מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

לדמותו של הראי"ה - הרב חיים דרוקמן שליט"א

לדמותו של הראי”ה - הרב חיים דרוקמן שליט”א

לדמותו של הראי"ה - הרב חיים דרוקמן שליט"א

היום, יום עלייתו לגנזי מרומים של מרן הרב זצ"ל, שאת ספריו אנו משתדלים ללמוד כל השנה כולה ומתחנכים ללכת לאורו, לחיות לאורו.

מדי שנה ושנה ביום זה אנו משתדלים לנגוע בנקודות שונות בדמותו הגדולה.

המשנה הראשונה בפרק קניין תורה במסכת אבות אומרת כך "שנו חכמים בלשון המשנה: ברוך שבחר בהם ובמשנתם"- הם קודמים למשנתם.

כשאנו נפגשים עם ספריו של הרב זצ"ל אנו נפגשים עם דמותו, עם נשמתו.

משל להר: יש הר שכאשר מתחילים לטפס עליו הוא לא נראה כ"כ גדול וגם כאשר ממשיכים לטפס עליו הוא עדיין נראה קטן כמות שהיה.

לעומת זאת יש הר שככל שמטפסים עליו מגלים עד כמה הוא ענק ובלתי ניתן לטיפוס, מגלים עוד פסגה ועוד פסגה.

הנמשל: ישנם רבנים וגדולי תורה שככל שאתה מתקרב אליהם אתה מגלה יותר עד כמה גם הם בני אדם ומתוך כך יורד ערכם בעיניך. וישנם רבנים שככל שאתה מנסה להתקרב אליהם אתה מגלה עד כמה הם גדולים ממך ורחוקים ממך.

אין שום ספק שהרב שייך לסוג השני, כל מי שמנסה לגעת בדמותו נוכח לדעת עד כמה גדול הרב לאין שיעור.

 

הרב כתב חוברת בשם "ריש מילין"- חוברת על האותיות והתגים והטעמים בתורה. הרב כתב אותה בשעה ששהה בחו"ל, בלונדון, בתקופה קשה, לפני הצהרת בלפור.

לאחר שהחוברת יצאה לאור הרב עיין בה שוב. שאלו אותו למה הוא צריך לעין בזה שוב? ענה הרב שהוא רוצה להתחבר לרוח שהיתה לו בזמן שכתב את החוברת, רוח של חיבור לא"י.

הרב חרל"פ זצ"ל כותב שכאשר קרא את החוברת הרגיש כאילו יש צינור אוויר שיצא מבית קודשי הקודשים ישר לדירת הרב בלונדון.  

 

שאלו תלמידים- מה הסיבה שאנו מתחנכים בישיבה לאור הדרכותיו של הרב זצ"ל,  הרי היו גדולי דור אחרים, מדוע איננו מתחנכים לאורם?

אכן לא אלמן ישראל, גם בדורו של הרב היו תלמידי חכמים גדולים- ענקים.

אולם הרב זצ"ל היה ענק על גבי ענקים.

 

הרב יצחק הוטנר זצ"ל (ספריו- פחד יצחק- הוא הכיר היטב את הרב זצ"ל). "אם היינו לוקחים את כל גדולי ישראל בתקופתו של הרב- יחד, הרב היה גדול פי 20 מכולם ביחד".

נביא פרורים ממה שאותם ענקים בדורו אמרו עליו.

 

הרב איסר זלמן מלצר (ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, ישיבה של הישוב הישן. כתב את אבן העזר על הרמב"ם. למד באותה תקופה עם הרב בוולוז'ין)- אמר את הדברים לרב חיים עוזר גרוז'ינסקי- רבה של וילנה- "אנחנו גדולים עד לידית הדלת שלו". "הלוואי ואני הייתי מתפלל ביום כיפור כמו שהוא מתפלל בכל יום".

בהספד של הרב, אמר- "נפגע עמוד השדרה של כלל ישראל".

 

החזון איש זצ"ל, ראיתי בעיני גלויה שנתן החזו"א לרב זצ"ל. כתב בה- "הוד מרן הגאון שליט"א", רק לשלושה מגדולי ישראל הוא נהג לכתוב כך, לרב עוזר גרוז'ינסקי, לרב          מבריסק ולרב איסר זלמן מלצר.

התקיימה בבני ברק הנחת אבן פינה לישיבת "אבן יוסף". הרב הגיע מי-ם. כשהרב קם לדבר- החזו"א קם ונשאר לעמוד כל הזמן שהרב דיבר.  ניגש אליו אחד ממקורביו והציע לו לשבת. הגיב החזו"א בשתי מילים- "התורה עומדת", איך אפשר לשבת..

 

הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל- אני יכול להעיד שכאשר הרב אוירבך דיבר על הרב הוא התבטא "הרב" (כמו היום..), בלי עוד כינוי.  כשמלאו 25 שנה לפטירתו של הרב- כתב הרב שלמה זלמן- מאמר הלכתי בקובץ שיצא לזכרו. הוא כותב "לזכר נשמת רבינו הגדול מרא דארעא קדישא... במלאות כ"ה לפטירתו"

מעיד החברותא של הרב אוירבך, שהם למדו ביחד גמרא ולא היה להם זמן אלא רק ללמוד ש"ס. ומה עם קצת מוסר?  אם הם הרגישו שהם צריכים מוסר הם היו רצים לחדר של הרב זצ"ל וכל אחד הסתכל למשך דקה מחור המנעול על הרב וההסתכלות הזו היתה מספיקה להם למשך שבועיים.

 

הרב מגור (הסבא של האדמו"ר הנוכחי- המכונה ה"אמרי אמת")- בביקורו הראשון בא"י בא לבקר את רבה של י-ם. בזמן הביקור הגיעו עוד מבקרים עם פירות שטרם הופרשו מהם תרומות ומעשרות כדי לזכות את הרבי במצות הפרשת תרו"מ. אמר הרב זצ"ל לאדמו"ר שיברך שהחיינו על המצווה, זאת הפעם ראשונה שהוא זוכה להפריש... היה בניהם דיון הלכתי וכל אחד נשאר בעמדתו. סיכם הרב מגור, "אני חושב כך, אך אם הרב של ירושלים אומר לברך- ברוך אתה ה'...".

-  בברית מילה- לאחר הברכה על היין- הרב זצ"ל נהג לטעום מן היין ואח"כ- התפילה "קיים את הילד לאביו ולאימו" .

כותב הרב מגור לאחיו בפולין (בביקורות השני בא"י): " אהובי אחי.. בלומדי אתמול את הטור... מפורש שלא כמו שנהגתי כמו שראיתי אצל הרב א"י קוק (הסבר- בקשר לברית מילה). אבל אני אמשיך לנהוג כמו שראיתי אצלו"

 

הרב אלישיב שליט"א- הרב זצ"ל חיתן אותו (וכן את הרב אוירבך)-   מספר הרב יוסף בוקסבורג, מנהל מכון י-ם, להוצאת ספרים.

בין הספרים הם מוציאים  סדרה שנקראת אוצר התלמוד.

 היה פה עורך אחד שמצא קטע שהרב קוק כתב והוא הכניס והדפיס אותו בקובץ התורני. לאחר שהכניס, אחד העורכים ראה את הקטע הוציא אותו. הזמין אותו הרב בוקסבורג- בא נלמד את הקטע, כדי להבין למה מחק. ענה לו ה"מוחק"- עורך, אני בכלל לא מדבר על התוכן, כתביו של הרב קוק לא ראויים להכנס לאוצר התלמוד. ענה לו- אתה מפוטר. העורך לא הסכים שיפטר אותו והזמין את הרב בוקסבורג לדין תורה אצל הרב אלישיב. אמר הרב אלישיב: "אתה הכרת את הרב קוק?! דע לך שהוא היה קדוש, בודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך, אני הייתי עושה אותו הדבר"

 

במלחמת העולם הראשונה הרב יצא לחו"ל לכינוס של האגודה כדי להשפיע ולהוסיף עליה לא"י.  מיד כשיצא מהארץ פרצה מלחמת העולם הראשונה, הכינוס בוטל והרב נתקע בחו"ל למשך 4 ימים. שנתיים הוא היה בשוויץ ואח"כ ביקשו מהרב להיות רב בלונדון. הרב הסכים בתנאי שכאשר יפתחו הדרכים הוא יעזוב, וכל היה. בס"ד בדיוק נידונה בפרלמנט האנגלי הצהרת בלפור. באגרות ח"ג, יש איגרת שהרב שלח מכתב וביקש לקרוא אותו בכל בתי הכנסת לפני הקריאה בתורה, וכך קרה. הרב יצא במכתב נגד הרפורמים.  אח"כ, בפרלמנט, כאשר הרפורמים ניסו לדבר, השתיקו אותם, אמרו שהרב קוק מבין יותר.  

 

כל הדרכותיו הם תורה.

הרב מעיד על עצמו "בחוברותיי לא אמרתי שום דבר מדעתי (לא סברות אלא תורה)- והם כולם דברי אלוקים חיים שחצבתים (כמו שחוצבים מאבן, לא כל אחד מסוגל) מיסודי דברי חז"ל ומהקבלה האמיתית"

כדי להדגים את הדבר- אנו מוצאים בחז"ל שכתוב על ר' אליעזר הגדול שלא אמר שום דבר שלא שמע מרבו ומצד שני כתוב במקום אחר שהוא דרש דברים שלא שמעתם אוזן מעולם. סתירה... אין סתירה- הוא קלט מרבו דברים שלא שמעתם אוזן מעולם כך גם הרב זצ"ל.

 

"וכל הדבק בהם בעיון, חזרה וטהרת הלב- אשרי לו וטוב לו בזה ובבא בעז"הי... אם מישהו חולק עלי ורוצה להגיב- שישיב בצורה יפה...   וכן דרך כל מי שרוצה ללכת באמת בדרכי ה'".

פעם אמר הרידב"ז- אני מסתפק ביראת שמים של הסבתא שלי.

ענה לו הרב- אין ספק שהיא הייתה יראת שמים, אך להנהיג את עמ"י- זה לא מספיק, צריך להנהיג ע"פ תורה.

הרב היה ענק בתורה על כל מקצעותיה, הלכה ואגדה, נגלה ונסתר. יש מצבים במיוחד מצבים מסובכים שא"א להסביר אותם אלא מתוך מעמקי תורה, סתרי תורה. כך כותב הרב בעצמו- בימי מלחמת העולם הראשונה- " כשהעולם הולך במהלכו הרגיל, כשאין פרעות ומאומות בחיים... יכול אדם לקבל את השקפת עולמו מתוך הדברים הפשוטים, תפיסות פשוטות. לא כן הדבר כאשר החיים נפולים... העולם הגלוי מתנודד.. ואז האדם מחפש.. יבוא הצימאון לתוכן הנעלם.. וממקור חיים זה ילך האדם וישאף מים והרטיב את העצמות היבשות"

 

הרב זצ"ל תובע גדלות, לא בינוניות, לא רדידות, אלא גדלות, בתורה, באמונה, במידות, באהבת ישראל, באהבת א"י.  וכדי לגדול- לא מספיק לישון בלילה אלא לשקוד על התורה, מתוך יגיעה אמיתית, רצינות אמיתית. "גדלו לה' איתי", "הבו גודל לאלוקינו". שאיפה לגדלות. מתוך מאמץ, הוא נדרש לעצמינו ועמ"י כולו.

 

תוספת משיעור אחר:

כותב הרב ב - אגרות ג, תתעא: "כן אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו,"

הוא  כתב את זה לפני 91 שנה. מה ראו אז? לא היתה מדינה, לא היה כלום. זה היה בדיוק אחרי מלחמת העולם הראשונה.  "אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, רק מאז  התחיל הקץ המגולה   להגלות מעת אשר הרי ישראל החלולעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבא, התחילה אתחלתא זו". יותר מודם התחיל התהליך, בתק' המושבות, לפני 130 שנה, אז ראה הרב את התחלת הגאולה.

היתה לו ראיה מעמיקה, ראות שחודרת למעמקים וצופה לעתידות, לא במקרה ראשי התבות של שמו "הראיה"- ראיה מיוחדת שמדריכה אותנו להסתכל בעומק, לא רק בחיצוניות אלא בעומק של המציאות.   הרב מלמד אותנו להסתכל ולראות באיזה תקו' אנו חיים,  ללמוד מ זה עמ"י, אפילו שבאופן חיצוני יש בעיות, צריך להסתכל על השורש. מה מיוחד בדור הגאולה ואיך צריך לפעול בדור הזה.

הגמרא ביומא לח:

"רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור, שנאמר +שמואל א ב+ כי לה' מצקי ארץ וישת עליהם תבל".

הצדיקים הם המצוקים שהעולם עומד עליהם, כל דור ודור והצדיק המיוחד שלו, נשמה מיוחדת שירדה לעולם כדי להדריך את אותו הדור במיוחד. אין ספק שהרב זצ"ל זהו הצדיק שהיה שתול בדורנו.

יש בתי מדרש שלא יודעים להבדיל בין הדברים. זה נכון שגם חסידות (לדוגמא) חשוב ללמוד, אך זה אישי, זה לא להדרכה כללית לעמ"י וכל המשתמע ממנה, מהי הדרך האמיתית לדור הזה, איך להתייחס לעמ"י. זוהי ההדרכה מיוחדת של הרב זצ"ל.  לכן זה לא רק שהיה גדול מכולם אלא ההדרכה שלו מתאימה במיוחד למציאות שלנו. זוהי ההדרכה הכללית לעמ"י.

תם ולא נשלם.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא”ה סיימו את ”מסע מי-ם לעם”

    לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא"ה סיימו את "מסע מי-ם לעם"

    במסע צעדו התלמידים בעקבות הרב נריה זצ"ל שיצא מירושלים להקמה ולעשיה הגדולה שלו, לישיבת בנ"ע כפר הרא"ה - עשייה שהיא מהפכה.
    המשך לקריאה
  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה
  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה