מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

לדרכן החינוכיות של הישיבות והאולפנות / הרב יעקב אריאל

לדרכן החינוכיות של הישיבות והאולפנות / הרב יעקב אריאל

לדרכן החינוכיות של הישיבות והאולפנות / הרב יעקב אריאל

"תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב".

מורשה כוללת שתי  נקודות זמן, עבר ועתיד:  עלינו   להעביר  את התורה שניתנה בסיני לדורות הבאים וליישמה בכל תנאי החיים המשתנים.

כל חניך (עם כל ההבדלים המגדריים בין בנים לבנות כל האמור להלן מתייחס עקרונית לשני המינים) במערכת החינוך הדתית חייב להיות עץ ששורשיו נטועים עמוק במורשת הרוחנית של עם ישראל, עם כושר יישום והתמודדות עם כל הרוחות המנשבות בעולם. ככל שהצמרת גבוהה יותר וחשופה יותר לכל הרוחות כך על השורשים להיות עמוקים יותר. עליו להיות יצור אוטונומי בעל הכרה דתית מוצקה, הסולל את דרכו בנפתולי החיים, כשמטרתו ברורה לו ומטען המורשת גדול דיו כדי להמשיכה  בכוחות עצמו, להרחיב דעת ולספק לעצמו  אנרגיות ויכולת ליישם את עקרונות הנצח בחיים הדינאמיים.

לשם כך עליו להצטייד בידע מתאים, בכלי חשיבה - שבאמצעותם ניתן  לפרש את הידע בדרך הנכונה - ובעיקר באמונה איתנה, בתעצומות נפש  ועושר רוחני שיאפשרו לו לשמור על יציבות, על המשכיות ועל התקדמות, גם תוך כדי זרימה עם ונגד זרמי החיים שחלקם סוערים וסוחפים למחוזות רחוקים. עליו להיות בעל חוט שדרה חזק המסוגל לשחות נגד הזרם ולא רק עם הזרם.

מתוך הנחה שהתהליכים  החברתיים הקיימים כיום ימשיכו ואף יואצו, עלינו להכין את תלמידינו לקראת העתיד הצפוי להם, על ידי שלושה דברים, שעליהם גם  עולם החינוך עומד: על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים.

תורה - תלמוד תורה כנגד כולם. עבודה - יישום מעשי של התורה, הלכותיה ורעיונותיה,  בכל מערכות החיים.  גמילות חסדים - אחריות לזולת, לאחר, למשפחה, לחברה, לאומה ולעולם.

 תורה 

התורה הייתה ותהיה הערך המרכזי בחינוך. תורה כהשתלמות  רוחנית מתמדת,  תורה כמערכת השקפות, תורה כמעצבת אורחות חיים, תורה המקרינה על כל מערכות החיים המדעיים, החברתיים, התרבותיים והמעשיים.

למוד התורה חייב להיות ערך עליון. ביה"ס צריך להרגיל את תלמידיו לקביעות בתורה  ולקביעת עתים לתורה, איש איש לפי אפשרויותיו,  ע"י לימודה,  הבנתה  ואהבתה.

לימוד התורה חייב להיות גם עיסוק קבוע וגם מזון תרבותי  לשעות הפנאי, כל אדם לפי יכולתו,  עליו להקיף את כל רובדי החברה, למדנים מופלגים ואנשי מעשה, מדענים ואמנים,  זקנים עם נערים, גברים ונשים, יחידים וקבוצות.

מערכת החינוך צריכה לחנך את תלמידיה לנאמנות להלכה ולפוסקיה המוסמכים.

את הבנים  המתאימים יש לדרבן  ולעודד  להיות גדולים בתורה. גם אנשי מעשה יכולים וצריכים להיות תלמידי חכמים לפי אפשרויותיהם. 

עבודה

גדול תלמוד המביא לידי מעשה. עליו להניע את הלומד  ליישם את התורה הלכותיה וערכיה בכל התחומים. לכן לימוד התורה חייב  להיות מעמיק, המביא בחשבון את הצורך והיכולת להתמודד עם יישומים מתחדשים. הוא אינו יכול להסתפק בתחום האינטלקטואלי בלבד, עליו לתת משקל גדול  לעבודת הלב ולעבודה שבלב (זו תפילה).  על הלימוד להיות חוויתי ומוטה חינוך למידות טובות ויראת שמים. על המערכת מוטלת משימה  לחנך אדם מאוזן, בעל ידע רב ובעל לב רגיש.

ע"מ שהתלמידים יוכל להתמודד עם כל ההתפתחויות הצפויות בעתיד אין  להסתפק בהקניית ידע בלבד, אלא בעיקר  יש לחנך, להקנות ערכים, להציב עמדות ברורות, לעצב השקפת עולם ולהשפיע על התנהגותם המוסרית והדתית.

לימוד המדעים, התרבות והאומנות והחינוך החברתי חייבים להיות חלק מתפיסה מורחבת זו של התורה כתורת חיים.

לימוד המדעים  צריך להכשיר אדם שיוכל להשתלב בכל מערכות המדע והטכנולוגיה המתקדמות. לא רק לשם  פרנסה, אלא גם לצורך האפשרות להרחיב את יישום התורה בתחומים רחבים יותר. על התלמיד לרכוש מיומנויות שיאפשרו לו להתמודד עם כל תיאוריה מדעית אפשרית  וליישם בה את עקרונות התורה. צריך לציידו  בחוש ביקורת מול השערות לא מבוססות והשפעות של ערכים שליליים. עליו להתחנך לכך שהערכים האמוניים והמוסרים הקבועים אינם תלויים בשום ידע מדעי. הם קבועים מכוח עצמם, משום שניתנו מהשמים ואינם פרי יצירה אנושית. 

 

 גמילות חסדים

החינוך החברתי צריך להכשיר אדם רגיש לבעיות חברתיות ולהיות שותף פעיל בחברה.

יש לטפח את המימוש העצמי של הפרט מתוך  אחריות, מעורבות ותרומה לחברה כולה. המעגלים החברתיים שעימהם יש להתמודד הם: הזולת, המשפחה, החברה, העם והאנושות.  וזאת דווקא על רקע הערעור על מעמדם של אלו.

הזולת

"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה. האופנה הפרטנית עלולה לפתח אגואיזם. כנגדה יש להדגיש את ערכי  האלטרואיזם, הצדקה, החסד והאחריות לחברה.  יש לפתח רגישות ופתיחות  לאחר, השונה  בגופו, במעמדו, בייחוסו, במוצאו, באישיותו,  בדעותיו ובאורחות חייו. פלורליזם יהודי שונה מהותית מהמקובל בפוסט-מודרניזם,  דווקא  מתוך עמדה  מוצקה ואמונה ברורה יש מקום להבין את הרקע השונה של האחר, להתחשב בו, להקשיב  למצוקותיו, לסייע לו לתמוך בו, ולהשפיע עליו. 

יש לחזור ולהדגיש, פתיחות ורגישות להבנת הזולת לא נובעת מרדידות, שטחיות ובינוניות, אלא אדרבה, מתוך עוצמה, גדלות נפש, ואחריות  לאחר "כל ישראל ערבין זה בזה"

המשפחה

 בנים ובנות יתחנכו בעודם צעירים לערך המשפחתיות, דהיינו, לנאמנות, לנתינה, למסירות, לאחריות, לאהבה במושגה הטהור והנאצל.  יש להכינם לקראת מחויבות להקים משפחה  בגיל צעיר. משפחה כוללת זוגיות והמשכיות כערך אחד.  משפחה יציבה צריכה להיות המסגרת הבסיסית שרק מתוכה ניתן לפתח קריירה ומעמד כלכלי ומדעי. לשם כך יש לחנך  לנשיאה  באחריות משותפת ולחלוקת תפקידים צודקת והוגנת   בין האיש והאישה, שיש בה גם שונות וגם שוויונות.

במסגרת  זו יינתן חינוך נכון למגדר של המינים השונים, לערך הצניעות ולתפקודו ולמעמדו של כל מין בתנאי החיים המשתנים. 

החברה

יש לחנך  להזדהותו של היחיד עם כלל  הציבוריות הרחבה, על גווניה השונים, שלוחותיה ושליחותה ההיסטורית בבניין הארץ  ברוח התורה, מעורבותה העמוקה בהקמתה והמשך התפתחותה של מדינת  ישראל. חזון מדינת התורה כערך ציוני רלבנטי צריך לפעם בקרב בוגרי הישיבות והאולפנות בכל תפקיד אשר ימלאו.

אין טיפוס אחד אותו ניתן להציג כמודל חינוכי בלעדי. יש לחנך למודל של חברה הטרוגנית, שהמכנה המשותף שלה תורה ועבודה וגמילות חסדים. על כל אחד לפתח את אישיותו בצורה מרבית כשליח החברה, איש איש לפי כישרונותיו ונטיותיו,  ולהביא את בשורתה לציבור הרחב.

העם

יש לטפח תחושת זהות עם כל יהודי הארץ והגולה, אחריות לכל יהודי, אהבת ישראל,  ערבות הדדית והשאיפה לקרבם לתורה. יש להאהיב את הארץ, על נופה, אדמתה, ערכיה הרוחניים והמוסריים, תולדותיה, ייעודה ומצות יישובה. יש לחנך לאזרחות טובה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עפ"י עקרונות התורה.

המבחנים שנכונו לדור  הבא באשר לביטחונה ויישובה של הארץ וזהותה היהודית של מדינת ישראל  מחייבים הכנה רעיונית רצינית ומעמיקה של התלמידים.  

האנושות

הפתיחות והתקשורת ההולכות  ומתהדקות  עם העולם הרחב מחייבות חינוך לאחריות ישראלית לחברה האנושית. אנו חלק מעולם  גדול ועם זאת  בעלי בשורה ייחודית לאותו עולם. יחסי עם ישראל ואומות העולם מורכבים מאהבה ושנאה, קבלה והשפעה, מפרטיקולאריות ואוניברסאליות. כל אלו מחייבים הכנה רעיונית מעמיקה והדרכה מעשית מתאימה. 

חזון נביאי ישראל על שלום אמיתי וצודק בחברה האנושית, כשציון במרכז וממנה תצא תורה, צריך להיות נר לרגלי החניכים.

תרבות

בין מכלול ההשפעות העולמיות על היחיד יש לייחד מקום  מרכזי לנושא התרבות.

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת תיצור  עודפי פנאי גדולים עוד יותר. ניצול נכון שלהם יקבע את תרבותו של האדם. תוכן פנאי זה והמינון במגוון הפעילות בו שונה מאדם לאדם. בעקרון, התוכן צריך להתמלא בתורה עבודה וגמילות חסדים. דהיינו, הקדשת זמן ללימוד עיוני ולעשיית  מעשים טובים לעצמו ולמען הזולת והקהילה. יתר הזמן ינוצל  לתרבות טובה וערכית. המוסדות חייבים להקנות לתלמידיהם טעם טוב ומפותח ולפתח רגישות לצרכנות תרבותית טובה. יש לחדד את חוש הביקורת בין תרבות ערכית וטובה לבין תרבות פנאי וולגארית ושלילית. יש להמחיש זאת במסגרת הפעילות החינוכית והחברתית.

יש לטפח את בעלי הכישרונות היצירתיים  בכל תחומי האמנות, תוך כדי העשרתם  באמונה גדולה  ובחוויות דתיות עמוקות שיפרו וינחו את היצירתיות לכיוון ערכי ואידיאלי.

 הארץ

אי אפשר  להתיחס לחינוך ציוני דתי מבלי להזכיר את העיקר שעל שמה נקראת ה"ציונות" וזו ארץ ציון וירושלים. מקור ציוניותנו  הוא דתנו. אולם לא דת במשמעות המצומצמת, כפי שנאלצנו ליישמה  בגלות,  אלא תורת ה'  תמימה,  הכוללת בתוכה גם את תחיית האומה בארצה וקוממיות ממלכתיותה, שזכינו להן בעזרת צור ישראל וגואלו.  כל אלו תורת ה' הן ותפקידנו להעלותם בקודש. וזו המשימה הגדולה שתלמידנו  צריכים ליטול על שכמם לדורת הבאים.

 "בכל דרכיך דעהו".

בכדי להתמודד עם בעיות התקופה העתידה על המוסדות לבנות אישים מגובשים שהמורכבות באישיותם היא יחידה הרמונית ואורגאנית שלמה. בה ישולבו רעיונית, כשלמות מלוכדת אחת, יראה וחוכמה, תורה ודרך ארץ, מדע וערכים, המשכיות והתחדשות, יציבות ותמורות, פרטנות וציבוריות, משפחתיות וייחודיות, פתיחות ויציבות פנימית, רציונאליות  ואמוציונאליות.

אע"פ שאין לשרטט מודל אחד לבוגר מוסדותינו  בכל זאת המכנה המשותף של הבוגרים צריך להיות:

אוהב  ה' והבריות, התורה והארץ, בן תורה  וירא שמים,  מנומס ובעל מידות טובות, אידיאליסט ובעל איכפתיות חברתית, פטריוט ואיש תרבות רחב אופקים, הנטוע עמוק עמוק בתורת ישראל ונופו נוטה לעולם הרחב, איש איש ומינונו השונה, כשכולם ביחד מרכיבים  חברה המקדשת שם שמים ברבים.

 הרב יעקב אריאל, בוגר ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה. משמש כרבה של העיר רמת גן ונשיא ארגון רבני צהר.

 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה