מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר
  • ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה

    ישיבת בני עקיבא כפר הרוא”ה
  • ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה

    ישיבת בני עקיבא כפר הרוא”ה
  • ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה

    ישיבת בני עקיבא כפר הרוא”ה
  • ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה

    ישיבת בני עקיבא כפר הרוא”ה

ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה

ישיבת בני עקיבא כפר הרוא”ה

ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, הוקמה בשנת ת"ש ( 1939) ע"י הרב נריה זצ"ל. הישיבה היא אם הישיבות התיכוניות, ומהווה את התשתית לכל המפעל המפואר של ישיבות ואולפנות הציונות- הדתית. כ- 5000 בוגרי הישיבה משמשים בתפקידים מרכזיים בכל שכבות החברה הישראלית. בשנת הלימודים הקודמת [תשע"ד] הישיבה חידשה פניה, תחת הנהגתו והובלתו של הרב יורם צהר שליט"א, ראש אולפנת בני עקיבא כפר פינס ובראשות הרב משה פליקס.

בשעה טובה הישיבה בני עקיבא כפר הרוא"ה מתחדשת, אנחנו שואפים בישיבה לחנך את הבנים בדרך חינוכית שהיא עמוקה ומהותית יותר. אנחנו נעמול לחנך את הבנים להיות 'אנשים גדולים'. עם הרבה מחשבה ועם היד על הדופק, נשתדל יום יום נתאים את העשייה החינוכית שלנו לצורכי הדור. כל דור עם הדרישות הספציפיות שלו, עם הדגשים המיוחדים לו. אכן, ישנם בהחלט שינויים והדור הזה מתמודד עם אתגרים מורכבים ביותר, אבל מנגד, אנו מאמינים שמבחינת תפישת העולם המהותית והשאיפות הרוחניות הבסיסיות- הדברים נשארו כמעט אותו הדבר. 

 

  בדרכם:

עשייתם של הרב משה-צבי נריה זצ"ל והרב אברהם צוקרמן זצ"ל נבעה מגדלות אמתית של עשייה. הם היו 

פורצי דרך, במובן הכי פשוט של המילה. הייתה להם ראייה של כלל והם פעלו ככל יכולתם להפיץ את האור. הם היו בעלי מסירות טוטאלית ואכפתיות עצומה לכל תלמיד ותלמיד. הם נשמו וחיו את הנס הגדול של החינוך הציוני-דתי. הרב נריה והרב צוקרמן חשבו בגדול. בכל פעם שהיה להם ר"מ או מורה מוצלח בישיבה הם מיד שלחו אותו להקים במקום אחר בארץ ישיבה או אולפנא, פשוט כי עם ישראל צריך. לקיחת האחריות על בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, באה ליישם במשהו את הדרך הזו. אנחנו מאמינים שאסור לצמצם את המבט לארבע אמות, אלא צריך לקחת אחריות יותר רחבה.

למי מיועדת הישיבה?

התלמידים אליהם מכוונת הישיבה הם מכל גווני הציונות הדתית. זו תהיה ישיבה של עם ישראל. כל בחור שרוצה לקחת חלק בישיבה עם עשייה חינוכית, לימוד מעמיק ובנייה אישית ותורנית- מוזמן אלינו. אין זו ישיבה אליטיסטית ומיוחסת אלא ישיבה לכולם.

בין קודש לחול

את ה'לימוד' בישיבה יוביל צוות בית מדרש באופן מובנה במטרה לעורר עניין ועומק ומתוך כך, להגיע עם הבנים לשיח חינוכי וערכי.

אנו מאמינים כי הדגש בלימוד צריך להיות על האיכות הלימודית ולא על הכמות. אין אנו מעוניינים לרוץ דף אחרי דף, מהר מהר להספיק כמה שיותר, כי אז מה נשאר לנער בסופו של דבר?! תשומת הלב בלימוד צריכה להיות דווקא על עומקם של דברים. כך למשל לעיתים נשב בסדר ערב במעגל ונעורר את הדיון ואת השיח הפנימי ונקווה שהבחור יקום אחרי שצלל לעומק הסוגיה וירגיש 'וואו, איזה יופי. איזו חוכמה', שיחוש שהוא קיבל משהו, שהוא התקדם עוד קצת.

אחת המטרות המרכזיות בישיבת בני עקיבא הרא"ה, היא לבטל את ההפרדה המלאכותית שבין לימודי הקודש ולימודי החול. הישיבה שמה לה למטרה להפוך את לימודי הקודש, ללימוד חוויתי שמשולב במסגרות מגוונות. המטרה שלנו היא לשלב את לימודי הקודש לאורך כל שעות היום. מבחינתנו לא קיימת בכלל הפרדה. 'הלימוד' לא נשאר רק בתוך הסדר ובית המדרש אלא בא לידי ביטוי מתמשך לאורך כל שעות היממה

יחד עם זאת אנו מאמינים כי מדינת ישראל צריכה אנשים גדולים גם במקצועות החול. הישיבה רואה חשיבות ומעצימה את לימודי החול שכן מטרת הישיבה לתת לתלמידיה כלים להשתלב בחיי האומה ולשם כך, יש להעמיד לתלמידים לימודי תיכון ברמה גבוהה.

עצמה רוחנית אדירה

כקומה נוספת למסגרת הישיבתית הרגילה, בנה הצוות החינוכי מערכת שעות ערכית חווייתית לבחורים לשעות אחר הצהרים והערב. מידי יום, החל מסיום יום הלימודים יוצע לבנים מגוון רחב של פעילויות עומק, עיון ומחשבה. בתוכנית יתקיימו מסגרות לימוד מגוונות וחווייתיות המובילות ללימוד ערכי, כמו: מפגש עם מרצים אורחים, מסעות חינוכיים ברחבי הארץ, לימוד עם תלמידים מבתי ספר אחרים באזור ועוד. כל בן יהיה רשאי לבחור ולהעמיק במה שליבו חפץ.

בניגוד לדימוי המקובל כיום, אנו מאמינים שלנוער של היום יש עוצמה רוחנית אדירה, הנוער של היום עולה בכמה מדרגות מפעם. הוא מסוגל לקלוט דברים שלפני עשרים שנה לא היה יכול. יש לו חשיבה יותר פנימית ויותר עמוקה. הדור הזה עסוק בחיפוש האמת והוא שואף ללמוד את הדברים לעומק. הוא לא מסתפק בהסברים שטחיים ורדודים והוא דורש תשובות. הרמה הרוחנית של הנוער כיום היא בפירוש בסימן עלייה. העוצמה הרוחנית קיימת, אבל הנקודה המכרעת היא במה ימלא את חייו.

מתוך כך, בישיבה יושם דגש רב על "מילוי בונה וחיובי" של היום. המשימה של הדור הזה היא לדעת ליישם ולתרגם את העוצמות הרוחניות שקיימות בו לחיים של קודש. הדגש בישיבה יהיה על עשייה חיובית 24 שעות ביממה. נקפיד שהבנים יהיו כל הזמן במתח חיובי ובבניה רוחנית. גיל ההתבגרות הוא גיל עם עוצמות אדירות שצריך לדעת לנתב לאפיקים הנכונים. העובדה שדווקא באותה תקופה הבן נמצא במסגרת חינוכית שאמונה על בנייה אישית ורוחנית היא מאד משמעותית

 

ליצור חוויות של בני תורה – חיי פנימיה

לעיתים אנו שומעים הורים צעירים שאומרים: 'אני לא שולח לישיבה כי אני רוצה את הילד לידי', אבל רגע, האם כשהילד נמצא לידם הם באמת מצליחים למלא את עולמו הרוחני במשך כל היום?!, הרי זה כמעט בלתי אפשרי עבור ההורים לארגן לילד שלהם פעילות חינוכית- ערכית מדי יום, מהרגע שהוא חוזר מהישיבה ועד שהוא הולך לישון. זה לא ריאלי. 

אכן, כל הורה שואף לגדל ילדים בני תורה ובעלי יראת שמיים אבל היום יש הרבה ישיבות תיכוניות שהן ללא פנימייה או עם מסגרת של פנימייה חלקית והבוגרים שלהם, לדוגמה, לא חוו מעולם תפילה והתעלות של ראש השנה ויום הכיפורים בישיבה. מכאן, שתלמיד שלא ימשיך בישיבה גבוהה לא יחווה כל חייו ראש השנה באווירה ישיבתית מרוממת, ומדובר בהחמצה משמעותית. גם לחוות את חג מתן תורה בישיבה זו דוגמה לחוויה מכוננת, שלצערי הרבה מבני הנוער שלנו לא זוכים לה. לא תמיד רק לשבת מול ספר וללמוד זה מספק, ובטח שלא בדור הזה. עולם של תורה לא יכול להתבסס רק על 'לימוד', אנחנו מוכרחים לייצור חוויות של בני תורה. ובדור הצעיר חוויות ערכיות הן לעיתים משמעותיות הרבה יותר. אם פעם מחנכים הסתפקו בלומר לתלמידים 'תלמדו תורה וכך תהפכו לבני אדם', היום אני מרגיש, שאי אפשר לסמוך רק על הלימוד אלא צריך לחנך. מוטלת כיום על המחנכים אחריות כבדה להעניק לנער פעילות חינוכית ענפה כדי שיהפוך לאדם גדול בכל המובנים.

הפנימיה עבורנו היא בפירוש לא פתרון טכני של מיטה וארון אלא מהווה מעטפת לסדר היום ובסיס לשיח חינוכי ערכי בין הצוות והתלמידים ובין התלמידים עצמם. גם בעבר ובמיוחד בדור הזה חשוב מאד לייצור שיח עמוק ואמתי וחשוב לתת על זה את הדעת. חינוך הבנים הוא תהליך מתמשך שעל כל נער לעבור, ואנחנו מאמינים שהוא בפירוש לא מתבצע רק בתוך המסגרת של לוח וארבעה קירות. אנחנו מעוניינים לצאת מהריבוע של כיסא ושולחן. החינוך הוא לשיטתנו לאורך כל היום. בבית מדרש, בסדר, בחדר האוכל, על השביל, בתפילות ובחדר עם החברים.

 

אחריות ולא רק מצוינות

אנו לא מתספקים במושג 'מצוינות' בישיבה. אנו מאמינים שצריך לדבר עם הדור הצעיר על 'לקיחת אחריות'  ההבדל ביניהם הוא שמים וארץ. יסוד החינוך של הנער צריך לנבוע מתוך ראיה כללית ומתוך חיבור לעם ישראל. הבחור יבין 'אני בוגר ועליי לראות את החיים בגדול, מגבוה ומכאן לשאוף למצוינות'. נקודת המוצא היא שונה בתכלית. כשהכול נובע מהשאיפה למצוינות זה בא ממקום מצומצם של מימוש אישי ורצון להגשים את עצמי, אבל כשיש אחריות לכלל המצוינות באה ממקום הרבה יותר רחב וערכי.

תפקידנו לעורר בתלמיד את הרצון לקחת אחריות אישית על עצמו אבל מתוך שליחות ואחריות לכלל.

גלריה

דרכי התקשרות

  • טלפון טלפון: 04-6662255
  • כתובת כתובת:

    כפר הרוא"ה 

  • מייל מייל: haroe@mkp.org.il
  • פקס פקס: 036301470
  • אתר אינטרנט אתר אינטרנט: www.haroe.org.il
  • שם ראש המוסד שם ראש המוסד: הרב מאיר חבה
  • מנהל אדמיניסטרטיבי מנהל אדמיניסטרטיבי: יהודה מליק

יצירת קשר

  • * שם מלא:
  • אימייל:
  • * טלפון:
  • הודעה:
* שדה חובה