חג השבועות- ההכנה ליום הדין/ הרב ליאור הלפרין, ראש ישיבת בני עקיבא נריה

עומדים אנו לפני חג השבועות שהוא לפי המסורת זמן מתו תורתנו.
התורה לא הדגישה לנו עובדה זו .עיון בפסוקים מרא כי מפסח עד שבועות סופרים 50 יום כדי להגיע לאותו יום ובו כביכול אין כל מצווה. אלא נא "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהי לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" וכבר שאל שאלה זו בעל "עקדת יצחק" : "למה לא פרשה תורה כי יום זה שהוא חג השבועות נזכור ונעשה אותו לזכר התורה האלוהית וקבלתה כפי שמובא בתיקוני תפילותינו (חג השבועות-זמן מתן תורה ) ?
ותשובתו של "בעל העקדה" היא שידוע הדבר כי כל זמן מאיר בתכונתו. ואילו התורה מצוותה בכל עת ובכל שעה. וכך נא אצל יהושע "והגית בו יומם ולילה" ובכל יום ויום אנו מצווים שיהיו חדשים בעינינו כיום שבו ניתנו.
יש לשים לב כי חג השבועות לא נקרא על שם מצווה מיוחדת אלא על שם ההכנה אליו. שבועות-הוא על שם שבעת השבועות שספרנו מפסח והתכוננו לקראתו .נקודה זו מסבירהרב הירש והוא כותב כי על פי הגמרא זמן מתן תורה היה ביום ה51 ו ט'ז ניסן ונמצא כי יום החמישים לעומר איננו זכרון ליום מתן תורה אלא ליום שלפני מתן תורה! מכאן למדנו כי לא יום ההתגלות בסיני הוא המשמעותי אלא היום בו סיימנו לספור לקראתו. חג מתן תורה לא מתייחס לעובדה של נתינת התורה, אלא הוא חוגג את עצם היותינו ראויים לקבלתה.היום שלפני מתן תורה הוא היום שבו ישראל היו מוכנים וראויים לקבלתה.
לשבועות לא הותקן כל טקס סמלי להזכיר את מעמד הר סיני אלא מס מנהגים שהושרשו במשך הדורות.
שבועות הוא עצם הרצון של כל יהודי לקבל תורה ולהיות ראוי להימנות על לומדיה.
קבלת תורה היא בכל יום ויום וההכנה לקראתו היא החג האמיתי שניה ראויים לקבלה.אור החיים מסביר כי שבועות הוא לשון שבועה שבועה שישראל נשבעים לקב'ה לשמור את התורה ושבועה שנשבע הקב'ה שלא יחליפם באומה אחרת.זיכוך המידות וההכנה לקראת ברית זו היא המאפשרת את קיומה.
רבי ברוך ממז'יבוז' נהג לומר כי שבועות גבוה מראש השנה בראש השנה דנים על הגשמיות ובשבועות הוא יום הדין על הרוחניות שבו קובעים את הרוחניות של האדם לכל השנה.
שנזכה להיות ראויים לקבל את התורה מתוך רצון ושמחה ושחג קדוש זה ישפיע על כולנו שפע של רצון פנימי ורוחניות  לכל השנה.