מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

לוחות ושברי לוחות - לפרשת בהעלותך/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

לוחות ושברי לוחות - לפרשת בהעלותך/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

לוחות ושברי לוחות - לפרשת בהעלותך/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

ידועה אמרתו המפורסמת של הרבי מנחם-מנדל מורגנשטרן מקוצק "אין שלם מלב שבור".
אמרה זו באה ללמדנו, שהשלמות איננה רק מה שנראה שטחי כלפי חוץ, אלא את השלמות רואים רק כשמבינים שהחייים מורכבים יותר, וכשלבו של אדם נשבר וכואב באופן הפנימי והאמיתי, או אז זוכה למדרגת השלמות וחדל להיות בעל-חיים שהולך על שתיים, אלא אדם בעל רגשות ותכונות אנושיות.
מקור אמרתו של הרבי מקוצק ככל כנראה מתוך דברי המדרש בויקרא רבה [פרשת צו פרשה ז']. המדרש  מלמדנו, שבניגוד לאדם שאינו משתמש בכלי שבור ואף גנאי הוא לו, הקב"ה יוצר האדם מתחבר ללב שבור של האדם וכך  יכול גם האדם להתחבר לבורא עולם, בעיקר כאשר מסיר מעצמו את רוח הגאווה ומביא עמו את שבריו.
וכך הדברים מובאים במדרש - "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה (תהלים נא, יט) אמר ר' אלכסנדרי: ההדיוט הזה, אם משתמש בכלי שבור, גנאי הוא לו, אבל הקדוש ברוך הוא כל כלי תשמישיו שבורין הן, דכתיב 'קרוב ה' לנשברי לב (תהלים לד, יט), הרופא לשבורי לב (שם קמז, ג), ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים (ישעיה נז, טו)...".
מה הקשר בין אמרתו של הרבי מקוצק לפרשתנו? לפי המדרש דלעיל, שכל כליו של הקב"ה הם שבורים, הרי מצינו שהקב"ה משתמש ב'כלי שבור' ולא סתם אלא  שברי הלוחות עצמם. וכך מובא בירושלמי [מסכת שקלים פרק ו']: "תני רבי יהודה בן לקיש אמר: ב' ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, א' שהייתה התורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו. זה שהיתה התורה נתונה בתוכו היה מונח באהל מועד. הדא הוא דכתיב [במדבר יד מד] 'וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה'. זה שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן ופעמים שהיה מתראה עמהן".
לפי רבי יהודה בן לקיש, הרי היו שני ארונות, הארון באוהל מועד שהיו בו לוחות שלמים ואילו בארון שהיה מלווה אותם בדרכם היו שברי הלוחות. ואומר רש"י בפרשתנו על הפסוק [י', ל"ג] -  "וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים" - זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים".
אנו רואים, שבזמן המסעות ובזמן המלחמה, מלווה את עם ישראל הארון ובו שברי לוחות. ונשאלת השאלה, לשם מה יש לשים שברי לוחות בארון? מה המטרה בזה? לכאורה דווקא בזמן מלחמה, שצריך הרבה סייעתא דשמיא כדי לנצח במלחמה, היה צריך להניח את הלוחות השלמים ולא את השבורים שסמלו את חטא העגל?
יתכן לומר, שהקב"ה רוצה ללמדנו, שיש אידאל והוא לוחות שלמים שמונחים באוהל מועד וממנו שואבים את הכוחות והדרך לחיים. מאוהל מועד יוצאת התורה השלמה, המנחה אותנו לקראת מסע החיים של כל אחד ואחד. אולם כשיוצאים בפועל למסע החיים, הן בזמן שלום ובמיוחד בזמן מלחמה, צריך לדעת שהמציאות מורכבת ואיננה שלמה ומושלמת ויש צורך בראיה מורכבת של החיים ולכן, כפי שבאדם הפרטי, הלב השבור הוא המוביל לשלמות, כך באומה, שברי הלוחות הם השלמות, כאשר צריך לתרגם את התורה לחיי המעשה.
לפני כמה שנים, התקיים כנס בוגרים בישיבת ההסדר "כרם ביבנה", בו זכיתי ללמוד כבחור וכאברך. אני זוכר, כיצד ראש הישיבה, הגאון הרב חיים גולדוויכט זצ"ל הקשה בדרשתו, לשם מה אנו מקיימים את הכנס הזה ומהי המטרה בהטרחת הבוגרים כשכל אחד מהם עסוק בעבודתו ובשגרת חייו?
 
ואז השיב מו"ר משהו שלא אשכח לעולם - הישיבה היא ה'לכתחילה', היא המקום האידיאלי בו טווים את תכניות החיים לפי דרכה המקסימלית של התורה, אבל היות והחיים הם מציאות של 'דיעבד', יש בחיים מצבים מורכבים ואנו נאלצים לעתים להתמודד עם החלטות לא פשוטות, באנו להביא אתכם למקום של האידאל השלם, כדי לעורר ולהזכיר לכם בזמנים המורכבים מניין באתם והיכן תפרתם את המחשבות והחלומות הגדולים לפני צאתכם לחיים ובכך תשאבו כוחות להמשך מסע החיים.
אנו למדים, שישנם 'לוחות שלמים' והם באוהל מועד, בבית מדרשו של משה רבנו, אשר ממנו יצאו הלכות החיים, אולם פעמים שאין ברירה וצריך לשבור את הכללים האידאלים בגלל המציאות המורכבת ואז ה'שבור' הוא ה'שלם' האמיתי. הלוחות, שהם לבם של ישראל ולבו של התורה, גם כשהם שבורים אין יותר שלם מהם, כי הם מורים לנו, שגם ל'שברים' יש חשיבות ומקום.
הגמרא [ברכות כח:] מספרת על רבי יוחנן בן זכאי, שטרם מותו בקש שיכינו כיסא לחזקיהו מלך יהודה שבא ללוותו. ויש להבין את פשר הדבר, שהרי חזקיה היה בבית ראשון ואילו רבי יוחנן בן זכאי חי בתקופת בית שני. אלא ניתן לבאר, שרבי יוחנן ניהל מאבק בזמן המצור על ירושלים עם קבוצת בריונים, שטענו שאין להיכנע לרומאים ויש להילחם כנגדם ולא למסור את ירושלים לאויבים. רבי יוחנן בן זכאי חשב שאין ברירה, יש כאן מצב של 'לוחות שבורים' ואי אפשר להשיג את האידיאל של ירושלים בשלטון יהודי והוא אכן יצא לרומאים וביקש לפחות 'תנו לי יבנה וחכמיה'. אבל טרם מותו הרהר, שמא צעד זה שעשה היה כניעה לא רצויה, שהרי חזקיה בבית ראשון לא הסכים בהוראת ישעיהו להימסר לאשורים ורק שבנא הסופר נכנע לאשורים. ולכן אמר רבי יוחנן בן זכאי לסובבים אותו - הכינו כיסא לחזקיהו שבא ללוותני, שגם הוא היה מסכים במצב זה להיכנע.
נמצאנו למדים, שללא הלוחות השלמים באהל מועד אין קיום לעמנו. ספר התורה והלוחות השלמים הם החוקה הקבועה והתורה המסורה בלי שינוי. אך כאשר יוצאים להתמודד עם החיים ובמיוחד בזמן מלחמה יש להשתמש, כמובן במינון נכון ולפי הכוונת רבותינו, בכלים שבורים ובלוחות שבורים ובכך להגיע לשלמות ולחיים של תורה.
יהי רצון, שאכן לבנו יהיה בבחינת "לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי"!

שבת שלום לכל בית הישיבה

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה