מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

יציאת מצרים גם בתפילה / מרב גולד ראש אולפנת בני עקיבא נווה רוחמה.

יציאת מצרים גם בתפילה / מרב גולד ראש אולפנת בני עקיבא נווה רוחמה.

יציאת מצרים גם בתפילה / מרב גולד ראש אולפנת בני עקיבא נווה רוחמה.

ערב החג מנצנץ להגיע בבוהק הכלים והרצפה ובבוהק הלב המתכונן ומצפה.

כן ימים של הכנה בכל בית ובית מביאים איתם הרבה ניקיון והרבה ציפיות. בערבי פסח מציפה אותי הרגשה של עוצמת החיבור לעם ישראל לדורותיו. אני מדמיינת את עם ישראל בתקופות השונות ובגילגולים הרבים מכין עצמו ללילה המיוחד הזה.

השנה במסגרת עיוני ההגדה ורוח החג העסיקה אותי המשנה של ר' אלעזר בן עזריה ממסכת ברכות, משנה המובאת בהגדה ועוסקת בהזכרה של יציאת מצריים ביומיום שלנו, בתפילה. את יציאת מצריים אנו מזכירים בפרשת ציצית "אני ה' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצריים...".

וזוהי לשון המשנה - ברכות פרק א משנה ה

"מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:


הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,

וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,

עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא,

שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז ג).


"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים,

"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

 

"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה,

"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ."

 

לפי הידוע לנו היזכירו יציאת מצריים בתפילת ערבית מימים ימימה, אז מה בא ר' אלעזר בן עזריה לחדש או להוסיף? 

כנראה שהנוהג הייה קיים אך ר' אלעזר לא הבין אותו כי הרי אין חיוב ציצית בלילה אז מה פתאום להזכיר ב"שמע" את פרשת ציצית? ובן זומא בא וחידש. הוא הסביר את התמיהה בדרשתו את הביטוי- כל ימי חייך- ימי חייך אלה הימים - כל ימי חייך- לרבות את הלילות.

במה זכתה דרשה זו שדווקא היא נכנסה להגדה של פסח?

ישנו מוטיב חוזר בהגדה ובעניין פסח כולו- מוטיב האור והחושך, היום והלילה העבדות והגאולה. אלו משמשין בעירבוביה לאורך כל ההגדה וגם במסכת פסחים, המסכת בגמרא העוסקת בפסח. 

כבר כתבתי לכן בהזדמנות אחרת על הפיוט ויהי בחצי הלילה שעניינו אור הנס והגאולה הבוקע מתוך עומק החשכה של חצי הלילה.

החידוש שבן זומא מחדש במשנה ברכות הוא שפרשת ציצית הנאמרת בתפילת ערבית לא את הציצית באה להזכיר אלא את נס יציאת מצריים. בתוך הערב היורד על האדם ועל עם ישראל חשוב להתחבר לתחושות של אור וגאולה. זהו קו רעיוני חזק ובולט בתוך הפסח. 

אז אחרי שהבית שטוף באור של נקיון והלב חפץ בתחושות של אור וגאולה הבה נתחבר לרעיון החבוי בהזכרת יציאת מצריים בלילות. ובכל לילה או ערב בחיינו נדע להזכיר את נס הגאולה ולהאיר את מחשכינו.

צוות יקר ואהוב חג שמח וטוב לכולנו חג של חירות וישועה, שמחה ונחת לנו ולכל בית ישראל.

אביב שמח לכולנו

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה