מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

לפרשת קורח ולא יהיה כקרח וכעדתו / הרב אליעזר אהרונסון ראש ישיבת ההסדר חולון

לפרשת קורח ולא יהיה כקרח וכעדתו / הרב אליעזר אהרונסון ראש ישיבת ההסדר חולון

לפרשת קורח ולא יהיה כקרח וכעדתו / הרב אליעזר אהרונסון ראש ישיבת ההסדר חולון

הפרשייה של קרח ועדתו מסעירה את הרוחות בכל דור ודור. עצם המציאות של אדם שבא לחלוק על משה רבנו ומציב את עצמו כאלטרנטיבה למשה רבנו היא מציאות קשה, במיוחד כאשר הטענה היא לא רק שקרח יכול להיות מנהיג יותר מוצלח, אלא שמשה רבנו לא נבחר כביכול על ידי הקב"ה.

עד כדי כך מזוהה קרח עם נושא המחלוקת, עד שחלק ממוני תרי"ג המצוות מנו מצוות לא תעשה "ולא יהיה כקרח וכעדתו". כך למשל מנה ר' אליעזר ממיץ, מבעלי התוספות, בספר היראים סימן שנז:

"לא יהיה כקרח. צוה הב"ה שלא יערער אדם על הכהונה שלא יאמר אדם למה יעבוד כהן ואני לא אעבוד וכן לא יערער על כל אדם ואדם שנתן לו כבוד במצות היוצר דכתיב בפ' ויקח קרח ולא יהיה כקרח וכעדתו שערער על משה ואהרן כדכתיב ומדוע תתנשאו על קהל ה'".

בספר מצוות קטן (מצווה קלב), לר' יצחק מקורביל – שהיה אף הוא מבעלי התוספות, מוסיף ומרחיב: "ובכלל המצווה הזו, שלא יחזיק במחלוקת ושלא יהיה בעל מחלוקת"...

הפרשייה של קרח היא הדוגמא הטיפוסית של חז"ל למחלוקת שאינה לשם שמיים, כדברי המשנה המפורסמת (מסכת אבות פרק ה משנה יז): "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים - זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח וכל עדתו".

אלא שבמשנה זו יש להתבונן ולהקשות: מה הדבר הגדול שנאמר כאן על מחלוקת שהיא לשם שמים – שסופה להתקיים?! האם זה דבר טוב עבור העולם שהמחלוקת תתקיים? הרי לכאורה אמרנו שאין להחזיק במחלוקת, ואין לך כלי מחזיק ברכה אלא השלום, והמחלוקת ושנאת חינם מחריבים את העולם, ואם כן מה השבח הגדול של מחלוקת שהיא לשם שמים, אם היא מתקיימת לעולם?

ויש להבין שבאמת מחלוקת שהיא לשם שמיים  היא דבר חיובי בעולם ומקדם את העולם. כאשר יש מחלוקת לא בגלל מניעים אינטרסנטיים ואישיים, אלא מתוך שכל אחד רואה את האמת באופן אחר; כאשר כל אחד חותר רק לעשות הטוב והישר בעיני ה', אלא שכל אחד סובר שרצון ה' שונה – אז המחלוקת היא דבר חיובי, שבזכותו מתגלים פנים רבים יותר במורכבות של האמת.

כאשר נחלקו בית שמאי ובית הלל יצאה בת קול ואמרה "אלו ואלו דברי אלקים חיים, והלכה כבית הלל" (עירובין יג ע"ב). כיצד ייתכן שאלו ואלו דברי אלקים חיים? מהי דעת הקב"ה – כבית שמאי או כבית הלל? ואם אלו ואלו דברי אלקים חיים, כיצד הגענו להכרעה שהלכה כבית הלל דווקא?

האמת איננה פשוטה, היא מורכבת ורבת פנים. יש נקודה של אמת גם בדברי בית הלל, אך גם בדברי בית שמאי. כל אחד מהם מדגיש נקודה אמיתית אחרת, ומתוך בירור כל הזוויות של האמת אנו מגלים כיצד לפסוק את ההלכה. במחלוקת כזו, שהיא לשם שמים, ובה כל אחד מוסיף על חברו, כל אחד חושף עוד נקודה אמיתית שמצטרפת להבנת העניין כולו, ולכן סופה להתקיים – בסופו של תהליך נפסוק אמנם הלכה, אך גם הדעה שנדחתה מן ההלכה יש בה אמת, ונוסיף ללמוד אותה ולהעמיק בהבנת המשמעות שלה.

וכיצד באמת פוסקים את ההלכה? "וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן?  - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין שם). בית הלל היו בעלי ענווה, ומתוך כך הקשיבו גם לדברי בית שמאי, והבינו שגם מתוכם יש ללמוד נקודה אמיתית. בית הלל הביטו בכל עניין מכל הפנים שלו, ובחנו אותו בשלמות, ועל כן הגיעו גם להכרעה המתאימה ביותר. ויהי רצון שנזכה גם אנחנו להרבות שלום בישראל, ולחלוק רק לשם שמים באופן כזה שיברר את האמת לעומקה, "והאמת והשלום אהבו".

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה