מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

לזכרו של רבינו - - תלמידים מספידים

לזכרו של רבינו - - תלמידים מספידים

לזכרו של רבינו - - תלמידים מספידים


הרב צוקרמן היה גדול בתורה וגדול בחינוך. הוא אהב את כל הישיבות והאולפנות שנבנו ופרחו בזכות מסירות הנפש שלו.

את דמותו המיוחדת זכיתי להכיר מאז שבאתי לקבל את ברכתו להיות ראש ישיבת בני עקיבא בקרית שמואל.

לימים, כשנהיתי מזכ"ל בני עקיבא, חוויתי את אהבתו לתנועה וגיליתי את ענוותו הרבה.

רב גדול בן 95 מגיע להנהלה הארצית כדי לקחת חלק בדיונים ותמיד מבקש קודם לשמוע את דעת הצעירים, המדריכים והקומונריות- בשבילו דעתם היא זו שקבעה.

אני מודה להקב"ה על ההערכה, החיבה והאמון שזכיתי לקבל ממנו בכל המעגלים של העשייה החינוכית, עצותיו ויושר דרכיו ימשיכו ללוות אותי בעז"ה

הרב בני נכטיילר - מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

 

ביחד עם הרב משה צבי נריה זצ"ל הקימו את ישיבת בני עקיבא כפר הרואה ועמדו בראשה עשרות שנים. אורחות חייו של הרב צוקרמן היו סגפניים, הוא התרחק מכל שמץ של שררה וגאווה ולא אהב הקצנה מכל סוג, לא בדיבור ולא במעשה. הרב צוקרמן זצ"ל היה סמל חי לתנועת המוסר בה האמין ועליה גידל וחינך דורות רבים של תלמידים. 
פגישתי האחרונה איתו לפני כמה חודשים, ערב הבחירות לרבנות הראשית, הותירה אותי מחוזק ומעודד בתמיכתו הפומבית בי, ביושרתו ובמנהיגותו, בשיחתנו הוא דיבר בעד הצורך להפוך את הרבנות לכלי מקרב לעם ישראל וחיזק מאוד את דרכה של צהר בכיוון זה. 

תלמידי הציונות הדתית מרכינים היום ראש עת הלך לעולמו מורנו ורבנו. 
יהי זכרו ברוך

הרב דוד סתיו רב העיר שוהם

הרב אברהם צוקרמן נפטר. זקן השבט. 
אין אחד מבוגרי בני עקיבא בישראל שלא ראה בו דמות של מדריך. 
כשאני מעלה את דמותו מיד עולות לפני שתי עיניו. 
העין האחת תמיד צוחקת. סוג של שובבות נעורים. 
העין השנייה תמיד מצמצמת את העדשה ומתרכזת בנאמר ובנראה. סוג של עומק תבונת הזקנים. 
זה היה האיש. הצעיר והזקן שבחבורה. היה לו את הכישרון לנווט את הגוף הכבד שנקרא "ציונות דתית" בלי להיות שייך לזרם זה או אחר. כל אחד מצא אצלו אוזן קשבת ולב פתוח. 
תקופת המנהיגים הגדולים הולכת ומסתלקת. נותרים תלמידים שצריכים לספוג את תורת רבותיהם, ולהמשיך בדרך. 
פעמים רבות תורתם של אנשים גדולים מיתפרטת לתתי - זרמים, כשכל אחד מסוגל למשוך חוט אחד מפקעת החוטים של רבו. נקווה ששפע הצבעים ומלאות החיים של הרב צוקרמן ז"ל ימשיך למלא ולבסם את הארץ ואת יושביה. יהי זכרו ברוך.

הרב בני לאו, רב קהילת הרמב"ן ירושלים

 

 

נפלה עטרת ראשינו, הרב הגאון אברהם צוקרמן זצ"ל, ראש ישיבת כפר הרא"ה, ראש ישיבות בני עקיבא, מקיים הישיבות הציונות, שגידל דורות של תלמידים ותלמידי תלמידים. הרמב"ם מלמדנו בהלכות תלמוד תורה פרק ג' שאי אפשר לזכות בכתרה של תורה יחד עם עושר וכבוד אלא התורה באה עם ענווה ומסירות ולמי שממית עצמו עליה (הלכה ו-ז-ח-ט-יב).

וכך היה רבנו הרב אברהם צוקרמן עוד מילדותו כאשר בגיל שש מרוב תשוקה לתורה עבר מכיתה א' לכיתה ב' ושוב דילג לכיתה ג'.
ובגיל אחד עשרה עבר לעיר אחרת לישיבה שבליטא פולנית, מקום הולדתו. בלילה התעורר בתוך געגועים להוריו והיה בוכה בשקט בכרית, בכל זאת היה ממשיך ללמוד בשקידה. היתה זאת ישיבה שייכת לתנועה המוסר מסובבת על טבעיות האדם לעצמו, וכן בהשמך למד בישיבות מוסר עד שהגיע לישיבת נובהרדוק, השיא של ישיבות המוסר, שהדגישה את הענווה והמסירות. הוא נהג להתפלל עם חבריו בתחנת הרכבת של הגויים כדי ללמוד להתבייש מד' ולא מבני אדם. הוא למד שם בשקידה עצומה.
את בר המצוה עשה בישיבה, כבימים ההם, בלי מתנות וחגיגות, אלא בעליה לתורה ומזל טוב.
התלמידים ישנו בעזרת נשים של בתי-כנסת, עד מרחק של שעה, על ספסלים מעץ עם מזרנים של קש, שביום היו שומרים אותם במחסן תחוב של בית-הכנסת. כמובן לא היה אוכל בישיבה אלא התלמידים אכלו אצל בעלי בית שהזמינו אותם.
בגיל עשרים עלה לארץ, ממנה לא יצא לעולמים. גם התנגד ליציאה מהארץ, אף יציאה לפולין. כמובן גם התנגד לפינוי ישובים. הוא חגג יום עלייתו לארץ כיום הולדת שני, יום שניתנה בו נשמה חדשה. גם בארץ למד בישיבת נובהרדוק. בארץ פגש את ראש הישיבה משם, הגרי"י קניבסקי ה"סטייפלר", שלמד ממנו עמקות שבפשטות ופשטות שבעמקות. פעם שמע הגרי"מ חרל"פ, ראש ישיבת מרכז הרב, וראה שזה הכיוון הנכון. ויותר מאוחר שמע את הגרמ"צ נריה.
למד כאברך מבוגר תומך צעירים בישיבת הישוב החדש. זאת היתה התקופה המבורכת ביותר בה למד בשקט בלי טרדת פרנסה.
יותר מאוחר מונה אחראי על סניפי בני עקיבא שבצפון, ועורר אותם ללכת ללמוד בישיבה. אז לא היתה ישיבה מתאימה. כך הוקמה ישיבת כפר הרא"ה. יותר מאוחר מונה לר"מ, יותר מאוחר לראש הישיבה, ויותר מאוחר לראש הישיבות בני עקיבא. הוא יזם הקמת ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר רבות. הוא המקים הגדול. והכל בצניעות ובענווה בלי להתבלט במאומה. זה התלמיד הגדול כולו ענווה.
כאשר בא להתייעץ עמו, השיב: איני אומר מה לעשות, אלא אני אומר מה אני הייתי עושה. בדיונים היה דרכו: אל תאמר קיבלו דעתי (אבות ב ח).
הוא לא הוציא רשיון נהיגה, אלא היה נוסע באוטובוס. בימי שני, חמישי ושישי לא אכל בשר.
בישיבה לא הדריך דווקא להוציא עילויים במובן של הדגשת הפרט אלא הדגיש את הכלל, ולכן גם תלמיד חלש לימודית אבל בעל מידות טובות, ירא שמים ומסירות לכלל, עודד מאוד. הוא היה מאוד רציני ומאוד מסור, ותבע מהתלמידים רצינות.
עלה למרומים אותו גדול אמיתי, ועוד רוחו נושבת לעד ולנצח לתלמידיו ותלמידי תלמידיו.
תהא נפשו צרורה בצרור החיים עם נשמתם של כל הצדיקים האמיתים.

הרב שלמה אבינר

 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה