לקט מדבריו על הישיבה, על בני עקיבא ועל הרב קוק / הרב משה צבי נריה זצ"ל

-
מתורתו של רבינו
- שיחה ביום הזיכרון ה- 60 לפטירתו של הרב קוק זצ"ל / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- דרכה של ישיבת בני עקיבא כפר הרואה / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- נר למאור - עיון פרשת השבוע
- חוברות וספרים מתורתו של הרב נרי'ה זצ"ל
- לקט מדבריו על הישיבה, על בני עקיבא ועל הרב קוק / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- בטרם - על התהליך להקמת ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה
- על ישיבות "בני-עקיבא" -בדרך לא סלולה / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- קדושת ירושלים וקדושת ערים מוקפות חומה / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- שבת הארץ - הרב נריה זצ"ל כותב על שנת השמיטה
- דברים על פעילותו בבני עקיבא / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- מחנה החוגים בשנת תש"ד - על הדלקת המשואות - הרב משה צבי נריה
- דברי הרב נריה לתלמידיו החוזרים לישיבה לאחר חופשת הקיץ
- דברי הרב נרי´ה זצ"ל בשיחה לשביעית בתחילת שנת הלימודים תשנ"ד
- האבלות בימי הספירה על מות תלמידי רבי עקיבא / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- מעשר עני וספק מתנות עניים / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- ברכת הגשמים / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- ´´בבואכם - בביאת כולכם´´ / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- "הנני – שלחני" בראי משנתו של הרב נרי´ה זצ"ל
- "הנני – שלחני" בראי משנתו של הרב נרי´ה זצ"ל
- שומרי החומות - הרב משה צבי נריה זצ"ל
- זרעים מאז ומעולם - הרב נרי'ה במאמר מערכת בעיתון זרעים (שהיה עורכו הראשון)
- באזני הנוער שלנו - הר במשה צבי נריה זצ"ל
- ראיון עם הרב נריה זצ"ל אודות בני עקיבא
- חוברת אסיף - לחג הסוכות
- נס וטבע במדינה ובמקדש- על סתימת מי הגיחון העליון / הרב משה צבי נריה
- צדקה של חסד וצדקה של משפט / הרב משה צבי נרה זצ"ל
- קונטרס הויכוח- הלכות שבת והליכות המדינה / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- שירים אארוג- משיריו של הרב נריה - ערב לדמותו של הרב צבי נריה זצל
- בשובנו לירושלים - פרקי הגות והלכה על עיר הקודש / הרב משה צבי נריה
- חינוך למעורבות - הרב משה צבי נריה זצ"ל - שיחה מצולמת
- מצות מילה וברית מילה - עיון וברור / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- על טהרת כלי חרס - הרב משה צבי נריה זצ"ל
- משמרת יהודינו - מי יהודי ומה הוא גיור ? / הרב משה נריה זצ"ל
- ציון וירושלים- ציונות שלמה של תנך שלם / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- השמירה על הארץ - הרב משה צבי נריה זצ"ל
- תפקידם של אנשי מדע שומרי תורה בדורנו / הרב משה צבי נריה זצ"ל
- הרב נריה מספר על מפעל חייו - ערב השקה למהדורה החדשה של 'משנת הרב'
- ביריה הלא תשאלי - הרב מ.צ.נריה
לקט מדבריו על הישיבה, על בני עקיבא ועל הרב קוק / הרב משה צבי נריה זצ"ל
על החשיבות החינוכית של שיתוף פעולה עם התלמידים
שיתפתי אותם בכל הצרות. היו זמנים שוועד התלמידים החליט מי יתקבל לישיבה ומי לא. לעיתים מילאתי החלטות שקיבלו בניגוד לדעתי, ובלבד שלא לאבד את שיתוף הפעולה. טוב שתלמידים יודעים שמתחשבים בדעתם. כך הם לא מרגישים לחץ מלמעלה. מנהיגות פנימית חיובית בקרב התלמידים שווה יותר מר"מ טוב.
על המהות המיוחדת של ישיבת תנועת הנוער "בני-עקיבא", להתמודד עם הרוחות הנושבות בעולמנו
חשוב לזכור מהתחלה כי כל עניין הישיבה בא מתוך ההכרה שתנועת-נוער דתית, הרוצה לחנך נוער שיידע להתמודד עם הרוחות המנשבות בעולמנו, לא מספיק לה שהנוער נמצא במסגרת של הווי דתי - שירה, ריקודים, פעילות ספורטיבית, שיחות כלליות - היכולה לשמש רק כדקורציה, כטיח יפה על גבי בנייה חזקה מבטון ומברזל.
המצב באותה עת היה שרוב חברי בני-עקיבא באו מבתים מסורתיים, חלקם רדודים מאוד וחלקם אף מבתים שהיום היינו קוראים להם חילוניים. בתי-הספר של המזרחי גם הם לא היקנו אז ידע מספיק ביהדות. מצב כזה יכול היה להיות רק מצב ביניים, אבל לא היה בו כדי להבטיח יציבות לימים יבואו ולא כדי להבטיח התמודדות עם מצבים לא נוחים, אולי קשים. היה הכרח לתת לנוער שלנו ביסוס דתי תורני הרבה יותר יסודי ורחב שרק מוסד אחד היה מסוגל להעניקו - וזו הישיבה.
כך התגבש הרעיון שבסופו של דבר הביא לידי מחשבה על הקמת ישיבת בני-עקיבא עצמאית עם נוער שלנו, עם גישה חלוצית, ישיבה שבה יהיו מצד אחד הלימוד הישיבתי המסורתי ומצד שני האווירה הרעננה של תנועת נוער: שירה, ריקוד וגיבוש חברתי.
כך צמחה הישיבה בכפר-הרא"ה שבאה לפתור בעיית הנוער שבא מהבתים של היישוב החדש. בתחילתה היא היתה במתכונת יותר מצומצמת, בתיאום עם הכיוון הקיבוצי של בני-עקיבא, להקים הכשרה תורנית לקראת חיים קיבוציים ברמה דתית יותר גבוהה. בהמשך זה התגלה כפתרון טוב לכל הנוער השייך למגזר הציוני-דתי.
ההכרח למזג לימודי קודש עם לימוד חול
מאוחר יותר, משנוכחנו לדעת שבשביל לרכז את הנוער הזה ולהכניסו באהלה של תורה יש לתת לו גם לימודי חול, הגענו בסופו של דבר למזיגה של לימודי קודש ולימודי חול בצורה נכונה ששמרה על האופי הרוחני של הישיבה ועל הרמה התורנית שלה, ועם זאת שחררה את ההורים - ובמידה מסויימת גם את הנוער עצמו - מהדאגה הטורדנית להמשך החיים במציאות הדורשת גם לימודים כלליים לשם הכנה לבעיות מחיה וכלכלה.
עשר שנים ארכה ההתלבטות בדרכה של הישיבה. משקיבלה את צורתה המוגמרת והוכיחה את יכולתה החינוכית הפכה הישיבה הבודדת ל"אם הבנים שמחה". בתקופה מסויימת עמדנו במצב שבו נדרשנו לפתוח ישיבת בני-עקיבא חדשה מדי שנה!
וכיוון שהמפעל הזה לא קם כתוצאה מחישובים פוליטיים ולא מתוך רצון להתחרות במישהו אחר, אלא מתוך כוונת אמת לשם שמים, לפתור בעיה כאובה של נוער מוגדר, לקרב אותו לתורה, לאהבתה, לקיום מצוות, למידות טובות שבין אדם וחברו, הצליח ה' דרכנו, והיום הטיפוס הנורמאלי של בוגר ישיבת בני-עקיבא הוא צעיר בריא בגופו וברוחו, פתוח לבעיות הציבור, משתתף בחיי הקהילה ולאט-לאט הופך להיות המסד של החיים הדתיים הפרטיים האיתנים ושל שותפות מלאה בחיים הדתיים הציבוריים של הקהילה ושל המדינה.
בישיבתנו נתמזג כל הטוב והיפה והרענן שבתנועת הנוער עם כל המוצק והישן שבישיבות הוותיקות , ומכיוון שהזיקה לתנועת הנוער ולישיבה היתה כנה, נוצרה מזיגה אורגנית וטבעית. ואותה הטבעיות של הנוער שצמח בארץ עם כל הערכים כגון: האהבה למולדת, כיבוש השממות, השאיפה ליצירה, הזיקה לתורה ליראת שמים, כשהתמזגו יחד , יצרו קסם מיוחד שהנוער הישראלי נמשך אליו במידה שלא שיערנו מראש.
ברוחו של הרב א"י קוק זצ"ל
כל הגישה המיוחדת לנוער והטיפול הנועז בדרך החינוכית בוודאי נובעים אצלנו מחזונו של הרב קוק זצ"ל שזכיתי והייתי מקורב אליו משך חמש שנים, כשלמדתי בישיבת "מרכז הרב", וגם אחר-כך השתדלתי ללמוד את ספריו. מאז היותי בבני-עקיבא השתדלתי לקרב את בנ"ע למשנת הרב, דרך מאמרים ב"זרעים" (שזכיתי להיות עורכו הראשון) ודרך החוברת (הקטנה - גדולה) "משנת הרב" שהופיעה בשנה הראשונה אחרי פטירתו, חוברת שבאה להציג את משנתו הרוחנית של הרב זצ"ל בפני בני-עקיבא . אני הרגשתי איך הצעירים תופסים את רעיונות הרב זצ"ל ומחשבותיו ואיך זה מעודד אותם ועוזר להם לפלס דרך ולמצוא כיוון.
מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
-
יש מקום: מתחם ההרשמה הדיגיטלי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
מתלבטים איזו ישיבה מתאימה לבנכם? לא יודעים לאיזו אולפנה כדאי לשלוח את הבת? מתחם ההרשמה הארצי עומד לשרותכם >המשך לקריאה -
-
נטועות בארץ
תלמידות הפנימייה של אולפנת בני עקיבא סגולה החליטו ליזום נטיעות לכבוד ראש חודש שבט מסביב לפנימייה.המשך לקריאה