מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

לילה חוויתי - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

לילה  חוויתי - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

לילה חוויתי - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

"מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן..." (רמב"ם הלכות חמץ ומצה, ז' א')

על רוב מצוות העשה תקנו חכמים ברכה מקדימה, בין מצוות שמקורן בתורה ובין מצוות שמקורן בדברי חז"ל. כך לפני קריאת המגילה מברכין אנו "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מקרא מגילה" , לפני קריאת ההלל מברכים אנו " אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לקרוא את ההלל", נכון הדבר גם לתקיעת שופר, לארבעת המינים אפילו למצוות אכילת המצה עליה נברך בליל הסדר "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה".

ברם, בכל הנוגע למצוות ההגדה, "מצוות עשה של תורה", אין אנו מוצאים כל ברכה.

מדוע לא מצאו חז"ל לנכון לתקן ברכה מיוחדת על ההגדה, בלילה בו נברך על מצוות אחרות של אכילת מצה, אכילת מרור ואפילו ברכה על אמירת הלל?

תשובה מרתקת מובאת בדברי החתם סופר. על פי הסברו, קיימת בנוסח ההגדה ברכה אך ברכה זו מופיעה בסוף ההגדה, ברכת "אשר גאלנו וגאל את אבותינו". הסבר זה קשה שהרי הכלל היסודי בברכות המצוות הוא "מברך ועובר לעשייתן" ואם כן היינו צריכים למצוא את הברכה בתחילת ההגדה ולא בסופה?

אמנם בזה נעוץ סוד ויסוד הדברים. ישנו תקדים אחד בו מברכים את הברכה לאחר עשיית המעשה מכיוון שטכנית הדבר לא מתאפשר קודם לכן. המדובר בתהליך הגירות. מרכיב מהותי בתהליך הגירות הינו הטבילה. לאחר הטבילה הגר נחשב כיהודי לכל דבר. ברם, את הברכה על הטבילה אין הוא יכול לברך טרם הטבילה מאחר ואינו יהודי עדיין. אשר על כן הברכה מתבצעת לאחר הטבילה.

זהו ממש מהלכו של ליל הסדר. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" .  אנו מתחילים את ליל הסדר ב"עבדים היינו", בגוף ראשון. ליל הסדר הוא לילה בו אנו עוברים תהליך אישי נפשי של יציאה מעבדות לחירות. לכן אין ביכולתנו לברך בתחילת ההגדה מאחר ואנו עדיין עבדים, ממש כמו בתהליך הגיור. רק לאחר שעברנו את התהליך ונגאלנו, יכולים אנו לברך "אשר גאלנו וגאל את אבותינו". אנו מברכים לא רק על גאולת העבר אלא בראש ובראשונה על גאולתנו האישית בהווה.

בליל הסדר, שאלה "מה נשתנה", צריכה להישאל לא רק בתחילת הסדר כי אם גם בסופו. "מה נשתנה" אצלי השנה? במה שינה הסדר את העולם הרוחני שלי? כיצד עברה המשפחה את החוויה המשותפת?

ליל הסדר הוא לילה של חוויה. סיפור ההגדה צריך להיות סיפור חי, זורם ונושם. אל לנו "להריץ" את ההגדה במהירות כקריאת טקסט גרידא. עלינו לנצל את אמירת ההגדה לצורך תהליך פנימי , נפשי, רוחני, משפחתי וחברתי שאנו עוברים בלילה הזה.

הלילה הזה הוא לילה של נבואה לכל ישראל וכל אחד ואחד מישראל עולה אז למדרגת צדיק וכל שבעת הרקיעים פתוחים לפניו. וכל היודע להכין עצמו לקראת הגדולה של הלילה הוא פורח ממדרגה למדרגה...

בחג המצות הכול משתחרר הן הכלל והן הפרט – כל אחד מישראל, גם אשר בכל השנה איננו זוכה להיות נגאל ממיני עבדות שונים – בחג הקדוש הזה הוא משתחרר לגמרי .

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה