מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

לך לך ....... לייעודך ולעצמיותך !!!/ הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

לך  לך ....... לייעודך  ולעצמיותך !!!/ הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

לך לך ....... לייעודך ולעצמיותך !!!/ הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

בכל פרשה, לצד הניסיון להבין את פשטי המקראות, אנו מבקשים לגלות איך אנחנו מפרשים את הנלמד. מה זה עושה לנו, ואיך הלימוד של פרשת השבוע מצמיח אותנו. הרי ידוע שהרמב"ן אומר בפרשתנו שספר בראשית הוא ספר ש- "מעשי אבות סימן לבנים". הכוונה היא שאנו חייבים לבדוק כיצד האבות התנהגו , ללמוד מדרכם המיוחדת וכיצד אנחנו יכולים לממש את דרך האבות בחיינו שלנו.

כשנפגשים עם אברהם אבינו, זה ממש פשוט... אברהם הוא אבינו.. זה אנחנו ממש.. ואולי זה מה שאמר ישעיהו הנביא: "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו". - תלמדו את אברהם, ותדעו מי אתם...
אז מה הקב"ה אומר לאברהם במפגש הראשון שלו עמו? (למפגש הראשון יש ערך מיוחד, פעמים שזה היסוד והבסיס להמשך). -  "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך".

לך – הציווי הראשון הוא ללכת!! לא לעמוד, לא להפסיק ללכת, לא לנוח... אין דבר כזה: "הספקנו", "הגענו", "עשינו את שלנו"... לעולם, וכל הזמן, אנו מצווים ללכת! להתקדם! לשאוף, להשתדל, לחפש את המשימה הבאה, את האתגר הבא.
אין אף פעם מצב ורגע שבו אברהם אמר לעצמו: "די... עשיתי את שלי...אני יכול ללכת..." .
ההליכה של אברהם, שכה מודגשת בפסוקים, אינה רק אמצעי למטרה, הוא איננו הולך רק בכדי להגיע לארץ ישראל. ההליכה עצמה היא בעלת ערך.

השפת אמת מביא את שאלת הרמב"ן- למה מובא בפסוק "לך לך" מבלי שנזכר קודם חיבתו של אברהם? הרי בפרשת נח לפני שהתורה מציגה את דברי ה' לנח , אומרת התורה : "איש צדיק תמים היה בדורותיו" ,ואז אנו מבינים מדוע ה' פונה דווקא אליו – כי הוא צדיק תמים, א"כ לפני שה' פונה לאברהם , מדוע התורה לא נותנת הסבר – למה ה' פונה דווקא אליו , מה אנחנו יודעים אל אברהם לפני שה' אומר לו – "לך לך....." . עונה השפת אמת – שה' פונה לכולם, אבל רק אברהם שמע... נפלא! ממש נפלא !! הקב"ה מדבר איתנו בתוך המציאות. הוא פונה אלינו ואומר לכולנו "לך לך". צריך להתפלל להיות אברהם ולהקשיב לקול הקורא... לשמוע את קריאתו של ה' אלינו. לצערנו – לא כולם שומעים את קריאת ה' אלינו, אך אברהם אבינו שמע את קריאתו של ה' אליו.
לך לך  - לכאורה המילה לך מיותרת, היה מספיק לכתוב לך.. "לך" מסביר הנתיבות שלום- "לייעודך – אל תיקון נשמתך, מה שאתה צריך לתקן בעולם הזה..." לכל אחד מאיתנו יש את תפקידו המיוחד והייחודי בעולמנו. בתוך התורה הרחבה, המנתבת והמאירה לכולנו את הדרך, כל אחד ואחת מאתנו צריך להלך במסילה המיוחדת שלו. כל אחד הולך .

כולנו מצווים ושמחים ללכת ל- "לך" המיוחד של כל אחד. יש מי שתפקידו בעזרה לזולת, מי שיחודו בתפילה ובזיכוי הרבים, יש מי שכוחו ביצירה ובגילוי וכולנו זוכים להשתדל לחנך ולהתחנך.

"לך לך"... אל הארץ אשר אראך" .

ננסה בכל כוחותינו, לא להפסיק ללכת... נשתדל לשאוף, להתקדם, לחלום, לבקש . נזכור לברר לעצמנו מהו ה"לך" של כל אחד מאתנו ובע"ה נגיע לתפקיד של כל אחד מאתנו בעולם.


דיני  הזכרת  ושאילת  גשמים

 

בימים אלה נכנסנו לעונת החורף. מתפילת מוסף של שמיני עצרת אנו משבחים את ה' בברכת 'מחייה המתים' שבתפילת העמידה, ומזכירים את גבורתו ביכולתו להוריד לנו גשם.

מערב יום רביעי  ,ליל ז' במרחשון התחלנו לבקש מה' , בתפילת העמידה בברכת השנים ,שיפתח לנו את אוצרו הטוב, וימטיר עלינו גשמי ברכה – "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים.

מה דינו של מי ששכח ולא הזכיר גשמים בברכת 'מחייה המתים' – "משיב הרוח ומוריד הגשם" ?

מי שסיים את ברכת מחייה המתים ונזכר שאמר 'מוריד הטל' במקום לומר 'משיב הרוח ומוריד הגשם', אינו צריך לחזור ולתקן, משום שגם בחורף יורד טל, ויוצא אם כן ששיבח את הקב"ה בדבר הקשור למים. (אם נזכר באמצע הברכה יכול לתקן במקום שנזכר) .

מה דינו של מי ששכח, ולא ביקש גשמים ב'ברכת השנים' ?  

מי שטעה ולא ביקש גשמים בברכת השנים:
• אם נזכר לפני שסיים ברכת שומע תפילה- יאמר בברכת שומע תפילה :"ותן טל ומטר לברכה". הסיבה לכך היא , משום שבברכת שומע תפילה מותר להוסיף בקשות.
• אם נזכר רק לאחר שכבר סיים את ברכת שומע תפילה: יחזור לברכת השנים ויאמרה כראוי.

• אם נזכר כשסיים את תפילתו והתכוון לפסוע לאחור (היינו שסיים תחנוניו ואמר הפס' "יהיו לרצון", אע"פ שעדיין לא עקר רגליו) : יחזור לראש התפילה . (שו"ע קי"ז ה' , מ"ב שם)
 
מי שמסתפק אם ביקש גשמים או לא:
אם לא עברו שלושים ימים מליל ז' במרחשוון, חזקה שאמר מה שהיה מורגל לומר בימי הקיץ ולכן עליו לתקן את הטעות ולחזור שוב לראש התפילה . (שו"ע ורמ"א או"ח קי"ד סעיף ח')

המהר"ם מרוטנבורג הציע, שבתחילת עונת החורף , בליל ז' במרחשוון, ירגיל את לשונו לומר את הנוסח החדש ע"י שיאמר תשעים פעם :"ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן טל ומטר לברכה ", ולמנהג הספרדים יאמר: רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו".

אמנם רבנו פרץ חלק עליו, אך הרא"ש הסכים לדעתו, וכך נפסק בשו"ע (שם סעיף ט').

נסיים בתפילה מתוך התפילות להושענא רבה:
"שערי שמיים פתח, ואוצרך הטוב לנו תפתח, תושיענו וריב את תמתח, והושיענו אלוקי ישענו". 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה