליכות הטבע, כי יתרוממו הרבה על הטבע וידבקו באלהים חיים בלב ונפש טהורה. ולזה המעמד הרם מוכשרת הלילה במנוחתה והתבודדותה ... בפתע תגלה עליהם אור גדול מנעם ד', אשרי כל זוכה לו, תקרא התפילה מצד היותר כוללת זה התכלית בשם   "פגיעה  " ... וכאשר אירע באמת ביעקב אבינו ע "ה, שודאי השלימתו ג "כ התפילה לאותו החזיון הנבואי הנשגב של מראה הסולם וכל פרטיו. שעל כן נתיחסה לתפילתו שם פגיעה, "ויפגע במקום", והיא נאותה לערבית.

שלוש התפילות פועלות שלוש פעולות, שלשה שלבים בהתקדמות האדם לעבודת ה' ולקרבת אלוהים. עם צאתו להמולת החיים הסוערת ומלאת הנסיונות והפיתויים, עליו למקד את מאמציו בחיזוק וביסוס מוסריותו וערכי הקודש שרכש, כדי שלא יזוקו מהמפגש עם חיי החומר. זוהי עמידה הכתובה אצל אברהם, "המקום אשר עמד שם", וזמנה הוא בתחילת היום, בבקר, טרם צאתו לחיים הסוערים בחוץ. השלב השני הוא התקדמות בעבודת ה', "הפרחת הנפש בכוחות חדשים", כמו שיח השדה הפורח, ולכן שמה של תפילה זו הוא "שיחה", והזמן המתאים לכך הוא בערב, שאז משתחרר האדם מטרדות היום, ו"אז תוכל נפשו להתרומם בטבעה". צמיחה זו חייבת להיות מבוקרת ומדויקת, ולכן תפילה זו מתאימה ליצחק, שתכונתו היא מידת הדין – "פחד יצחק". ואולם הדרגה העליונה, דרגתם של יחידי סגולה דוגמת יעקב, שהוא השלם שבאבות "איש תם" (מידת התפארת), דרגתו היא מעל הטבע, התגלויות פתאומיות ללא הכנה או התקדמות הדרגתית, "בפתע תגלה עליהם אור גדול", המביאות לידי דבקות על טבעית בקב"ה. התגלות פתאומית שכזאת נקראת "פגיעה", וכך מצאנו אצל יעקב "ויפגע במקום", והזמן המתאים לה הוא הלילה, המאפשר התבודדות וריכוז על מנת להגיע להתגלות אלוהית כזאת.

נוכל לראות מערך זה של תפילות בטבלה קטנה ומתמצתת:

התפילה

האב שתיקנה

השם במקרא

התוכן

שחרית

אברהם

עמידה

חיזוק וביצור הרוחניות

מנחה

יצחק

שיחה

עליה והתקדמות, פריחה

ערבית

יעקב

פגיעה

התגלות על טבעית, פתאומית

 

 

מעתה, כשניגש להתפלל בחרדת קודש, נבין ונרגיש קצת יותר את משמעותה של התפילה, ואת עוצמת הקדושה של מעמד נשגב זה!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מחנכים באמונה

    מחנכים באמונה

    הקלטות וובינרי העשרה בנושאי פדגוגיה, חינוך ואמונה בימי הקורונה
    המשך לקריאה
  • טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    לאור המצב, טיפים יומיים של הרב יונה גודמן, שיסייעו לכם בניהול מפגשי זום
    המשך לקריאה
  • בונים חינוך - כנס סתיו ברשת מוסדות בני עקיבא

    בונים חינוך - כנס סתיו ברשת מוסדות בני עקיבא

    למידע על ההשתלמויות הארציות המתוכננות ברשת עד חנוכה >
    המשך לקריאה