מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ייחודה של ארץ ישראל - הרב חיים דרוקמן שליט"א

ייחודה של ארץ ישראל - הרב חיים דרוקמן שליט”א

ייחודה של ארץ ישראל - הרב חיים דרוקמן שליט"א

הבנת ערכה המיוחד של ארץ ישראל צריכה חיזוק תמיד, על אחת כמה וכמה בתקופה זו, ויש לזה ערך מיוחד ערב ט"ו בשבט.

בפרשת מסעי אומרת התורה: "וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן... וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ"[1]. מעיר הרמב"ן על אתר: "על דעתי זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ה'. ואִלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם - יעברו על מצות ה'. ומה שהפליגו רבותינו (כתובות קי ע"ב) במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה, וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל, וכן האיש, בכאן נצטווינו במצוה הזו, כי הכתוב הזה הוא מצות עשה..."[2]. זהו, אם כן, המקור למצות יישוב ארץ ישראל.

אם מותר לנו, נשאל: מדוע נצטווינו לחיות דווקא כאן? מהו הערך המיוחד של הישיבה דווקא בארץ הזאת? הרי להבדיל אלף אלפי הבדלות, אין שום דת בעולם שמצווה על מאמיניה לחיות דווקא במקום מסויים, בארץ מסויימת.

ארץ הכרמל

אומר הנביא: "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה"[3]. מה פירוש הביטוי ארץ הכרמל? רש"י מביא את תרגום יהונתן: "דהות מנצבא ככרמלא" ומבאר: נטועה כיער.

הרד"ק במקום אומר: "מה שסמך אותה אל הכרמל לפי שהארץ הנעבדת בשדות ובכרמים ואילנות טובים נקרא כרמל ולפי שארץ ישראל היתה כן כמו שכתוב עליה ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון וגו' קראם ארץ הכרמל". אם כן, למדנו שארץ ישראל נקראת ארץ הכרמל מפני שהיא נטועה באילנות ושופעת שפע של פירות, ועל ידי כך נוכל להנות מפריה ומטובה.

מכאן עולה התמיהה, האם זו הסיבה שבגללה הגענו לכאן - "לאכל פריה וטובה"? בשביל זה הביא אותנו הקב"ה דוקא לארץ ישראל? האם בזה מתמצֶה ערכה של ארץ ישראל?!

מעניין מאד שהטור או"ח סי' רח, התקשה בעניין זה לגבי ברכת מעין ג' וזה לשונו: "י"א ונאכל מפריה ונשבע מטובה, ואין לאומרו שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה, אלא לקיים מצוות התלויות בה... ובהלכות גדולות ישנוֹ ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא היה אומרו".

דברי הטור מובנים, צריך לחמוד את ארץ ישראל בשביל קיום המצוות התלויות בה, בגלל קדושתה, ואילו הנוסח "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" מקטין את ערכה לכאורה.

ובכל זאת, הנביא אומר דברים ברורים: "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ"!

קדושת הארץ מתגלה בפירותיה

מעיר הב"ח על דברי הטור: "ותימה, הלא קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה - היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ... ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכה זו "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה". הב"ח חושף את הסוד: כאשר ניזונים מפירות ארץ ישראל - יונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ! הב"ח מאריך בענין זה. לפירות ארץ ישראל יש ויטמין מיוחד, ויטמין של קדושה בנוסף לויטמינים הרגילים. מי שאוכל מפירות ארץ ישראל הוא ניזון מקדושה. פשוטו כמשמעו.

זה ייחודה של ארץ ישראל, שגם גשמיותה מקודשת. לכן יש להוסיף את המילים "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" בברכת מעין ג', כדי להדגיש עניין מיוחד זה.

אין אנו חומדים את ארץ ישראל בשביל פריה וטובה הגשמי, אנו חומדים את ארץ ישראל בגלל ייחודה וזה מתגלה גם בפריה וטובה. בארץ ישראל השמים והארץ מאוחדים, אין ניתוק ביניהם. הארץ יונקת מן השמים והשמים מאירים בארץ. זוהי סגולתה של ארץ ישראל, זוהי ייחודה.

"להכניס את הראש בתוך נקבי אדמת ארץ ישראל"

יש לנו מושג מיוחד: "ארץ הקֹדש" - קדושה שמתגלה במציאות הארצית. זוהי התפיסה המיוחדת של עם ישראל. כתב מורי ורבי הנזיר זצ"ל: "ארץ ישראל כולה ארץ הקֹדש לא רק השמים קדושים, לא רק ארון הקֹדש שנופלים לתוכו ומנשקים את הפרוכת, כי אם כל הארץ קֹדש, הריה ועמקיה אדמתה ואוירה"[4].

כדי להבין את דבריו, אזכיר את מה שהיה מספר לנו, וחוזר על כך פעמים רבות: בחוץ לארץ, כאשר היו יהודים שיש להם מצוקות על הלב או יהודי מר נפש, אשה קשת רוח, הם היו רצים לבית הכנסת, פותחים את ארון הקֹדש, מכניסים את ראשם לתוכו ומתפללים ומבקשים רחמים. בארץ ישראל אין צורך לשם כך להיכנס לבית הכנסת ולפתוח את ארון הקֹדש, בארץ ישראל - בכל מקום שמכניסים את הראש בתוך נקבי אדמת ארץ ישראל, זה ארון הקֹדש, מספיק להכניס את הראש בתוך נקבי אדמת ארץ ישראל בכל מקום ומקום.

הקדושה לא מרחפת אי שם בעולמות עליונים, הקדושה מתגלה במציאות הארצית, במציאות הפיזית של העולם הזה. ואפילו הרבה יותר מזה, ההשגות הרוחניות הנעלות ביותר, שפסגתם היא הנבואה, הן תלויות דוקא בארץ ישראל. על אף הקושי לתפוס את הדבר, זוהי עובדה. נזכיר את דברי הכוזרי, כשהחבר אומר לו שנבואה היא ניצוץ אור אלוקי מועיל אצל עמו ובארצו, והלה מגיב "מאמרך אצל עמו כבר נתבאר לי אבל מאמרך ובארצו" - היינו מצפים שיהיה כתוב כאן "עוד לא התבאר לי" אבל לא כך כתוב אלא "מאמרך ובארצו קשה לי לקבלו"[5]. העובדה שישנם אנשים המוכשרים יותר מאחרים היא עובדה המתקבלת על הדעת, אבל לומר שיש אדמה השונה בתכונתה מאדמה אחרת - זה אינו קביל. ועם כל הקושי שבדבר, זו המציאות. נבואה קשורה בארץ ישראל.

אמנם, יש מי שיכול לחוש את זה, כמו שכותב הרב זצ"ל באגרת: "אבל זה המין של האור והעדן של הקדושה הנמצא בארץ ישראל לת"ח מבקשי ה' איננו נמצא כלל בחו"ל. ואנוכי הנני בזה יודע וָעֵד, כפי קטני"[6].

להודיע את ארץ ישראל

עתה, נוכל להבין את עומק דברי הנביא. אחרי שהוא אומר "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ" הוא זועק: "וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה". לא התייחסתם לארץ ישראל כפי שצריך, לא גיליתם את קדושת הארץ, לא תפסתם שהמציאות החומרית בארץ ישראל צריכה לגלות קדושה. לא תפסתם שהעושר החומרי של ארץ ישראל מגלה קדושה. זו הייתה התביעה שלו מעם ישראל.

הרב זצ"ל כותב באותה אגרת שיסוד הגלות והשִפלות הנמשך בעולם בא רק בגלל שלא מלמדים את מעלת ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה. לעומת חטא המרגלים, שמאסו בארץ חמדה, יש להגיד ולבשֵׂר בעולם כולו את הודה והדרה, קדושתה וכבודה של ארץ ישראל. בהמשך מוסיף הרב דברים נפלאים: "והלואי שנזכה אחרי כל ההפלגות (=ההגזמות) כולן, מצדנו, להביע אף חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה ומהדרת אור תורתה ועילוי אור חכמתה ורוח הקדש המתנוסס בקרבה".

זו המשימה של כולנו, להודיע את ערכה של ארץ ישראל, את ייחודה ואת קדושתה, עדֵי נזכה ל"ובנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו" במהרה בימינו אמן.



 במדבר לג, נג[1]  

 ד"ה 'והורשתם'[2]  

 ירמיהו ב, ז[3]  

 אור הגנוז לחנוכה[4]   

 מאמר ב אות ח[5]  

 אגרות הראי"ה ח"א, אגרת צו[6]  

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא”ה סיימו את ”מסע מי-ם לעם”

    לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא"ה סיימו את "מסע מי-ם לעם"

    במסע צעדו התלמידים בעקבות הרב נריה זצ"ל שיצא מירושלים להקמה ולעשיה הגדולה שלו, לישיבת בנ"ע כפר הרא"ה - עשייה שהיא מהפכה.
    המשך לקריאה
  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה
  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה